ממש לא. הקונוטציה קשורה לחיות פרוותיות שאנחנו רגילים לראות
ורצה הגורל וחלקן (אולי אפילו רובן) טורפות, אבל זו תכונה משנית ולא הסיבה שאנחנו משתמשים ב"גורים". פותח השרשור מן הסתם לא הצליח לחשוב על דוגמאות שאינן טורפים ולכן שאל, אבל שים לב שברגע שנתתי לו דוגמה מתבקשת הוא קיבל אותה מייד, כי זה המצב.
מה שיש בתנ"ך לא רלוונטי לקונוטציה בעברית החדשה, להפך; איש כיום לא יאמר על תנינים צעירים שהם "גורים" (בין היתר כי בימינו תנין אינו יונק; בתנ"ך כן, מצוין בהקשר של הנקה).
גם במילונים ההגדרה לא מצומצמת לטורפים.
מילון ספיר אפילו לא מגביל ליונקים (אולי בגלל התנינים):
1. [תנ] וָלָד של חיה, בֶּן- חיה, חיה צעירה: גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן (איכה ד 3); ראם לא עמו אבל גוריו נכנסו (מדרש רבה בראשית לא); קיבלנו גור כלבים
2. [עח] כינוי לטירון או לצעיר בתנועה או בארגון: קבוצת גורים נשבעה אתמול אמונים בטקס ההשבעה לתנועה
3. בעל חיים צעיר
4. אריה צעיר, כאמור בפסוק: "גוּר אריה יהודה" (בראשית מט, 9) וכן: "נָערו כגוֹרֵי ארָיות" (ירמיה נא, 38)
5. תַן צעיר, כאמור בפסוק: "גם תַּנִּים חָלצוּ שַד הֵינִיקוּ גוּרֵיהֶן" (איוב ד, 3)
ומילון רב-מילים בקיצור נמרץ "הוולד של בעל חיים מן היונקים" (ותו לא, אפילו דוגמאות אין).
אבל הוא היחיד שמגביל ליונקים; כי אבן שושן כותב רק "בן חיה, חיה צעירה".
כאמור, בעברית בימינו השימוש אינו מוגבל רק לטורפים, ונתתי כמה וכמה דוגמאות כאלה. אם תצא לרחוב ותבקש מאנשים הגדרה ל"גור" אני חושבת שהיא תהיה דומה מאוד לזו של אבן שושן (או ספיר) ואולי אולי תכלול צמצום ליונקים, אבל ספק רב אם המילה "טורפים" תוזכר. כי אומנם אלה חלק מהדוגמאות הבולטות בקבוצה, אבל זו ממש לא הקונוטציה למילה עצמה (ומניסיון רב, איש לא מהסס בשימוש בה כשמדובר בחיות פרוותיות מוכרות נטרפות).