ג'יבליה, אדריכלות ללא אדריכלים
ג'יבליה, אדריכלות ללא אדריכלים
נזכרתי בג'יבליה בגלל איזכור בעיתון. זהו מחנה פליטים הגדול ברצועת עזה. הימים, ימים שלפני האינתיפדה. פלוגת מילואים מחזיקה את המחנה [בטחונית]. אחרכך...שמעתי, היו 2 גדודים. המחנה נבנה מעצמו, ע"י פליטים שהיו צריכים לגור ולחיות ו...מהר. כסף לא היה. תיכנון מראש...הצחקתם אותי. האנשים קנו בלוקים, רב חלונות ודלתות הם שאריות שנאספו בארץ לאחר שנזרקו ע"י הבעלים המקוריים בשיפוץ כזה או אחר. גגות יצוקים כמעט ואין...זה עסק יקר, רב הגגות מאסבסט גלי, פח גלי או פיברגלס גלי. על רעפים...לא שמעו כאן. רב הבתים...ללא טייח, בלוקים חשופים. הפתחים בצבע כחול- ירוק [נגד עין הרע] וגם מעט עיטורים מסולסלים וצבעוניים פה ושם. כל הבתים בני קומה אחת, בגלל שהצבא אסר לבנות קומה שניה מסיבות משלו. המשפחות, משפחות גדולות, חמולות. הרווחים בין הבתים מספיקים למעבר הולכי רגל בלבד. הביוב זורם במרכז המעבר ומתנקז ל"אגם" במרכז המחנה, ליד בית ישן של משטרה בריטית ושימש כמוצב צה"ל שבו גרנו. התפקיד שלנו, מעבר לעצם הנוכחות, היה לסייר בלילות בחוליות של ארבעה חיילים בין הסימטאות ולהבטיח "סדר ובטחון" וגם להשגיח שאלפי הפועלים יצאו לעבודה בישראל בלי בלגן. מאות מוניות היו מתאספות מ-4 בבוקר. ילדים מכרו כדורי פלפל עשויים במקום על עגלות קטנות בחרוט עיתון בפרוטות. הווי שלם. ולמה נזכרתי...? אני זוכר את עצמי, אדריכל שבונה בתים בישראל מסתובב באותן סימטאות, [חגור, נשק, כובע פלדה...] ומסתכל על הבתים. חומה מסביב. דלת ברזל סגורה. לעיתים מישהו היה פותח את הדלת ואז...אפשר היה להציץ פנימה. הכניסה לתוך חצר מרכזית...ומסביבה חדרים הצמודים לחומה שחלונותיהם ודלתותיהם פונות לחצר. זה נראה כאילו כניסה לאיזה מסתורין. הצצות חטופות לימדו אותי שהחיים של הבית הם בתוך החצרות. חשבתי אז...קונספט אחר לגמרי, למי שבא מעולם של "בנה כיתך" השראלי. קוי בנין הכתיבו בניין במרכז המגרש. בניה לגובה 2-3 קומות וגג רעפים אדומים הבלתי נמנע... הם...בלי אדריכלים...בלי תיאוריות...בלי טכנולוגיה גבוהה...בלי כסף...מוציאים בתים יותר מזמינים לגור. בתים יותר נכונים למגורים. נכון, התרבות שונה....אבל עדיין, ניצול המגרש יותר טוב, אפילו אקלימית הם בונים נכון יותר...[ בחום, האויר עולה למעלה...ומאפשר לאויר הקר יותר לשקוע בחצר...שהיא פטיו]. היתכן שאנחנו מפספסים משהו? האם יש מצב שהם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים? ורק נותר להצטער שלא הייתה לי מצלמה אז...בכדי לתעד את התוצאה. בתים שנבנו מתוך הפונקציה, מתוך הצורך, בלי שטויות מסביב. אדריכלות...ללא אדריכלים.
ג'יבליה, אדריכלות ללא אדריכלים
נזכרתי בג'יבליה בגלל איזכור בעיתון. זהו מחנה פליטים הגדול ברצועת עזה. הימים, ימים שלפני האינתיפדה. פלוגת מילואים מחזיקה את המחנה [בטחונית]. אחרכך...שמעתי, היו 2 גדודים. המחנה נבנה מעצמו, ע"י פליטים שהיו צריכים לגור ולחיות ו...מהר. כסף לא היה. תיכנון מראש...הצחקתם אותי. האנשים קנו בלוקים, רב חלונות ודלתות הם שאריות שנאספו בארץ לאחר שנזרקו ע"י הבעלים המקוריים בשיפוץ כזה או אחר. גגות יצוקים כמעט ואין...זה עסק יקר, רב הגגות מאסבסט גלי, פח גלי או פיברגלס גלי. על רעפים...לא שמעו כאן. רב הבתים...ללא טייח, בלוקים חשופים. הפתחים בצבע כחול- ירוק [נגד עין הרע] וגם מעט עיטורים מסולסלים וצבעוניים פה ושם. כל הבתים בני קומה אחת, בגלל שהצבא אסר לבנות קומה שניה מסיבות משלו. המשפחות, משפחות גדולות, חמולות. הרווחים בין הבתים מספיקים למעבר הולכי רגל בלבד. הביוב זורם במרכז המעבר ומתנקז ל"אגם" במרכז המחנה, ליד בית ישן של משטרה בריטית ושימש כמוצב צה"ל שבו גרנו. התפקיד שלנו, מעבר לעצם הנוכחות, היה לסייר בלילות בחוליות של ארבעה חיילים בין הסימטאות ולהבטיח "סדר ובטחון" וגם להשגיח שאלפי הפועלים יצאו לעבודה בישראל בלי בלגן. מאות מוניות היו מתאספות מ-4 בבוקר. ילדים מכרו כדורי פלפל עשויים במקום על עגלות קטנות בחרוט עיתון בפרוטות. הווי שלם. ולמה נזכרתי...? אני זוכר את עצמי, אדריכל שבונה בתים בישראל מסתובב באותן סימטאות, [חגור, נשק, כובע פלדה...] ומסתכל על הבתים. חומה מסביב. דלת ברזל סגורה. לעיתים מישהו היה פותח את הדלת ואז...אפשר היה להציץ פנימה. הכניסה לתוך חצר מרכזית...ומסביבה חדרים הצמודים לחומה שחלונותיהם ודלתותיהם פונות לחצר. זה נראה כאילו כניסה לאיזה מסתורין. הצצות חטופות לימדו אותי שהחיים של הבית הם בתוך החצרות. חשבתי אז...קונספט אחר לגמרי, למי שבא מעולם של "בנה כיתך" השראלי. קוי בנין הכתיבו בניין במרכז המגרש. בניה לגובה 2-3 קומות וגג רעפים אדומים הבלתי נמנע... הם...בלי אדריכלים...בלי תיאוריות...בלי טכנולוגיה גבוהה...בלי כסף...מוציאים בתים יותר מזמינים לגור. בתים יותר נכונים למגורים. נכון, התרבות שונה....אבל עדיין, ניצול המגרש יותר טוב, אפילו אקלימית הם בונים נכון יותר...[ בחום, האויר עולה למעלה...ומאפשר לאויר הקר יותר לשקוע בחצר...שהיא פטיו]. היתכן שאנחנו מפספסים משהו? האם יש מצב שהם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים? ורק נותר להצטער שלא הייתה לי מצלמה אז...בכדי לתעד את התוצאה. בתים שנבנו מתוך הפונקציה, מתוך הצורך, בלי שטויות מסביב. אדריכלות...ללא אדריכלים.