גורים קטנים מאוד עלולים לחלות בהרפס - שגורם לשלשול קשה

אופירA

New member
מנהל
גורים קטנים מאוד עלולים לחלות בהרפס - שגורם לשלשול קשה

בהרפס הם נדבקים מהאמא שלהם, ונהיים חולים בערך בגיל שלושה שבועות. הסימן - שלשול נוזלי בצבע של קיא. לבן.
ואין מה לעשות, אלא רק להשקותם בכמה שיותר נוזלים. לנסות להכריחם לשתות מטרנה.
כך הסביר הווטרינר הבכיר שהייתי אצלו עם החתולה הביתית שלי, ועל הדרך ביקשתי טיפ איך לעזור לגור בן 3 שבועות שאכל מטרנה מאז שאמו עזבה אותו, ובימים האחרונים החל לשלשל קשות והיום כבר לא רוצה לאכול.
זה גור מאותה המלטה של הקטן הקודם, שמת (ראו בשרשור קודם שעל שמי). הוא הגיע אלי גדול ומפותח יותר, אבל אחרי שבוע של התנהגות בריאה וטובה, חלה. כבר לא רוצה לאכול ובשעות האחרונות נחלש מאוד ויוצא לו אוכל מהאף, כמו לקודמו, וכמו שקרה לגורה של החברה שלי.

מסתבר שאני לא מספרת לעצמי סיפורים, ולא הורגת גורים קטנים בייסורים. אלא באמת קשה להציל גורים נטושים קטנים כל כך.
מסתבר שאני וחברתי טיפלנו בהם נכון מאוד. אבל לאלו שיש את הבעיה, היא מתפתחת מהר מאוד, וגם הווטרינר לא יכול לפתור אותה.


מסתבר שהביקורת הקטלנית שמקבלים בפורום הזה מיוקיטה, מיותרת ואינה נכונה, ויוקיטה לא צריכה לחשוב שהיא יודעת הכל. וגם כאשר היא חושבת שהיא כן, ויורה ביקורת מאשימה ללא סיבה אמיתית, אין צורך להתייחס אליה, כי היא פשוט לא אמת.
יוקיטה יודעת הרבה מאוד, ועוזרת הרבה מאוד, אבל היא לא יודעת הכל ואין לה זכות להעביר ביקורת ולהרעיף האשמות שווא, בשם זה שהיא יכולה לעזור הרבה מאוד. וכל החבר'ה שמצדדים כאן בביקורת חסרת השחר שלה, שיידעו שהם מאוד טועים, לצערי.
אין להם זכות לפגוע בפונים לבקש עזרה, אבל הם עושים זאת, ומספרים לעצמם סיפורים ש"זו בחירה שלי לא לבקש עזרה". אז לא, אתם טועים ופוגעים באופן מיותר ומזיק מאוד, ולכן אני לא מבקשת עזרה.

וברור לי שלא אקבל התנצלות מאלו שטעו ופגעו בי לחינם, משום שכמו שאמרתי - יש להם הנאה מההאשמות ומהביקורת, והם בטוחים שהם יודעים מה שהם אומרים, ואל תבלבלו אותם עם עובדות.
 

Yukita

Active member
מנהל
ביררת לגבי הגור עצמו?

ממה שאת כותבת, עולה שלא.
&nbsp
נחמד שהוטרינר מנסה לעזור לך להרגיש טוב עם עצמך, אבל כאמור מאחר שלא פנית עם אף אחד מהגורים, קיבלת רק תסריט אפשרי אחד. אם היית פונה וזה אכן היה התסריט הנכון, היה אפשר לומר לך שפנית, שניסית ויפה שניסית וכל הכבוד וחבל שלא צלח, אבל זה לא מ שקרה קודם ולא מה שקורה עכשיו. חבל שאת עסוקה בלספר לנו שוב ושוב איך עוד אחד גוסס בפועל בזמן שאת כותבת פוסטים שמתמקדים בך ולא בו. מבחינתי, הגור הגוסס הוא הנושא, ואתקשה מאוד להצדיק מישהו שעסוק בעצמו, בעלבון אישי מדומיין, בזמן שמישהו גוסס אצלו בבית, ולא מוכן לוודא מה הסיפור ולמה זה קורה, במיוחד פעם שניה (ושלישית? ורביעית?).
&nbsp
סיימתי כאן. לא מוצא חן בעינייך ומעליב אותך שאומרים לך לפנות לוטרינר? זה באמת לא הפורום עבורך. כתוב בפירוש מתחת לשם הפורום שאיננו באים להחליף וטרינרים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

אופירA

New member
מנהל
את מספקת הוכחה חותכת לדבריי

כל מה שמעניין אותך זה לא לעזור לחתולים, אלא לשפוך ביקורת על בני אדם ולהציפם תוכחות שווא לא ענייניות ולא מעניינות.
כשהעובדות מוכיחות שאת לא מבינה הרבה דברים, מעניין אותך רק "להישאר צודקת" במקום שאת כל כך טועה.
כלומר, הנושא הוא יוקיטה, יוקיטה ויוקיטה, ושום דבר אחר לא.

כל אדם שפוי קורא שהתייעצתי עם הווטרינר על מצבו המדויק של הגור שעדיין חי אצלי. ושהווטרינר הסביר לי שאין דרך לעזור לו, מלבד להשקותו נוזלים (ולא ניסה לגרום לי להרגיש טוב עם עצמי).
לכל טיפש ברור, שניתן הטיפול הנכון ביותר, וזה קורה שוב כי זה גור שני מאותה אם נגועה בנגיף.

אבל את יוקיטה לא מבלבלות העובדות. מבחינתה זה "תסריט", לא מצב אמיתי. הבעלים תמיד לא עושה את הנכון והנצרך, והגור גוסס לשווא.
גם כשהבן אדם פונה לווטרינר לעזרה, הווטרינר אומר במפורש מה לעשות - מבחינת יוקיטה הוא לא עשה זאת.
הווטרינר טוען שאין אפשרות לעזור לגור מעבר להשקאתו בנוזלים. המטפל בגור מוחה על האשמתו במות הגור - אך יוקיטה תמשיך להאשימו בכך (ותתלונן שהוא נעלב שאומרים לו ללכת לווטרינר).
היא מסוגלת גם להאשים את הווטרינר שהוא לא יודע את עבודתו...

לסיכום - נושא הפוסט הוא: אל תחשבו שיוקיטה יודעת הכל ושהביקורת שלה נכונה ועניינית.
דעו לנפות היטב את הבר המעולה מן המוץ הרב שבעצותיה, והתעלמו מההאשמות חסרות הלב וההיגיון שהיא מפזרת להנאתה, בלי להתבלבל מהעובדות.
 

Yukita

Active member
מנהל
טוב

הנה כמה עובדות: לא בשביל פותחת השירשור, שלא מוכנה לשמוע, אלא עבור קוראים שלא יודעים מה זה הרפס ועלולים לחשוב חלילה שאם יש ברשותם גור שהחלו לו הפרשות (מהאף, מהעיניים או בכלל) אזי העניין אבוד ואין טעם לפנות כלל לטיפול:
&nbsp
להרפס אין מרפא, אך יש טיפול. כלומר, כאשר חתול נדבק בהרפס, הוא יישא את הוירוס בגופו לכל ימי חייו, אך אם לא מזניחים את העניין, ניתן בהחלט לטפל במה שהוא בעצם תופעות המשנה של הוירוס: ההתייבשות כתוצאה מאובדן נוזלים וההפרשות המצטברות, התופעות הדלקתיות. איך עושים זאת? מביאים את החתול לוטרינר כאשר התסמינים עדיין קטנים, כדי שיוכל לתת אנטיביוטיקה לתופעות הדלקתיות במקרה שהדבר מתאפשר, ולשים עירוי על מנת להחזיר לחתול נוזלים שאבדו ולחזק את גופו על מנת שיוכל להתגבר על התופעות החיצוניות של ההרפס. אם ממתינים עד לאובדן תיאבון, במיוחד בגורים צעירים, רוב הסיכויים שמאחרים את המועד. אם לא מביאים בכלל, ודאי ובודאי שאז קורה מה שקורה גם ברחוב - בהעדר טיפול, סיכוי גדול שהחולה מת.
&nbsp
מי שמשכנע את עצמו שעצם העובדה שחתול עם הרפס חולה במחלה סופנית, טועה. חתול עם הרפס חולה במחלה שיישא עימו, אך אם גופו יבריא - יישא עמו על תקן נשא, לא בהכרח על תקן חולה. בחלק מהמקרים הטיפול יעזור (אם מצליחים לתפוס בזמן, לפני שהגוף נחלש מדי), ובחלק מהמקרים - לא, אבל טיפול בהחלט כן יש לו פוטנציאל לעזור כי ההרפס בפני עצמו לא בהכרח קטלני.
&nbsp
במהלך השנים, הבאתי גורים רבים עם הרפס (כנראה, כיוון שאיבחון חד משמעי ישיר בדרך כלל לא מבצעים, הוטרינר מחווה את דעתו על סמך התסמינים החיצוניים ושולל אפשרויות אחרות על סמך נסיונו) שנשארו בחיים בהצלחה יתרה והפכו לפחות למראית עין לבריאים לחלוטין (כאמור, הוירוס נשאר בגוף). ביניהם גם פפינה, חתולה בת 7 שחיה כיום אצלי בבית, אחרי שהגיעה כגורה קטנה עם עיניים במצב קשה (וגם נזלת, אם כי לעומת העיניים זה באמת היה כלום) ושלגביה גם הוטרינר הפרטי וגם הוטרינרים בעמותה בה התאשפזה לבסוף כי במרפאה שם היתה אפשרות אישפוז גם לילי וגם יומי כולם חשבו שמדובר בהרפס. לא היו לה מאז הפרשות כלשהן והיא נראית בריאה.
&nbsp
המידע הזה אינו מכוון למי שאינו מוכן להתייעץ עם וטרינר בזמן אמת, ללא התנייה מראש שהדבר לא יעלה לו שקל. מרגע שמתחילים טיפול ממשי (ולא רק ייעוץ כללי שעושים בגדר טובה) זה בדרך כלל כן יעלה משהו, אם אם כי מי שמוכן להתאמץ, יוכל למצוא מקומות זולים יותר, כמו מרפאות העמותות. מה שכן, עירוי ואנטיביוטיקה בפני עצמם עולים מעט מאוד. מה שעולה יותר, במצבים החמורים, זה האישפוז. אם לא מגיעים במצב חמור, לא נדרש אישפוז ואז משלמים לעתים קרובות רק על אנטיביוטיקה. תלוי בדרגת החומרה. פפינה היתה מאושפזת שבועיים, אבל במקרה שלה זה לא היה בגלל ההרפס כמו מפני שהעיניים היו במצב נורא ולקח זמן עד שהדלקת שנוצרה בגלל ההרפס ירדה והיה אפשר לקבל החלטות מה עושים (במקרה שלה - הוציאו את מה שנשאר מהעיניים כדי שלא יישארו רקמות נגועות בזיהום דלקתי פעיל העלולות לזהם עוד רקמות ולהגיע עד למוח).
&nbsp
עד כאן המוץ המחריד והנורא שצריך לבור אותו מן הבר, שהוא כמובן עצות שלא מצריכות הגעה לוטרינר כדי שחלילה לא ידרש ולו שקל אחד לצורך פתרון הבעיה. השאלה האם חובה להשקיע כסף או לא היא משהו שכל אחד צריך לענות לעצמו, אבל אי אפשר ואסור לדרוש שלא יאמרו לך "הפתרון כאן הוא לגשת לוטרינר, בין שמוצא חן בעיניך ובין שלא". כאשר מסכימים שנותנים עצות טובות, צריך להכיר בעובדה שרוב הסיכוי שהעצות הן טובות גם כשלא רוצים לקבל אותן. לא לקבל אותן זו החלטה אפשרית, אבל החלטה, לא גזירת גורל.
&nbsp
לפותחת השירשור - את יכולה להמשיך להתווכח. מידע נמסר כאן לטובת אחרים, את יכולה לקרוא ולשקול ולחשוב מה לעשות בפעם הבאה, או שאת יכולה להסתגר בתוך עלבון מדומיין. הבחירה היא שלך ואין לי שום כוונה לנהל פה שירשור של ויכוחים איתך, מרגע שנתתי פה מידע מתקן למידע הלא מדויק שכתבת לגבי הרפס והשלכותיו, השירשור מבחינתי הסתיים.
&nbsp
 

אופירA

New member
מנהל
קיר. פשוט קיר...

אין למנהלת הפורום יכולת לקבל ביקורת על התנהגותה, אבל יש לה ולחבריה דרישה שאנשים יקבלו פה ביקורת - גם אם היא לא נכונה עובדתית ורוויית האשמות שווא פוגעניות.

כפיים ליוקיטה שהביאה את החתולה שלה כשהייתה קטנה לטיפול רפואי והצילה את חייה.
כפיים גם לי, כי גם אני הבאתי את החתולה שלי כשהייתה קטנה לטיפול רפואי שעלה 1000 ש"ח, והצלתי את חייה.
מה הקשר?

הפוסל במומו פוסל, יוקיטה לא מוכנה לשמוע שאין טענה על אמירה בפורום שהגור זקוק לטיפול ווטרינרי - להיפך, זו אמירה חיובית, שאומרת שהפורום לא יכול לעזור.
יוקיטה תחסום אוזניה חזק, שלא תשמע שהטענה היא על האשמות משונות בטיפול לא נכון שהמית גור שלא סבל משום מחלה...
שכאשר היא לא יודעת את העובדות, היא לא יכולה להטיח האשמות, אלא רק לשאול, או לומר "אולי".

יוקיטה תספר לווטרינר בכיר את קורות חיי חתוליה, כי הסבריו ללקוחתו לא מקובלים עליה.
והיא תספר פה לקוראים על הרפס ותסמיניו רק כתגובה מתנגחת לביקורת, ואחרי שגורים רבים יגססו למוות מחוסר היכרות של התסמינים, ולא תטרח לעשות זאת לכתחילה.
לכן עלי להוסיף על הסבריה המצוינים של יוקיטה על ההרפס בגורים קטנים, שהפרש הזמן בין תחילת התסמינים (השלשול) לבין איבוד התיאבון והתייבשות הגור הזעיר עלול להיות קצר מאוד, 24-36 שעות, ולהזכיר את דברי יוקיטה עצמה, שבחלק מהמקרים הטיפול לא יעזור, ושאין אבחון וודאי להרפס.
לכן מי שרוצה להציל את הגור הזעיר, שיבחין מהר בתסמינים הבעייתיים, וירוץ עם הגור לווטרינר (פנוי...).

רצוי גם שיאתר גם תסמיני מחלות נוספות אפשריות של הגור, כמובן, שלא יאחר את המועד.
ואם בכל זאת נכשל, כמובן יוקיטה תטיח בו שהרג את הגור כי לא אבחן בזמן...

יוקיטה תתן לגיטימציה להחלטתו של אדם אם לממן לכל גור שהוא מוצא ברחוב טיפול ווטרינרי (וכמובן תרופה לאם הנגועה!), אך רק בתנאי שלא ייכשל. אם נכשל - גם בו יוטחו האשמות הריגה, כי ברור שלא עשה מה שצריך בזמן שצריך. ובכלל, מלכתחילה לא טיפל נכון, ולכן חלה הגור.

לסיום - שני ציטוטים מרהיבים של איינשטיין, המדען החכם, בנושא:
"שני דברים אינסופים: היקום וטיפשותו של האדם. ואני לא בטוח בקשר לראשון."
"אם ימדדו הצלחה של דג לפי יכולתו לטפס על עץ - הוא ייחשב לכישלון."
 

Yukita

Active member
מנהל
מידע חשוב

אם כי עליי לציין שיצא לי לתהות לא אחת כמה בדיוק מכל המקרים לגביהם אמרו "הרפס" באמת היו כאלה. המהירות בה החלימו כמעט כל המטופלים, והעובדה שאחר כך במשך חייהם לא היו תסמינים כמעט לעולם באף אחד מהם, אינן תואמות את חומרת המחלה כפי שהיא מתוארת ברשת, למרות שהסימפטומים כולם היו בנמצא. החשד שלי הוא שבהרבה מקרים מדובר בדלקות, ודלקות קשות, אבל לא בהרפס. הבעיה היא שכדי לדעת בודאות צריך בדיקות מעבדה מסובכות. בדרך כלל לא עושים כאלה, פשוט מטפלים בתסמינים ומקווים לטוב.
 

גורדיאן

New member
אחד הסימנים המובהקים לטרול: החלפת שמות.

אבל לא חשוב אם היא תקרא לעצמה 'אופיר' או 'אורחת' או 'חופרת' או 'נודניקית סידרתית שרק רוצה להתווכח' - בכל מקרה זה יכלול טקסטים ארוכים ומשעממים המסבירים מדוע כל העולם צריך להתנצל לפניה וסירוב מוחלט להבין שהיא מתנהגת כמו דבילית מוחלטת.
יוקיטה, בחייך, הגיע הזמן לחסום את היצור הזה.
 
אולי הגיע הזמן שתיתני כבוד לאנשים?!

גם אם אינך מסכימה איתם.
לקרוא לאדם בשם "יצור" לא מכבד את עצמך קודם כל.
ולגבי הטענה המגוחכת שהעלת שאני ואופיר זו אתה אחת : זה מגוחך ואני מניחה שניתן לבדוק את זה.
אני נמצאת תחת הכינוי "אניאורחת" בתפוז כבר 14 שנים. ומאז לא שיניתי אותו ולא נכנסתי תחת שם אחר.
הדרך שלך להתמודד עם מה שאת לא מסכימה לו היא בדה-לגיטימציה של הצד השני ולא של דעותיו (נראה לי שאת זו שהעלת את הטענה המגוחכת השניה שבכלל אין לי חתול ...).
הגיע הזמן להפנים שלא כל העולם חושב כמוך ושמותר לאנשים להביע את דעתם בלי שיכנו אותם בשמות. לא טרול ולא ייצור ולא קיר ולא אף שם לא ראוי.
 
למעלה