גילה מכוון להנחתה בן כריש תנין וחברת חשמל

גילה מכוון להנחתה בן כריש תנין וחברת חשמל

לפי מתווה הפשרה, דלק ונובל אנרג'י ימכרו לצד ג' את זכויותיהן בגז הטבעי שאצור במאגרי כריש (המכיל כ–50 מיליארד מ"ק גז) ותנין (כ–20 מיליארד מ"ק). עתודות הגז המוכחות במאגרים אלה מסתכמות ב-70 מיליארד מ"ק, לצד פוטנציאל לגילוי 26.6 מיליארד מ"ק (BCM) נוספים.

במידה שעתודות הגז בכריש ותנין יתבררו בעתיד כנמוכות מכמות המינימום שקבעה הרשות - 70 BCM - יוכל בעלי המאגר לרכוש את כמות הגז החסרה ממאגר לווייתן, בהנחה על מחיר השוק של הגז באותה עת בישראל. בתמורה, מכסת יצוא הגז שלה זכאים מאגרי כריש ותנין לפי החלטת הממשלה - 75% מהגז - תועבר למאגר לווייתן, כך שהגז במאגרים הקטנים יובטח למשק המקומי בלבד.

לצד הוויתור על זכויות היצוא, עשוי הרוכש החדש של המאגרים הקטנים לוותר גם על זכויות הנפט שבשטחי הרישיונות - אם יימצא בהם בעתיד, וכן על זכויות המכירה של הקונדנסט (תוצר לוואי של הפקת הגז, הנצרך על ידי בתי הזיקוק). כלומר, רשות ההגבלים לא תחייב במסגרת ההסכם את העברת זכויות אלה לידי הרוכש החדש. ואולם, לא ברור כיצד תתבצע הפרדה זו ברמת השטח ולפי חוק הנפט - ולכן לא ברור עדיין מה תהיה עמדת משרד האנרגיה והממונה על חיפושי הנפט בנוגע לפיצול זכויות זה.

ולמי תנאים אילו מתאימים אם לא לחברת חשמל ?
ומהו הרווח בכלל לקבוצת דלק מאינוס המכירה ?
האם גילה יתחייב "לא לפתוח חוזים חתומים " ?
האם המדינה מתחיבת שלא תאנוס מס צ'אוצ'ינסקי על היצוא ?
נוכלים , כבר צעקנו ?
 

שיר ורד

New member
תגובה

תחרות על מחיר הגז היא לטובת כל המשק למעט הספקים שכמו כל חברה מעדיפים להיות במונופול או קרטל.
עלויות הגז לחברת החשמל מתורגמות באופן ישיר למחיר החשמל ע"י רשות החשמל. כל המפעלים שהם צרכני אנרגיה גדולים, יוכלו להתחרות ביתר קלות מול מדינות אחרות (אחד היתרונות שיש כיום לאמריקאים מול הארופים והאסיתים).
אני חושב שהממונה היה צריך ללכת לצעד הרבה יותר קיצוני ולחייב את דלק ונובל להפרד, ע"י החלפת זכויות הדדית בין תמר ללויתן בתוספת תשלומי קיזוז או העברת זכויות נגדית במאגרים הקטנים.
יש לי חשש שהמהלך של המכירה הכפויה יכשל או יימשך הרבה זמן ואם זה יהיה התנאי של גילה לאישור הפיתוח של לויתן, זה יהיה עוד גורם לכך שפיתוח השדה ידחה בעוד הרבה שנים , 10משהו כמו עוד 10 שנים.
 
למעלה