גור בן חודש בערך
משלשל נורא. כל הזמן. שלשול נוזלי עם ריח של קיא, וגם צואה רכה.
הוא אוכל ברעבתנות רבה, שימורי חתולים (של לה-קט - בשר, דגים). אוכל ה-מון.
אוכל גם גבינה וחלב עם ביצה ולחם מעורבבים.
אני מטפלת בו כשבועיים. הוא הופרד מאמא שלו כשהיה קטן מאוד (שבוע וחצי בערך), ואני הפרדתי אותו מהילד שהפריד אותו...
הוא יודע לחפור בחול, אבל משלשל בכל מקום, אלא שמקפיד לעשות זאת על עיתונים ובדים, או בחול, ולא על רצפות.
מטונף נורא ברגליים האחוריות, בבטן ובזנב שהוא כל הזמן מקפל בין רגלים לכיוון הבטן.
צועק כשמנקים אותו, כאילו כואב לו.
יש תקנה לשלשול? מה עדיף לתת לו לאכול?
ביחד איתו נמצא חתול גדול יותר, בן חודשיים. בריא, נקי, שמח ומאושר, אוהב להשתולל. (גם הוא נלקח מאמו באותה סיטואציה ע"י אותו ילד).
הקטן לא משתולל בכלל, רק יושב ונח (ואוכל...), למרות שיודע ללכת וגם לרוץ. צועק כשהגדול מנסה לשחק איתו ומכאיב לו.
כדאי להפריד ביניהם? עדיף שכל אחד יגדל בנפרד?
משלשל נורא. כל הזמן. שלשול נוזלי עם ריח של קיא, וגם צואה רכה.
הוא אוכל ברעבתנות רבה, שימורי חתולים (של לה-קט - בשר, דגים). אוכל ה-מון.
אוכל גם גבינה וחלב עם ביצה ולחם מעורבבים.
אני מטפלת בו כשבועיים. הוא הופרד מאמא שלו כשהיה קטן מאוד (שבוע וחצי בערך), ואני הפרדתי אותו מהילד שהפריד אותו...
הוא יודע לחפור בחול, אבל משלשל בכל מקום, אלא שמקפיד לעשות זאת על עיתונים ובדים, או בחול, ולא על רצפות.
מטונף נורא ברגליים האחוריות, בבטן ובזנב שהוא כל הזמן מקפל בין רגלים לכיוון הבטן.
צועק כשמנקים אותו, כאילו כואב לו.
יש תקנה לשלשול? מה עדיף לתת לו לאכול?
ביחד איתו נמצא חתול גדול יותר, בן חודשיים. בריא, נקי, שמח ומאושר, אוהב להשתולל. (גם הוא נלקח מאמו באותה סיטואציה ע"י אותו ילד).
הקטן לא משתולל בכלל, רק יושב ונח (ואוכל...), למרות שיודע ללכת וגם לרוץ. צועק כשהגדול מנסה לשחק איתו ומכאיב לו.
כדאי להפריד ביניהם? עדיף שכל אחד יגדל בנפרד?