גזר דין לנהג מונית אלים
גזר דין לנהג מונית אלים
גזר הדין מובא מתוך אתר הרשות השופטת לפי הודעה לעיתונות שפורסמה ע"י מחלקת הדוברות. כל הזבויות שמורות למדינת ישראל ----------------------------------------------- הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות לפי סעיפים 379 ו - 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. הנאשם שימש כנהג מונית, שירותיו נשכרו להסיע מתלוננת, במהלך הנסיעה שתה הנאשם ודקה, ואמר למתלוננת עכשיו אני אשתה ואאנוס אותך, את תמצצי לי ואני אזיין אותך מקדימה ומאחורה. המתלוננת נטלה את בקבוק הוודקה וזרקה אותו על רצפת המונית, הנאשם שב ואמר לה דברים בוטים כפי אלה שצוטטו לעיל, המתלוננת ביקשה לצאת מהמונית, הנאשם היכה אותה בכח החל למשוך בבגדיה בנסיון למנוע ממנה לצאת מן המכונית ובכך תקפה. המתלוננת יצאה מן המונית עצרה מונית אחרת, הנאשם דלק במוניתו אחר המונית החילופית, חסם את דרכה, ירד לכיוון המונית האמורה, אסר על הנהג להסיע את המתלוננת, וניסה להוציא אותה בכח מן המונית, משך אותה בשערותיה, היכה בה באגרופו בבטנה. במיוחד טרחתי לפרט את עובדות כתב האישום, באשר קשה לי למצוא נסיבות שיביאו להקלה בעניינו של הנאשם. התביעה סבורה כי יש להשית על הנאשם מאסר בפועל ומאסר מותנה, הסנגור האריך וטען על שום מה ולמה הוא סבור שאין להשית על הנאשם מאסר בפועל. קראתי בעיון את תסקיר שירות המבחן. שלוש פעמים בחמש השנים האחרונות הגיע הנאשם לשירות המבחן, בשלושת הפעמים הגיע לשם על רקע בעיית אלכוהול. חרף העובדה שהדברים ניכרים לעין לא השכיל הנאשם להפנים בצורה מלאה את חומרת מצבו, והוא גילה גישה מצמצמת ומדחיקה לעבירות שבהן הורשע על פי הודאתו, אמנם עבר תהליך של גמילה פיזית אך מעבר לכך הוא מתקשה לצעוד במשעול שמחויב המציאות בשים לב להישנות מעשי האלימות מצידו. כאמור, הנאשם מצמצם מחומרת התנהגותו, מקטין את מעורבות הנטענת, מנסה להתיחס למקרה כאל מקרה שחלף ועבר ולא ישוב, ואני אינני שותף לגישה מצמצמת שכזאת. השיטתיות שבה שב הנאשם ומבצע עבירות אלימות, המסע של "מונית אל הגהינום" שהעביר הנאשם את המתלוננת, באותו לילה בנסיעה מנמל התעופה בן גוריון לכיון טבריה, הסיוט הנלווה לנסיעה שכזאת, האיומים באונס ובבעילות כוחניות כאלה ואחרות, האלימות הפיזית והמילולית, כל זאת שעה שהם באים מכיוונו של נהג מונית שתוי כלוט, כל אלה מחייבים תגובה עונשית הולמת שתיקח בחשבון את ההודאה, תיקח בחשבון את החרטה החלקית, תיקח בחשבון את התהליך הטיפולי שעבר הנאשם ותיקח בחשבון את כל אותם נתונים אישיים שעליהם עמד הסנגור. עם זאת, אינני סבור שלחלוף הזמן יש משקל של ממש בנסיבותיו של מקרה שכזה, כתב האישום הוגש בחלוף כשנה וחצי ממועד ביצוע המעשים, אכן יש לחלוף הזמן משמעות אך לא כזאת שתביא לכך שלא יושת על הנאשם מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח שהוא העונש הבלעדי ההולם מעשים שכאלה. אני גוזר על הנאשם 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל. אני גוזר על הנאשם 12 חודשי מאסר, על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור עבירות כפי אלה שבביצוען הורשע בתיק זה. התביעה לא עתרה לפסילה, אך אני סבור כי שעה שמדובר בנהג מונית שאמור לשרת את הציבור, שעה שמסתבר שאדם זה שותה לשכרה בעת שהוא מסיע נוסעים, ואף מאיים לעשות בנוסעת שפטים, אין לאפשר לאדם שכזה להמשיך ולנהוג במונית גם אם היום הוא מצוי בעיצומו של תהליך ואם ימצא בהמשך הדרך כי שינה מדרכו תמיד יוכל לשכנע את משרד הרישוי להעניק לו רשיון חדש. אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה מכל מין וסוג לתקופה של שנה, ועונש פסילה זה יצטבר לכל עונש פסילה אחר בו נושא הנאשם. יובהר לנאשם, כי תקופת המאסר אינה נלקחת בחשבון הפסילה, וזאת על פי דין. זכות ערעור בתוך 45 ימים מהיום. המזכירות תעביר עותק מן הפרוטוקול לשירות המבחן. ניתן היום כ"ח בתמוז, תשס"ב (8 ביולי 2002) במעמד הצדדים. -------------------------------------------------------
גזר דין לנהג מונית אלים
גזר הדין מובא מתוך אתר הרשות השופטת לפי הודעה לעיתונות שפורסמה ע"י מחלקת הדוברות. כל הזבויות שמורות למדינת ישראל ----------------------------------------------- הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות לפי סעיפים 379 ו - 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. הנאשם שימש כנהג מונית, שירותיו נשכרו להסיע מתלוננת, במהלך הנסיעה שתה הנאשם ודקה, ואמר למתלוננת עכשיו אני אשתה ואאנוס אותך, את תמצצי לי ואני אזיין אותך מקדימה ומאחורה. המתלוננת נטלה את בקבוק הוודקה וזרקה אותו על רצפת המונית, הנאשם שב ואמר לה דברים בוטים כפי אלה שצוטטו לעיל, המתלוננת ביקשה לצאת מהמונית, הנאשם היכה אותה בכח החל למשוך בבגדיה בנסיון למנוע ממנה לצאת מן המכונית ובכך תקפה. המתלוננת יצאה מן המונית עצרה מונית אחרת, הנאשם דלק במוניתו אחר המונית החילופית, חסם את דרכה, ירד לכיוון המונית האמורה, אסר על הנהג להסיע את המתלוננת, וניסה להוציא אותה בכח מן המונית, משך אותה בשערותיה, היכה בה באגרופו בבטנה. במיוחד טרחתי לפרט את עובדות כתב האישום, באשר קשה לי למצוא נסיבות שיביאו להקלה בעניינו של הנאשם. התביעה סבורה כי יש להשית על הנאשם מאסר בפועל ומאסר מותנה, הסנגור האריך וטען על שום מה ולמה הוא סבור שאין להשית על הנאשם מאסר בפועל. קראתי בעיון את תסקיר שירות המבחן. שלוש פעמים בחמש השנים האחרונות הגיע הנאשם לשירות המבחן, בשלושת הפעמים הגיע לשם על רקע בעיית אלכוהול. חרף העובדה שהדברים ניכרים לעין לא השכיל הנאשם להפנים בצורה מלאה את חומרת מצבו, והוא גילה גישה מצמצמת ומדחיקה לעבירות שבהן הורשע על פי הודאתו, אמנם עבר תהליך של גמילה פיזית אך מעבר לכך הוא מתקשה לצעוד במשעול שמחויב המציאות בשים לב להישנות מעשי האלימות מצידו. כאמור, הנאשם מצמצם מחומרת התנהגותו, מקטין את מעורבות הנטענת, מנסה להתיחס למקרה כאל מקרה שחלף ועבר ולא ישוב, ואני אינני שותף לגישה מצמצמת שכזאת. השיטתיות שבה שב הנאשם ומבצע עבירות אלימות, המסע של "מונית אל הגהינום" שהעביר הנאשם את המתלוננת, באותו לילה בנסיעה מנמל התעופה בן גוריון לכיון טבריה, הסיוט הנלווה לנסיעה שכזאת, האיומים באונס ובבעילות כוחניות כאלה ואחרות, האלימות הפיזית והמילולית, כל זאת שעה שהם באים מכיוונו של נהג מונית שתוי כלוט, כל אלה מחייבים תגובה עונשית הולמת שתיקח בחשבון את ההודאה, תיקח בחשבון את החרטה החלקית, תיקח בחשבון את התהליך הטיפולי שעבר הנאשם ותיקח בחשבון את כל אותם נתונים אישיים שעליהם עמד הסנגור. עם זאת, אינני סבור שלחלוף הזמן יש משקל של ממש בנסיבותיו של מקרה שכזה, כתב האישום הוגש בחלוף כשנה וחצי ממועד ביצוע המעשים, אכן יש לחלוף הזמן משמעות אך לא כזאת שתביא לכך שלא יושת על הנאשם מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח שהוא העונש הבלעדי ההולם מעשים שכאלה. אני גוזר על הנאשם 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל. אני גוזר על הנאשם 12 חודשי מאסר, על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור עבירות כפי אלה שבביצוען הורשע בתיק זה. התביעה לא עתרה לפסילה, אך אני סבור כי שעה שמדובר בנהג מונית שאמור לשרת את הציבור, שעה שמסתבר שאדם זה שותה לשכרה בעת שהוא מסיע נוסעים, ואף מאיים לעשות בנוסעת שפטים, אין לאפשר לאדם שכזה להמשיך ולנהוג במונית גם אם היום הוא מצוי בעיצומו של תהליך ואם ימצא בהמשך הדרך כי שינה מדרכו תמיד יוכל לשכנע את משרד הרישוי להעניק לו רשיון חדש. אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה מכל מין וסוג לתקופה של שנה, ועונש פסילה זה יצטבר לכל עונש פסילה אחר בו נושא הנאשם. יובהר לנאשם, כי תקופת המאסר אינה נלקחת בחשבון הפסילה, וזאת על פי דין. זכות ערעור בתוך 45 ימים מהיום. המזכירות תעביר עותק מן הפרוטוקול לשירות המבחן. ניתן היום כ"ח בתמוז, תשס"ב (8 ביולי 2002) במעמד הצדדים. -------------------------------------------------------