זה לא בגלל שיר, זה גם, אבל לא רק...
גורו היה אמור להיות בלוג שמח. הכוונה שבכל דבר רע שקורה לי אני אנסה למצוא דרך להפוך אותו לדבר טוב, או לפחות להראות דרך איך לראות את העולם בצורה החיובית ביותר. הבעיה התחילה כשהבנתי שבמקום לעזור לאנשים אני פוגע בהם, לא בתוך גורו, במציאות. המשפחה שלי מתלוננת על זה שאין לי בעיה לספר לכל העולם מה שעובר עלי אבל למשפחה הקטנה שלי, אני לא מספר כמעט כלום. שיר למשל, היא לא כועסת עלי עכשיו, אבל היו ימים שממש הייתי מגעיל אליה ולא אמרתי לה סליחה על זה עדיין. וגם כל שאר האנשים שפגעתי בהם.. אז החלטתי שלפני שאני ממשיך את גורו אני צריך לעשות סולחה עם כמה אנשים ואחר כך אחרי שהכל יהיה בסדר ומתוקן אני אחזיר את גורו (רק בתנאי שיהיה לי באמת מה לכתוב), אולי אפילו בעיצוב חדש
ולאיה, את הקרע סרקתי. לקחתי דף קשה (נראה לי קוראים לזה בריסטול או משהו בסיגנון) בצבע לבן וקרעתי אותו בצורה שרציתי (אסור לעשות את זה בעדינות כי אז זה יוצא פיכסה), בסריקה סרקתי כל חלק מנפרד ומעל הקרע שמתי דף שחור. אחרי שהסריקה נגמרה עברתי לפוטושופ, מחקתי את כל מה שמסביב לקרע (עדיין לא את החלק השחור) אם אני לא טועה השתמשתי באיזה אפקט כדי ליצור הדמיה של דף יותר עבה. כדי שתהיה תמונה מתחת לקרע, מוסיפים תמונה לדף, חוזרים לשכבה של הקרע ומסמנים רק את הרקע השחור, חוזרים לשכבה של התמונה (כשעדיין יש לנו "נמלים" בצורת קרע), בוחרים select>inverse ולסיום delete תוצאה: למרות שהשכבה של התמונה נמצאת מעל הקרע, ברגע שמחקנו את כל מה שמסביב לצורת הקרע יצרנו הדמיה שהתמונה נמצאת מתחת לקרע וככה יהיה קל יותר להחליף תמונה במקרה שנצטרך. זהו, זה כל הרעיון, מצטער שיצא לי קצת כמו מדריך של מתחילים. מקווה שעזרתי
גורו, היו ימים טובים...
