קנגורואים
בני אדם חיים בפיצול, הם נוטים לחשוב שאם הם היו עושים אחרת, אז הכל היה קורה אחרת. בעצם בני האדם כולם עושים הכל, כל אחד עושה אחרת ברובד אחר של הקיום, כמובן שישות מרובד אחד לא יודעת בכלל על קיום שאר הישויות. רק המחשבה עליהן - עוטפת אותנו כמו צללים, כמו רוחות, חונקת אותנו. הקנגורואים, הם סיגלה לעצמם שיטה מיוחדת, שבה בכל קפיצה שלהם - הם קופצים לרובד אחר - רואים מה קורה שם. הם יודעים לעבור אך באקראיות בלבד, כל מימד שיגיעו אליו - שונה לגמרי מקודמו. כל מימד אחר הוא סבל. כל מימד יש בו ין סוף מימדים בגלל אין סוף האפשרויות, ועל כל אחד כזה יש אינסוף וכן הלאה. כך שיוצא שמספר המימדים הוא בעצם: i^i-1 אינסוף בחזקת אינסוף פחות אחד, כאשר אחד מסמל את העולם הנוכחי שלך. כאשר קנגורו מגיע לבול עץ, הוא קופץ מעליו ועובר סביבו באותו הזמן. (טוב, אני זוכר את זה רק בקטעים, בשביל לקרוא את זה בשלמות אני ממליץ בחום על הספר "הפילוסופיה הבלתי גמורה של העכברים")