גיבוי חשמלי

[מרטין מקפליי]

גיבוי חשמלי

אתמול בלילה שודר הפרק בסדרה תעופה בחקירה על מטוס האירבאס 330 שעקב דליפת דלק נותר ללא דלק ב FL39. במהלך השחזור מרגע שדמם המנוע השני של המטוס ועד "שוונטילטור ייצור החשמל" יצא ממקומו, מערכות האוויוניקה של המטוס שבקו חיים והמטוס היה ללא שליטה הידראולית. האם מדובר בחוסר דיוק בתוכנית ? או שבאמת אין גיבוי חשמלי (UPS ?) למערכות האוויוניקה של המטוס וגיבוי למערכות ההידראוליות שיפעל במקרה של כשל ב 2 המנועים ?

 

[מיקי גולן]

מדויק

מטוס של אירבאס לא יכול שיכבו לו שני המנועים. ואם הם כבו, הנוסעים בטוח ימותו בכל מקרה... אני ציני, כמובן, אבל זאת גם האמת. התכנון של מטוס הוא ל"כשל יחיד". מטוס נוסעים במשקל כבד עם מאות נוסעים וללא אף מנוע - אין הרבה טעם לדבר על מערכות נגד-כשל נוספות. מכל התאונות שיש בעולם (וטיסה לא כזאת בטוחה כמו שאומרים) - כשל כפול מסוג זה נדיר ביותר. ההצלחה במקרה זה עוד יותר נדירה...

 

[מרטין מקפליי]

ובבואינג זה שונה ? ../images/Emo4.gif

אני זוכר סרט על בואינג 767 "ג'ימלי גליידר" גם של חברה קנדית (יש להם הרבה בעיות של חוסר דלק) וגם בו כשכבה המנוע השני כל מערכות המכשור דממו באופן מיידי. נראה לי מוזר שבמטוס עם עלות כל כך גבוהה אין גיבוי למערכות העזר לטיסה(אפילו רק עד "שהוונטילטור-גנרטור" מתחיל לייצר חשמל) בעיקר שסוללה שתספק את תצרוכת המכשירים לכשעה עבודה לא נראית כדבר יקר/מסובך מדי. דבר נוסף שלא ברור לי הוא למה במטוסים הגדולים במקרה של כשל קריטי משתמשים "בוונטילטור" שנפתח מלמטה כאשר עפ"י התכנון הוא אמור להפתח רק כשיש כשל טוטאלי במנועי המטוס וזה בדיוק הזמן הפחות מתאים לתוספת הגרר שהוא יוצר - בא על חשבון יחס דאיה מרחק שיכול להיות קריטי. ולא על אנרגיה אגורה במצברים שיכולה לספק את מערכות המטוס במשך זמן הדאיה (שגם אם הדאיה מתחילה בגובה 45,000 והמטוס מוטס ע"י אלוף הדואים בעולם לא תמשך זמן רב).

 

[מיקי גולן]

חסר לך הרבה ידע

מצטער, אבל אתה לא מכיר מספיק תכנון מטוסים ובעיות הנדסיות בנושא. בתמצית, עקב מספר השאלות הרב שלך: א. בטריה זה דבר כבד מאד, יקר, והכי לא יעיל בעולם. הצורך בה הוא אפסי, וגם מאות קילוגרמים לא יתנו חשמל להרבה זמן. ה APU פתרון הרבה יותר טוב. ב. מ 30,000 רגל בואינג כבד דואה חצי שעה בערך - מספיק זמן? גם עם ה APU הוא עדין דאון יותר טוב מססנה עקומה. ג. בבואניגים מסוימים היו מערכות כפולות להגאים, כך שגם אם יש נזק הידאולי, יש אפשרות להניע אותם. באיר בס "FLY BY WIRE" בלי חשמל פשוט הסטיק עצמו בכלל לא מגיב. הוא לא מחובר לכלום - רק למפסקי חשמל! ד. טיסה היא על חוט-השערה. אתה רוצה להכניס ציוד ששוקל מאות ק"ג רק בכדי שב 1 לעשר שנים (מילארד שעות טיסה?) יהיה עוד גיבוי. והמחיר של זה בדלק? כמה אתה חושב עולות מילארד שעות טיסה עם מאות ק"ג?

 

[Aviation Addict]

שאלה לגבי סעיף ג'

האם הבואינגים שמיוצרים היום כמו 777 ו-744 הם כמו אירבוס לגבי FLY BY WIRE בלבד?

 

[מיקי גולן]

למיטב ידיעתי ה 777 כן - אנלא בטוח.

 

[Aviation Addict]

אם כן חבל שכך

יש מישהו שיכול לאשר את זה?

 

[מרטין מקפליי]

אתה צודק

חסר לי הרבה ידע וכל מה שאני יודע זה מקריאה מידע פה ושם ותכנית פה ושם וקצת הגיון בריא שאני מנסה להפעיל.

 

[מיקי גולן]

הנדסההיא מדע מדויק

בעקרון, מטוסי נוסעים הם מושלמים. בהגיון פשוט לא תוכל להבין "למה אין ככה וככה". כמעט כל תקלה שקרתה אי פעם מופיעה ברישומים, כמעט כל תקלה מהותית הפכה לשינוי תקנה/הוראה כמעט כל מערכת במטוס מבוססת על שנים של ניסיון אין במטוס שום מערכת עקרונית שכשל יחיד בה יגרום לאובדן שליטה יש הנדסה שלמה של "סבירות תקלות" באנגלית MTBF MEAN TIME BETWEEN FAILURE למשל,למטוסים נשלטי-מחשב, הדרישה העקרונית של ה FAA היתה שחישובי סבירות התקלות יראו שהתקלה תהיה פי 10 יותר נדירה מהסבירות לטעות טייס. בסה"כ התעופה המודרנית מאד בטוחה. הבעיות המרכזיות אינן במטוס עצמו אלא: 1. מז"א (המראה עם קרח על הכנף) 2. הסעה / בלגן על הקרקע 3. פיקוח לא טוב באויר 4. טעויות טייס 5. מחסור במערכות ניווט מודרני (נחיתה בתנאים של אפס ראות אפשרית במעט מאד שדות תעופה) 6. ניסיון של חברת התעופה לחסוך כסף (תחזוקה, כמות דלק לחירום, מיומנות הטייסים וכו') 7. בעיות "תקשורת" - בין היצרן לחברת התעופה, ל FAA, לטייס, למכונאי, לבקרה... כשל אנושי/בירוקרטי

 

[פאביאן]

פיסיקה, כימיה ומתמתיקה

הם מדעים מדוייקים. הנדסה מיישמת עקרונות/משתמשת בכילים של מדעים מדוייקים ואחרים (ע"ע ארגונומיה או הנדסה גנטית למשל), אולם אינה מוגדרת כמדע מדוייק.

 

[מיקי גולן]

אוי בחייך

למה שלא תביא הגדרה של המושגים מדע ו- מדע מדויק, ואז נוכל להתווכח האם הנדסת מטוסים היא "מדע מדויק"? איך האוניברסיטה מחלקת את התארים והפקולטות אני יודע, אבל זאת סתם בדיחה הסטורית. "מדעי המחשב" זה מדע מדויק? ומה עם פילוסופיה? ולמה ד"ר במתמטיקה הוא דוקטור לפילוספיה של המתמטיקה?

 

[פאביאן]

בחיי.

לא מתווכחת, סתם מציינת עובדה. סומכת עלייך שתדע למצוא בעצמך את ההגדרות אותן אתה מחפש. איך האוניברסיטה מחלקת תארים ופקולטות כבר הספקתי לשכוח, אבל אם מעניין אותך ממליצה לך להתחיל עם סידרת "פילוסופיה של המדע" של האוניברסיטה הפתוחה. תהנה.

 

[מיקי גולן]

לא לי אין מושג בהגדרות

העובדה היא שצורת ההצגה של במושג "מדע מדויק" היא דוגמטית ופרטית. הכי משעשע שאת אומרת "לא מתווכחת סתם מציינת עובדה". אז ציינת. ואני אציין שהשימוש "הנדסה היא מדע מדויק" הוא לגיטימי, ברור, ומובן, גם אם הוא "בהשאלה", בדיוק כמו הניסוח, לדוגמא "מדידת קלוריות אינה מדע מדויק" בכתבה ה CNN. http://www.cnn.com/HEALTH/heart/9909/07/cardiomachine.accuracy/ בכלל, חיפוש בגוגל של "is an exact science" מביא 10,000 דוגמאות, שבדף הראשון כולן בהשאלה: קומדיה היא מדע מדויק כזב הוא מדע מדויק וגם, הפלא ופלא, מספר 5: הנדסה היא מדע מדויק ... -------- כן, כל השירשור הזה מיותר ולא צריך להיות כאן כלל, ואני בין האשמים. מה לעשות, אני לא אוהב שאנשים מתקנים שימוש בשפה בצורה דוגמטית בכלל, ותיקון שאין לא בסיס בפרט (ועוד לא ציינו שמתמטיקה כלל אינה מדע וכו')

 

[פאביאן]

שמחה שהצלחתי לשעשע אותך.

לא הבעתי כל דיעה באשר ללגיטימיות של שימוש זה או אחר, רק ניסיתי להסב תשומת לב להגדרות הפורמליות המקובלות של צירוף המושגים "מדע מדוייק" ושל "הנדסה". הבן, אם הייתי מתקנת שימושי שפה "בצורה דוגמטית" (במובן אליו כיוונת בהערתך) הייתי נטפלת למשל לכותרת שכתבת בפורום השכן באחד האמשים. אלא ששם שגיאותייך היו ברורות לכל קורא בעוד שכאן השימוש החפשי שעשית בצירוף המושגים "מדע מדוייק" היה עלול להטעות אחרים (בייחוד לאור העובדה שבהמשך הודעתך נראה שכתבת דברי טעם). אם תטרח להוועץ במקורות מעט יותר רציניים מגוגל תיווכח שלחלוטין לא מדובר ב"תקון שאין לו בסיס" ואם מאד תרצה לאחר שתרענן את אוצר הגדרותייך נוכל גם לדון בעניין המתמטיקה (להערכתי הודעה שהפסיקה לקפוץ בעמודים 2-3 לא תפריע למהלך העניינים בפורום).

 

[מרטין מקפליי]

החכמתי

 

[Maple syrup]

שמו האמיתי של ה"ונטילטור"

הוא טורבינת מגח אוויר - Ram air turbine, או RAT.

 

[ייאן האיסלנדי]

איזה ערץ זה שודר?

 

[מרטין מקפליי]

נשיונל גיאוגרפיק