../images/Emo41.gifלמה זקוקים התבלינים על מנת לפרוח../images/Emo41.gif
אור – צמחי תבלין ומרפא זקוקים לאור, לכן כדאי למקם את העציץ על אדן חלון הפונה שלמש. בימים חמים ובשעות חמות יש לדאוג להצללה, או להעבירם לפינות מוצלות יותר, כי קרינת השמש יכוו את העלים וישרפו אותם. מומלץ לסובב את העציץ מדי יום, או לשנות את כיוון עמידתם של המכל והאדנית, כדי שכל חלקי הצמח יקבלו אור במידה שווה. אם אין אדן חלון מתאים, אפשר לשים את הצמחים על שולחן, בקרבת חלון. חובבים מושבעים של צמחי תבלין ומרפא משתמשים במנורות פלואורסצנט, כדי לספק אור פוטוסינתטי, הדרוש לצמחים, בעיקר אם הם ממוקמים במרתף, במטבח או בקיטון. את המנורות תולים בגובה 50-40 ס"מ מעל לצמחים. מרבית צמחי התבלין והמרפא זקוקים ל15- שעות אור ביממה. אוויר – צמחי תבלין ומרפא זקוקים למשב רוח רענן. יש לפתוח חלונות ולוודא שהצמחים אינם מופקרים לרוח פרצים או למשבי-רוח עזים. צמחי תבלין ומרפא הגדלים באוויר דחוס, כמו במטבח הבית, ונתונים לקטיף תמידי, כדאי להוציא מדי פעם לאוויר הצח והחמים. מים והשקיה – הצורך של צמחי תבלין ומרפא הגדלים בבית במים תלוי במצב הלחות היחסית באוויר. בסביבת גדילתו של הצמח ובעונת השנה. כן תלוי צורך זה ביכולתם של הצמחים לשמור על מימיהם מפני התאדות, בגודלו של העציץ או הכלי בו הם נתונים, בבריאות הצמחים ובמזג-האוויר. בעלי הבית צריכים להכיר את סימני דרגות הרטיבות בעציצים. בימים חמים בודקים באצבע את שכבת הקרקע העליונה. אם היא יבשה, סימן שיש להשקות. אפשר ללמוד להבחין במידת הרטיבות לפי צליל בית-הקיבול של הצמח. מקישים על הדופן שלו ואם הצליל עמום, סימן שיש רטיבות בקרקע. צליל צלול אומר שהקרקע יבשה. מומלץ להשקות בהשקיה עילית, עד שעודפי המים יחלחלו לתחתית שעליה הכלי עומד. יש לדאוג שהמשפך יהיה תמיד מלא מים, כדי שטמפרטורת המים שבו תשווה לטמפרטורת החדר. הפרשי טמפרטורות בין מי ההשקיה לעלי הצמח עלולים לגרום נזקים בגידול. מים קרים אינם טובים לשורשים. טמפרטורה ולחות – מוצא צמחי התבלין והמרפא הוא בארצות טרופיות, סובטרופיות ודרום אירופיות, לפיכך הטמפרטורה סביב הצמחים צריכה לנוע בין 10 ל17- ממעלות צלסיוס. אפשר להתאים את מקום הגידול שלה צמחים למיקרו-אקלים של הבית, שאינו אחיד בכל הדירה. תמיד יש הפרשי טמפרטורות בין המרפסת הצפונית לדרומית ואפילו בין חדר לחדר. לכמות הלחות שבאוויר יש השפעה רבה על התפתחות צמחי תבלין ומרפא, משום שרובם התרגלו בארצות מוצאם ללחות גבוהה באוויר. בשל החימום המלאכותי בחורף, והיובש בקיץ, יש להעמיד בקרבת התנורים או הצמחים קערות מים לאידוי כדי להעלות את רמת הלחות באוויר. ריסוס העלווה והרצפה במים מגביר גם הוא את הלחות. תנאי הטמפרטורה בארץ טובים לגידול צמחי תבלים ומרפא בבית בכל עונות השנה, פרט לימי שרב כבדים וימי קרה, אז זקוקים הצמחים לטיפול מיוחד, שיעזור להם לעבור את תקופת המשבר. הזנת הצמחים – הזנת הצמחים פירושה הוספת חומרי מזון לבית-גידולם. יש להבדיל בין חומרי מזון אורגניים, שמקורם מהחי או מהצומח, כגון זבל בקר, זבל צאן, זבל עופות וקומפוסט, לבין דשנים כימיים. כדאי תמיד להעדיף את הראשונים. זבלים אורגניים מכילים את כל יסודות המזון, בכמויות קטנות, והשפעתם חיובית גם על מבנה הקרקע והעשרתה במיקרו-אורגניזמים מועילים, המגבירים פוריות. דרך טובה לזיבול היא בתמיסת זבל. ממוססים זבל עופות, זבל בקר או זבל צאת בתוך כלי, חלק אחד זבל על חמישה חלקים מים. בוחשים היטב, כדי שהמים לא יתאדו והחנקן לא יתנדף. את התערובת משאירים לתסיסה במשך חמישה עד עשרה ימים. החומר הכבד שוקע לקרקעית והנוזל שמעליו הוא תמיסת הזבל הרצויה, אותה יש לדלל במים נוספים, לפי מצב הצמח וגילו. בתמיסה זו מזבלים פעם בחודש, או שלוש פעמים בעונת צמיחה. יש להקפיד לא התיז תמיסת זבל על העלים, ולדאוג להשקיית הקרקע מיד אחרי הזיבול. קטיף – אפשר לקטוף עלים וגבעולים של צמחי תבלין ומרפא הגדלים בבית, בכל עונת גידולם, אך בשום מקרה אין לקטוף יותר מחמישית מכמות העלים. קטיף מופרז יכול לפגום בבריאותה צמח. צמחים גדולי-מידות, כמו רוזמרין וער (דפנה), יוסיפו ריח ניחוח וירק נאה לבית במשך כל השנה. צמחים אלה גדלים לאט ויש לקטוף מעליהם בקמצנות רבה.
