פ ר י א ו ר
New member
גילוי דעת- מירמור.
היום, ליתר דיוק, עכשיו, קרה משהו שעבר כל גבול. הייתי בהופע הרגילה והאהובה שלי. המרתון בצוותא. היום, באמת עבר כל גבול. למדתי להעריך את האנשים שקמים באמצע מופע והולכים. אותם אנשים מחליטים שדי והולכים. אולי גונבים קצת פוקוס, אבל הולכים. למדתי להעריך את הקהל המצומצם הנשאר לקראת 4 או 5 בבוקר ורק צוחק. איך למדתי להעריך את כל זה? בלי להכנס לסטיגמות היו בהופעה מספר ערסים. התנהגות ברוטלית, יחס מגעיל וכמו שאמא אומרת:"איפה ההורים שלהם שיסתכלו עליהם ויתביישו". מה הם כבר עשו? להעיר הערות כל ההופעות, לגיטימי יחסית. להפריע כמו שהפריעו לדבורה, היה בלתי נסבל. ליעוז, אחד הסטנד אפיסטים היותר מוכשרים והאוהבים עלי שהופיע אחריו קיבל הפתעה. בקבוקים מן אותם אנשים. הועפו באמצע ההופעה אליו בקבוקים. ליעוז, החליק את זה בסבבה ושיתף אותם בקטע שלו. אני אחרי ההופעה של ליעוז, לא יכלתי להשאר יותר, האווירה המגעילה הזו, הרסה אותי. באותו רגע רציתי ללכת לחבורה הזו להקים אותם ולהגיד להם שאני אסגור את זה איתם בחוץ. מי שפגש אותי, יודע שאני לא כזו מאיימת, ועקב כך שפחדתי לצאת עם דקירה בסוף. וויתרתי על ה"תענוג" ופשוט הלכתי. גועל נפש לאותם אנשים, ופנייה נרגשת לאותם חבורת אדיוטים, יש לכם בעייה? משעמם לכם? הדלת שם, הרגישו חופשי להשתמש בה, ולפעם הבאה, אל תצאו מהבית בלי פנקס חיסונים וקולר, עדיף שתקחו גם טלכרט, שמעתי שהמשטרה מאפשרת רק שיחה אחת. בתקווה שלא נאלץ להתקל בכזה גועל נפש. אני.
היום, ליתר דיוק, עכשיו, קרה משהו שעבר כל גבול. הייתי בהופע הרגילה והאהובה שלי. המרתון בצוותא. היום, באמת עבר כל גבול. למדתי להעריך את האנשים שקמים באמצע מופע והולכים. אותם אנשים מחליטים שדי והולכים. אולי גונבים קצת פוקוס, אבל הולכים. למדתי להעריך את הקהל המצומצם הנשאר לקראת 4 או 5 בבוקר ורק צוחק. איך למדתי להעריך את כל זה? בלי להכנס לסטיגמות היו בהופעה מספר ערסים. התנהגות ברוטלית, יחס מגעיל וכמו שאמא אומרת:"איפה ההורים שלהם שיסתכלו עליהם ויתביישו". מה הם כבר עשו? להעיר הערות כל ההופעות, לגיטימי יחסית. להפריע כמו שהפריעו לדבורה, היה בלתי נסבל. ליעוז, אחד הסטנד אפיסטים היותר מוכשרים והאוהבים עלי שהופיע אחריו קיבל הפתעה. בקבוקים מן אותם אנשים. הועפו באמצע ההופעה אליו בקבוקים. ליעוז, החליק את זה בסבבה ושיתף אותם בקטע שלו. אני אחרי ההופעה של ליעוז, לא יכלתי להשאר יותר, האווירה המגעילה הזו, הרסה אותי. באותו רגע רציתי ללכת לחבורה הזו להקים אותם ולהגיד להם שאני אסגור את זה איתם בחוץ. מי שפגש אותי, יודע שאני לא כזו מאיימת, ועקב כך שפחדתי לצאת עם דקירה בסוף. וויתרתי על ה"תענוג" ופשוט הלכתי. גועל נפש לאותם אנשים, ופנייה נרגשת לאותם חבורת אדיוטים, יש לכם בעייה? משעמם לכם? הדלת שם, הרגישו חופשי להשתמש בה, ולפעם הבאה, אל תצאו מהבית בלי פנקס חיסונים וקולר, עדיף שתקחו גם טלכרט, שמעתי שהמשטרה מאפשרת רק שיחה אחת. בתקווה שלא נאלץ להתקל בכזה גועל נפש. אני.
