גורה חדשה בחצר

[דרורפפ]

גורה חדשה בחצר

שלום, אני מאכיל גורת חתולת רחוב חדשה בחצר, במשך כשבועיים, 3 פעמים ביום בקביעות.

כשאני יוצא החוצה לחצר, כל החתולים באים אלי, משוטטים לי בין הרגליים ומתחככים, אך הגורה לא משתתפת.

כשאני יוצא החוצה עם אוכל, כל החתולים באים, מייללים, וגם הגורה מגיעה, משוטטת לי בין הרגליים, מתחככת עם הראש שלה, נותנת לי ללטף אותה, וכו'.

אני שם להם אוכל בצלחות, ולאחר מספר דקות אני יוצא שוב כדי לאסוף את הצלחות, אך בפעם השנייה שאני יוצא- הגורה נרתעת ממני, וישר בורחת למקום מוגן, שומרת מרחק, ולא עושה לי "מיאו" כפי שהיא עושה כשאני עם אוכל.

המסקנה הראשונית שלי היתה שהיא נצלנית, שהיא רואה כיצד האחרים מתנהגים, וכשיש אוכל בסביבה זו הדרך שלה להשתתף בחגיגה, וכשהיא לא רעבה היא לא צריכה להשתתף בהצגה, ולכן היא שומרת מרחק והופכת 'זרה'.

עד שפעם אחת נשארתי איתם בזמן האוכל, וכשהיא סיימה לאכול היא באה אלי להתלטף ולעשות "מיאו"... ואז התחלתי לחשוב שאולי היא לא יודעת "לזהות" אותי כבן אדם? אולי היא מכירה אותי רק כשאני עם האוכל, וכשאני נעלם וחוזר ללא האוכל, היא לא יודעת לזהות אותי?

האם המסקנה שלי סבירה/הגיונית שהיא לא יודעת לזהות אותי? האם נתקלתם בתופעה דומה?

 

[Yukita]

לכל אחד יש אופי אחר

לכל אחד יש פחדים וחששות, ודרכים אחרות לבטא אותם.
&nbsp
בשלושת הגורים שאצלי כרגע בהמתנה לאימוץ, אחד אמיץ לב וחסר מורא, ימהר אליך בכל מצב אלא אם במקרה דעתו הוסחה . השני עדין מאוד יחשוש מעט אבל אז ירצה לשבת על ברכיך כמה שאק תאפשר לו. השלישי מתקשה לתת אמון, הוא למד להבין מאיפה האוכל מגיע אבל מחוץ לזהקשה לו יותר להפסיק לפחד. משחקים על חוט והרבה סבלנות מוציאים ממנו תוצאה טובה יותר.
&nbsp
ואלה כולם מאותו שגר, אותה אצא, אותם נסיבות חיים. תאר לך כמה עוד גיוון יש מעבר לזה.
&nbsp
לטעמי, הדבקת תוויות מסוג "נצלן" וכו' אינו מועיל לאף אחד ובסופו של דבר אין לזה משמעות. זו האנשה - ציפיה שלנו מהחתול לחשוב ולהרגיש בהתאם לדפוסים אנושיים מוכרים לנו. שיפוט כזה לעתים קרובותשגוי אפילו לגביבני אדם אחרים, אז לגבי יצורים אחרים זה בכלל לא אמין.
&nbsp
עצתי- לקבל אופי אינדיבידואלי באהבה ולא להכנס לסרטים. עם סבלנות, גם הגורה הזו תבנה איתך קשר יפה, במידה ואתה מעוניין בכך.

 

[דרורפפ]

תודה על המענה

תודה רבה על המענה, אך אני לא בטוח אם הוא אכן רלבנטי לשאלתי?

השאלה שלי נגעה ליכולת של הגורה לזהות אותי, מאחר שכשאני עם אוכל- היא לא נרתעת ממני, גם אם אני נשאר בסביבה במשך זמן ממושך. ולעומת זאת- אם אני "נעלם" ואז חוזר, ללא אוכל, היא נרתעת. לא סביר להניח שאין לה את היכולת לזהות אותי ללא הסממן של האוכל?

דרך אגב, הגורים האחרים, אפילו לאחר תקופה ממושכת, אם הייתי יוצא החוצה עם נעליים שונות- גם כן היו נרתעים ממני ואף בורחים מהחצר. לא סביר להניח שהדברים הללו קשורים לדרך בה הם "מזהים" בני אדם?

דרך אגב, אני לא מוצא שום דבר שלילי בגורה "נצלנית", במיוחד לאור העובדה שהתווית הזו כביכול עזרה לי להבין/להשלים עם האופי שלה, ואני דווקא לא חושב שהתווית הזו היא תכונה בלעדית לבני אדם. ולגבי דפוסי התנהגות אנושיים- כשמדובר בבני אדם ש-"מנצלים" תרומות של מזון, אני משתמש בכינויים חריפים בהרבה. (אחד הדברים השנואים והבזויים בעיניי.)

 

[Yukita]

במילים אחרות

ברצונך שמישהו יגיד לך מה היא חושבת בדיוק?

 

[דרורפפ]

שאלתי נגעה ליכולת זיהוי, לא מחשבה

השאלה שלי נוגעת ליכולת חתולים לזהות בני אדם, לא למחשבותם. והאם זה סביר להניח שללא סממן כגון מזון שהם יכולים להריח/לשמוע, הם לא יוכלו "לזהות"

 

[ארמורגם]

השימוש שלך במילה "ניצול" מטעה

אני מאמין שתסכים איתי שבסופו של דבר מדובר בסמנטיקה.
לכן חיפשתי באינטרנט את פירוש המילה "נצלנות" (לצערי כבר אין לי מילון פיזי).

מילון ספיר מפרש נצלנות כ-
גַזלָנוּת, חַמדָנוּת, חַמסָנוּת, טַפּילוּת, סַפסָרוּת, עושֶק, קיפּוּחַ, רדיפַת בֶּצַע [טַפּילוּת] > נָדיב

בבילון מפרש:
שימוש לרעה, הפקת תועלת אישית, טפיליות, פרזיטיות, חיים על חשבון הזולת, חמסנות

שני המילונים משתמשים בשתי קבוצות של מילים, אחת בקונטקסט של גרימת נזק לזולת ("גזלנות", "עושק", "שימוש לרעה"), ושניה בקונטקסט של רווח אישי ("הפקת תועלת אישית", "חיים על חשבון הזולת").

אני מאמין שכשקראת לה נצלנית, לא התכוונת לקונטקסט של גרימת נזק אלא לרווח אישי. עכשיו, אם חושבים על זה, אז בעצם כל החתולים שלך מתאימים להגדרה הזאת. כולם מפיקים תועלת אישית מהאוכל שלך, וחיים על חשבונך. אז למה בעצם רק לחתולה הזאת קראת נצלנית? כי היא לא השתתפה "בטקס החיזור והפולחן" שהאחרים מעניקים לך? האם זה "המחיר" שאתה דורש מהחתולים שאתה מאכיל? אני זוכר שבעבר נמנעת בכלל מלגעת בהם כי רצית להרגיל אותם לחיים ברחוב. והנה חתולה שמתנהגת בדיוק כמו שחתולת רחוב אמורה להתנהג לשיטתך, ואתה מכנה אותה נצלנית.

אז בוא נשים את הדברים על שולחן. כל החתולים שאנו מאכילים "מנצלים" אותנו. אלה שלא עושים זאת, מתים. אנחנו באים לניצול הזה מרצוננו החופשי, וגם אנחנו מפיקים תועלת אישית בצורת הנאה וסיפוק מהאכלתם. כלומר גם אנחנו מנצלים אותם. אז ניצול הדדי שכזה נקרא סימביוזה - שני הצדדים מרוויחים משהו מהקשר. בכוונה קראתי לזה קשר, כי זה תקף גם לקשרים בין בני אדם. מלבד קשרים משפחתיים, כל קשר אחר שנוצר בין בני אדם יש בו ניצול של לפחות צד אחד בקשר. אם הניצול הוא הדדי, אזי הקשר נחשב "בריא", ושני הצדדים מרוויחים ממנו.

לגבי שאלתך אם היא מתקשה לזהות אותך - יכול להיות שכן, ויכול להיות משהו יותר מורכב. למשל, היא למדה לזהות בני אדם ולפחד מהם. אבל ישנו סוג מסויים של בני אדם, כזה שמגיע עם אוכל, שאליו כדאי להתקרב. כשאתה מופיע מולה פעם עם אוכל ופעם בלי אוכל, אתה מבלבל אותה, ולכן ההתנהגות שלה לא עקבית לדעתך.

 

[דרורפפ]

אני לא מבין מדוע אנו זקוקים למילון?

אני לא מבין מדוע אנו זקוקים למילון, האם הכינוי נצלנית, בהקשר בו השתמשתי, לא היה מובן?

לגבי הסוגיה של "כל החתולים מנצלים אותנו", הרי לך שכבר נכחתי בדיונים מעשיים בו נטען שבני אדם מונעים מנצלנות דומה, ואפילו בחורה שסיפרה שמבחינתה גם משפחתה הגרעינית היא עניין של רווח והפסד, השקעה ותמורה.

אני לא חושב שיש צורך בדיון פילוסופי מדוע בחרתי לכנות את הגורה הזו כ-נצלנית כדי לבדל אותה, זו היתה הדרך שלי "להסביר" את הדברים, לקשר את התנהגותה לסממן המשתנה: אוכל, מה ששונה מהגורים האחרים, שהתנהגותם אינה תלויה בסממן המשתנה שציינתי.

לגבי שאלתך: "האם זה המחיר שאתה דורש"... כיצד הגעת למסקנה שאני דורש מחיר כזה או אחר מהחתולים שאני מאכיל? משום שאני סקרן להבין מה גורם לגורה להירתע וכיצד בעצם היא מזהה אותי? אני חושב שהשאלה שלך מוגזמת.

ציינת שהגורה מתנהגת כמו חתולת רחוב- הניסיון שלי לימד אותי אחרת, שחתולי רחוב אינם משנים התנהגותם מקצה לקצה בנוכחות של מזון, כמובן שלא כשמדובר בשגרה של 3 האכלות ביממה בקביעות, ולא בשגרת רעב.

וכפי שציינתי קודם לכן, אני חושב שהכינוי "נצלנית" לגורה שמשנה התנהגותה באופן כזה- בנוכחות של אוכל, הוא כינוי הגיוני וסביר. אתה מוזמן להציע כינויים אחרים משלך.

לגבי יכולת הזיהוי- האם נתקלת במקרה שכזה בעצמך? שחתולים שאתה מאכיל ו'בוטחים' בך כשאתה מגיע עם אוכל, נרתעים ובורחים כשאתה מגיע ללא אוכל, כאילו היית זר?

 

[ארמורגם]

תשובה

לדעתי אתה צריך לראות את ההתנהגות שלה מנקודת המבט שלה, ולא מנקודת המבט שלך. היא לא מסוגלת להבין כיצד אתה חושב, ואילו אתה, עם קצת מאמץ, בהחלט מסוגל להבין את עקרונות החשיבה שלה.

כאשר אתה קורא לה "נצלנית", זה מבהיר שאתה מסתכל עליה מנקודת המבט שלך. אתה שואל למה היא מתנהגת כמו שהיא מתנהגת, אך כדי שבאמת תוכל להבין זאת, עליך לשנות את המחשבה שלך, ולהסתכל על עצמך מנקודת המבט שלה.

תתחיל מכך שתפסיק להצמיד לה כותרת של "נצלנית". כבר הסכמנו שכולנו מונעים מנצלנות הדדית, כך שלקרוא לה נצלנית לא יקרב אותך להבנת המצב. בפוסט הקודם שלי העליתי השארה שיכולה לענות לשאלתך בקשר לזיהוי.

לגבי שאלתך החדשה, התשובה היא כן. ישנו חתול שאני מאכיל מאז היותו גור, הוא מכיר אותי וסומך עלי, אבל לא נותן לי לגעת בו אלא אם כן אני מגיע עם אוכל. זה כנראה דפוס שהתקבע אצלו, וכמו הרבה התנהגויות לא הגיוניות אצל בני אדם, ברגע שהן מתקבעות כמעט לא ניתן לשנות אותן. לי אישית זה לא מפריע כי אני מקבל כל חתול כמו שהוא, לא מנסה לשנות אותו, ולא "מפרש" התנהגויות באופן אישי.

דוגמא נוספת, בעבר היה מגיע לפינת ההאכלה שלי חתול שהיה תוקף את החתולים האחרים ואפילו אותי, היה חייב לאכול לבד, אם רק היה רואה חתול אחר בזווית של העין, היה מתחיל להשמיע קולות מאיימים. הדרך הקלה לפרש את ההתנהגות שלו היא להגיד שהוא "תוקפן", "סנוב", "דומיננטי", וכו'. אבל אני הבנתי שהוא בעצם שרוי בסטרס תמידי, ושהוא מרגיש פחד 24 שעות ביממה. כמו אצל חלק מבני האדם, כנראה הכימיה אצלו במוח לא היתה מאוזנת, וזה גרם לו לחרדות. התוקפנות שלו היתה רק הסמפטום. מרגע שהצלחתי לראות את מצב מנקודת המבט שלו, היחס שלי אליו השתנה. במקום לרצות לגרש אותו (אף פעם לא גירשתי אותו, אבל לפעמים הרצון היה קיים), ריחמתי עליו, וניסיתי לסדר לו סביבה מתאימה יותר למצבו. הייתי שם את המנה שלו בפינה רחוקה משאר החתולים.

נתקלתי ברצון לראות את המציאות דרך העיניים שלנו ולא של בעל החיים בעיקר אצל בעלי כלבים. הם ממש נכשלו בהבנת חתולים. אני חושב שבן אדם יכול להחשיב את עצמו כאוהב חתולים אמיתי רק כאשר הוא מצליח להתנתק מנקודת המבט שלו ולראות את המציאות גם דרך עייני החתול.

 

[דרורפפ]

למען האמת אני חושב שההסבר שנתתי

למען האמת אני חושב שההסבר שנתתי נגע לנקודת המבט שלה- היא מריחה אוכל, היא רואה כיצד הגורים האחרים "מתנהגים" והם מקבלים אוכל, ולכן היא מחקה אותם כדי לקבל אוכל. וכשהיא לא רעבה- אין לה צורך לחקות את ההתנהגות שלהם.

כפי שציינתי זו היתה מסקנתי המקורית, עד שהבנתי שאם אני נשאר בחוץ, היא תמשיך להתנהג באופן הזה גם כשהיא סיימה לאכול, ולכן המסקנה החדשה שלי שאולי היא פשוט לא יודעת לזהות אותי.

לגבי החתול שציינת, אני חושב שמה שאתה מתאר מאוד שונה. במקרה שלי כשאני יוצא עם אוכל- היא לא רק "נותנת לי" לגעת בה, היא באה אלי, היא מתחככת בי, היא עושה לי מיאו. היום הופיע חתול בוגר והוא התקרב לפינת האוכל של הגורים- ובמקום לברוח למקום מסתור- היא באה אלי! ... וכשאני יוצא ללא אוכל... אם היא עדיין בזמן האכילה- היא תפסיק לאכול ותברח למקום מסתור. היא לא מתקרבת אלי, היא לא עושה 'מיאו', וכו'... אז אני צודק בכך שהמקרה שציינת מאוד שונה ואינו תואם למקרה שלי?

לגבי המקרה שציינת לגבי החתול "בסטרס", מדוע אתה מניח שזה המצב? לא יכול להיות שהוא סתם עוד חתול דומיננטי/תוקפני, שמרשה לעצמו להמשיך להתנהג ככה בגלל שמאפשרים לו להתנהג ככה, ואם היה חתול יותר דומיננטי ותוקפני ממנו, אולי הוא היה לומד להתנהג אחרת, גם אם הוא בסטרס?

 

[ארמורגם]

הדיון הפך לאמורפי ואני מאבד בו עניין

שני ההסברים שלנו דומים, ונוגעים ליכולת הזיהוי שלה.
בשני המקרים לא ניתן להגיד שההתנהגות שלה לא עקבית, רק שההבנה שלנו את המצב שגויה. עובדה שאתה מתאר מצב עקבי: היא תמיד ניגשת אליך כשאתה עם אוכל, ובורחת כשאתה בלעדיו.
&nbsp
החתול שנותן לי ללטף אותו ואפילו בא אלי לצורך כך מזהה אותי גם כשאני בלי אוכל ומתקרב אלי, אך לא מאפשר לגעת. יכול להיות שהמקרים דומים (החתולה שלך כן מזהה אותך, אך מסרבת להתקרב אליך כשאתה בלי אוכל), או יכול להיות שהם שונים (שהיא בכלל לא מזהה אותך).
&nbsp
לגבי החתול שבסטרס תמידי, יש לי ניסיון של שנים רבות בקריאת חתולים, והחתול הזה, שפת הגוף שלו צועקת סטרס. אני מבין כיצד מי שאינו מיומן בקריאת שפת גוף חתולית יכול לטעות. באמת מדובר במקרה נדיר, היחיד שנתקלתי בו עד כה.

 

[דרורפפ]

ערכתי מספר ניסויים

מאז שהגעתי למסקנה שאולי הגורה לא מצליחה לזהות אותי, ערכתי מספר ניסויים.

1. נשארתי בחצר בזמן האכלה מספר פעמים, לפעמים הגורה הפסיקה לאכול באמצע ובאה להתחכך בי, ותמיד כשהיא מסיימת לאכול היא באה אלי.

2. אם אני יוצא לתת להם אוכל, ואז חוזר הביתה למשך מספר דקות, ואז יוצא החוצה ללא מזון, היא תמיד בורחת ונרתעת. אם אני נכנס לבית וחוזר לאחר מספר שניות, היא לא נרתעת, אך מספיק שאני נעלם ל-2 דקות וחוזר, והיא שוב נרתעת.

3. אם אני יוצא לתת להם אוכל, נכנס לבית למספר דקות, ואז אני יוצא החוצה שוב עם מזון, היא לא נרתעת. לפעמים היא ממשיכה לאכול- ולפעמים היא באה אלי. ניסיתי את זה שוב ושוב בפרק זמן של מספר שעות... כל פעם שאני יוצא עם אוכל, גם אם אני לא נותן להם אוכל כי הם כבר אכלו, היא לא נרתעת. אך כל פעם שאני יוצא ללא אוכל, היא נרתעת.

אני חושב שזה מחזק את המסקנה שלי שהיא מזהה אותי ע"י האוכל, אולי אפילו ע"י התגובה של שאר הגורים לאוכל. אולי הם מתנהגים אחרת או עושים קולות מסויימים כשאני עם אוכל, לעומת המצב שאני בלי אוכל.

התחלתי לקחת משחק קטן בכיס שלי, שעושה רעש ייחודי, ועכשיו כל פעם שאני יוצא יהיה גם את רעש הלוואי הזה. זה יהיה מעניין לראות אם בימים הקרובים היא באמת תקשר בין הרעש אלי, ובכך לראות מה יקרה כשאני אצא ללא האוכל, אך עם הרעש "המוכר".

 

[שירי לובנזס]

תגובה מותנת

זה נשמע למדי כמו תגובה מותנת. החתולים שלנו, למשל, כאשר אנחנו לוחצים על הקליקר יודעים שתכף הם מקבלים את הטונה שלהם. ואז הם ישר נכנסים לחדר כדי לאכול. או כאשר פותחים מגירה מסויימת הם יודעים שהם הולכים לקבל צעצוע. אז יכול להיות שבאמת ככה זה איתה - היא צריכה מנגנון מקשר מסויים כדי לקשר בין הופעה שלך לבין - זה בטוח, אפשר לבוא להתלטף.

ספר איך הולך הניסוי

 

[דרורפפ]

לצערי עד כה זה לא עובד

לצערי עד כה 'הרעש' לא משחק תפקיד, הוא לא גורם לה להפסיק להירתע כשאני יוצא ללא אוכל.