רפי תקרא ישמע חכם ויוסף לקח!!!
איש הקבלה אומר כי בפענוח סודות אלה זכה לקבל שעורים מיוחדים ממור אביו זצ"ל ולאחר שאביו נפטר לבית עולמו המשיך לחקור את הנושא לעומקו מתוך ספריו העתיקים שהשאיר לו אביו, עד שפענח את 'הסוד'. האיש חקר את הנושא הפיננסי בשוק ההון בדרך הקבלה הקדומה ובאתר זה ייתן לכם תשובות מדויקות להפליא. השפעת הספירות (כלים רוחניים)הינה תורה בפני עצמה בלימוד תורת הקבלה הקדומה ואם שמעתם פעם שמהקבלה אפשר לאבד את הדעת, דעו כי לזה הכוונה. העיסוק ולימוד הספירות על חלקי החלקים הן הרמה המסוכנת ביותר בקבלה. אדם שאין לו זכות אבות, הגנות מיוחדות ולימוד הדרגתי נכון במהרה ימצא את עצמו מחוץ לקו השפיות. תורת הקבלה הזו אינה דומה לקבלה הנשטפת בימינו במחוזות שונים. עוד אומר: כי "לגורם הזמן" בכל רגע ורגע יש חשיבות עליונה לשאלות וכמו כן לתשובות. אותה העת בדיוק שהאדם שואל ומקבל תשובה היא אינה דבר של מה בכך. לדבריו אם אין פסוק שניתן לסמוך עליו את הנושא מבחינתו זה לא קיים. כך גם אמר דוד המלך בתהלים: "ואני תפילתי לך ה' עת רצון" עת רצון היא זמן התפילה והתפילה היא עת רצון. בנו שלמה המלך החכם באדם אמר: "זמן לכל ועת לכל חפץ תחת השמים". "זמן לכל", מה הכוונה 'לכל' ומהו אותו 'זמן' המדובר? הוסיפו חז"ל ואמרו: "מזל, השעה גורם". הזמן הוא המשפיע על המזל. הסבר: השעה היא החלק השלם. הדקה היא החלוקה הראשונה של השעה והחלוקה הבאה בתור נקראת שנייה. בגורם הזמן קיים זמן הנקרא "עת רצון" והפעולות הנעשות בזמן זה מועדות להצלחה. לעומת זאת קיים זמן הנקרא "דין" המועד לפורענות ולכישלון. אני מאמין שגם אתם חפצים לדעת מתי הוא זמן טוב לפני כל פעולה שתרצו לעשות. כמו מעבר דירה, קביעת מועד לאירוע, חתימה על מסמך חשוב וכו'. בכל רגע ורגע יש תנועה בקוסמוס בו אנו חיים ועל פי הקבלה הקדומה בכל רגע כזה יש השפעה של ספירות ותת ספירות (כלים רוחניים) על עולמנו לחיוב או לשלילה. מספירות אלה מגיעים אלינו כוחות שונים. חז"ל תקנו לנו להכריז בשבת הסמוכה לראש חודש על מולד החודש בדיוק רב ובברכה מיוחדת לכך. בברכה נאמר: מולד הירח יהיה ביום כך וכך ........ בשעה........כך וכך חלקים. חז"ל גם קבעו לנו את זמני הדלקת נרות, תחילתו של יום צום וסיומו, זמן קריאת שמע ישראל, זמן מדויק לתפילת עמידה, ועוד. נשאל, מדוע ייחסו חז"ל חשיבות כה רבה לדיוק "בזמן"? ומה המשמעות של אותם חלקי מולד הירח? זהו הסוד. "הסוד הוא הזמן". (המומנט) גורם הזמן תמיד בתנועה ומשתנה בכל שעה רגע ויום. על פי סוד הזמן פעל משה רבנו בקריעת ים סוף. על פי סוד הזמן אמר יהושע "שמש בגבעון דום". כך גם פעלו צדיקי עולם שידעו את סוד הזמן. כוחה של התפילה בגורם הזמן מדוע חשוב לומר את התפילה לפני שאילת השאלה? מאז בריאת העולם התפילה הייתה למקור השראה ותפסה מקום מרכזי בחיי האדם, ללא הבדל בין עמים או דתות. התפילה היא כלי ביטוי להרגשה פנימית הנעשית על ידי דיבור, לחש, מדיטציה, דמעה ופיוט. בדת היהודית התפילה היא מצווה מהתורה ונקראת עבודה שבלב, כפי שנאמר: "ולעבדו בכל לבבכם". בימינו, כאשר אנו רוצים ליצור קשר עם אדם אחר גם אם הוא נמצא במרחק עצום מאיתנו, באמצעות אי-מייל או טלפון, אנו צריכים לדייק בהקלדת הנתונים, אם לא נדייק בלחיצה על המקשים הנכונים הרי שנגיע לאדם אחר, אם בכלל. כך התפילה, אם לא נתפלל מתוך ריכוז המחשבה והבנת המילים, תפילתנו תגיע לכתובת אחרת או שתשוטט באוויר העולם, בעצם לא נשיג את המטרה שלשמה אנו מתפללים. ככל שהאדם יידע לכוון את תפילתו מתוך מחשבה וריכוז כך ירגיש ויראה את תוצאות התפילה. כאשר האדם מתפלל בכוונה ובריכוז וכל כולו בתפילה, אין ספק כי בזמן שיסיים ירגיש הקלה וכמין אור המקיף אותו. כח התפילה, הוא הכח הרוחני והגשמי הקיים באדם, את הכח הזה מוציא האדם על ידי קולו הגשמי או מחשבותיו (הרוחני). הגשמי: זהו הכח שמוציא האדם בקולו בשירות ותשבחות או בתיאורים שונים של גדלות הבורא במישור האישי והפרטי ובמישור הכללי (עם קהל). הרוחני: זהו הכח בריכוז המחשבה וכוונת התפילה על ידי ידיעת מהות המילים ושורש הדברים מכאן שאמרו חכמי הקבלה: "מדוע ישראל קוראים ואינם נענין?" משום שאינם מכוונים את התפילה על ידי המחשבה והריכוז, כלומר אינם מכוונים בתפילה וממילא אינם רואים את תוצאות. במשך הדורות הושקעו מאמצים רבים על ידי חכמי הקבלה כדי לפענח את כוח התפילה; מהי התפילה? לאן מתפשטת? כיצד הגשמיות מתחברת לרוחניות? מהי דרכה למרום והיכן "משכן" התפילה? נשאל את עצמנו: מדוע חכמי הקבלה מייחסים חשיבות כה גדולה לתפילה? חכמי הקבלה ידעו שכדי לחבר את הגשמיות לרוחניות צריך שנדע את "העליונים" - העולמות הרוחניים, ותפילתנו תתקבל. במיוחד אם נכוון את התפילה על פי ספירות, פרצופים (כלים רוחניים), עולמות עליונים ושאר כוחות רוחניים. יש אשר מכוונים את התפילה אל מקום מסוים רוחני ויש המכוונים אל הנפש, כאשר תעמיק בעניין תדע כי הכל אחד. חשוב שנכוון את התפילה כך שיושפע השפע האלוקי על אותו עניין שלשמו אנו מכוונים. "ואני תפילתי" ואני - כאשר אני מסתכל על עצמי איך אני נראה ומשפיל את האני (האגו) שלי. תפילתי – כשאני מביט על תפילתי איך היא נראית וכיצד אני מכוון את התפילה. לך ה' – בהתבונני, שתחינתי צריכה להגיע אליך מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אזי יודע אנכי כי הנני זקוק ל "עת רצון" = גורם "הזמן",כדי שתפילתי תתקבל. אמרו חז"ל:"גדולה תפילה יותר מכל הקורבנות". בזמן בית המקדש היו מקריבים קורבנות ומוסיפים תפילה שנקבעה לאותו סוג קורבן. מאז חורבן בית המקדש שיבנה ויכונן במהרה בימינו אמן, אין הקרבת קורבנות, לכן נאמר- "ונשלמה פרים שפתינו". תפילה שאנו מבטאים בשפתיים, שקולה כנגד הקרבת קורבנות. אמרו חז"ל כי "שערי דמעה לא ננעלו". כאשר אדם מתכונן לתפילה, טוב יעשה שישתהה מעט ויתרכז לקראת התפילה. משה רבנו היה גדול הנביאים בתפילות ובמעשים, בכל זאת לא נענה אלא בתפילה, כפי הנאמר: "ואתחנן אל ה' בעת ההיא" . מעט מהמקורות. "ותתפלל על ה' ובכה תבכה". (בעניין חנה, שמואל א. א') "מבשרי אחזא אלק" ( פר' יתרו) "ויבך חזקיהו בכי גדול, אמר לו הקב"ה שמעתי את תפילתך ראיתי את דמעיך" (מלכים ב כ,ג) ישראל אומרים: "ריבון העולמים, הנשיאים חוטאים ומביאים קרבן ומתכפר להם, משיח חוטא ומביא קרבן ומתכפר לו, אנו – בניך ואין לנו להביא קורבנות. אמר להם: דברים אני מבקש, איני שואל מכם זבחים ועולות אלא "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'" ואני מוחל על כל עונותיכם. אמרו לו:" אין אנו יודעים, אמר להם: התפללו לפני ואני מקבל. אבותיכם כשנשתעבדו במצרים לא בתפילה פדיתי אותם? בימי יהושע לא בתפילה עשיתי להם ניסים? בימי השופטים: בבכייה שמעתי צעקתם – וכן אנשי ירושלים אף על פי שהכעיסוני, בשביל שבכו והתפללו לפני ריחמתי עליהם. הווי אומר: איני מבקש מכם לא זבחים ולא קרבנות, אלא "דברים", אל יתפלל אדם תפילה שאי אפשר לעשות בקשתו. אף על פי שהיכולת ביד הקדוש ברוך הוא, אין לבקש דבר שאין נעשה כפי הטבע, אסור לבקש דבר שאינו ראוי לומר, כגון: יהי רצון, שתלד אשתי לשבעה חודשים ויחיה הוולד. אילן זה יוציא פרות קודם זמנו. דע לך אח יקר, כי יש בידינו כלי קדש לשרת ולעבוד בו עבודת הלב – הורישו לנו עובדי אלוקים אשר לפנינו – חכמי חרשים – ה"חרש והמסגר" מדורות ראשונים, אנשי רוח מכנסת גדולה ובתוכה נביאי ה' מימי קדם – ויתנוה למורשה בקהילת יעקב וקראוה בשם "תפילה". התפילה – כלי קדש היא, בה תוכל לעשות פלאות. בתפילה- תוכל לבטל ולשנות גזירות. בתפילה- יש לך אפשרות להפוך לב אבן ללב בשר. בתפילה – תבער כל אבני נגף מתלמי לבבך. בתפילה- תוכל לבטל כל קוץ ודרדר אשר השתרש בלבך מימי נעוריך. חזק את עצמך מדי יום יותר ויותר כדי שתהיה ראוי ונכון. תפילה צריכה שלושה דברים כדי שתהיה ראויה להתקבל: א. שתהיה נאמרת במאמרים קצרים נאותים ומורים על כוונת המתפלל. ב. שתסכים בכוונת הלב עם הנאמר מפיך, כמו שאמר דוד המלך, עליו השלום: "יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך ה' צורי וגואלי." ג. שיהיה קולך נמוך, מתוך הכנעה כאדם המתחנן לפני אדוניו. אמר רבנו בחיי, פרשת עקב, וזה לשונו: צריך אתה לדעת כי כוח התפילה גדול אפילו לשנות את הטבע, להינצל מן הסכנה ולבטל גזרה.
