ברוכה הבאה לפורום, גסטרו - terroir
קצת על עבודה עם בצק פילו: מרגע שהבצק יוצא מהחבילה, הוא נוטה להתייבש מהר מאוד. לכן מומלץ להכין את המנות אחת אחת, ולא "בייצור סדרתי". בכל פעם יש להוציא/לחתוך את הדף שאיתו את מתכוננת לעבוד, ואת השאר להשאיר בחבילה ביחד. זה ימנע מצב שבו פילו של מנת האגסים הרביעית יתייבש בזמן שאת מטפלת במנה הראשונה. ברגע שסיימת הכנה של מנה אחת והעברת אותה לתבנית או למגש בצד, אפשר לעבור לטפל בדף הפילו ובהרכבת המנה הבאה. אם העלה מתייבש מעט (כי התמהמהת בעבודה איתו, אפשר לטפוח עליו קלות במגבת לחה כדי להחזיר לו את הלחות והגמישות, ולהמשיך בעבודה. כמו שג'ודי אמרה, את העלה מורחים בחמאה מומסת, מה שמקנה לו גמישות, שומר עליו מהתייבשות (אם כי לא מונע אותה לגמרי), ומעניק שכבה שומנית לאפייה או לטיגון. מורחים פעם אחת מבפנים לפני שמניחים את המילוי, ופעם אחת מברשים מבחוץ את המאפה המוכן. ולמרות שכל מה שאני אומר פה חוזר על הדברים של ג'ודי, אני אמשיך לצטט אותה: עדיפה חמאה צרפתית (כמו פרזידנט). ותוספת שלי: עדיפה חמאה מזוקקת (מי שאל פעם למה עוד משתמשים בה?) המילוי צריך להיות יחסית יבש. עודף לחות יגרום לבצק להיקרע במהלך הטיפול, וימנע ממנו להיעשות פריך בזמן האפייה או הטיגון. והערה כללית: עלי פילו משתמשים בבישול (להבדיל מאפייה) כדי להקנות תוספת פריכות למאכלים. אפשר לעטוף בהם מנוחת בשר וירקות, ואז העלה שמתקשה והופך פריך בטיגון או באפייה מקנה למנה מרקם פציח. אפשר גם לעצב מהם קעריות פריכות שישמשו למילוי של מרכיבי המנה: מניחים את העלה המרוח בחמאה בתבנית בעלת הצורה המבוקשת כדי לתת לו את הצורה הרצוייה, ואופים בתנור עד שהוא מתקשה. משחררים מהתבנית ומניחים בצד למילוי.