גילוי לב ../images/Emo108.gif
לאחרונה חשבתי על כל מיני דברים,על כל התהליכים שקרו לי וקורים כעת מאז הניתוח שעברתי ביולי השנה. לפני הניתוח הייתי מודעת לקיומו של הפורום בוואלה ובכלל הכרתי אנשים שעשו ניתוח "קיצור קיבה" . בכל פעם ששמעתי דיווחים על אנשים שמקיאים,או שלא לועסים נכון,אנשים שאוכלים מילקשייקים כארוחה או "אוכל " לא נכון אחר,אנשים שאוכלים מוצרים שנתקעים וגורמים במשך הזמן לתזוזת הטבעת ולניתוח חוזר-על כל אלה שמעתי לפני שאני בעצמי החלטתי לחשוב על ניתוח,בימים הללו חשבתי לעצמי על אותם אנשים; שהם ממש לא בסדר ואיך הם בכלל מעזים להרוס לעצמם את הניתוח ואיך בכלל אפשר להעז ולאכול משהו שהוא לא לפי כללי הניתוח,משהו שנתקע וגורם להקאה לאחר מכן,משהו שלא נלעס לאט ובשפיות,שתיה מיד לאחר אכילה... על כל אנשים אלה ממש התאכזבתי ,וזאת מאחר ולא ידעתי שמץ של מושג אודות הניתוח וההשלכות שלו מבחינה תזונתית והתנהגותית. לפני שעשיתי ניתוח מנותחת אחת (שלא קשורה לפורומים) סיפרה לי שהיא אוכלת עוגיות (אבל לאט לאט)...ואני בליבי אמרתי לעצמי (וחשבתי שאי אפשר לאכול עוגיות אחרי ניתוח) "איך היא מעזה להרוס לעצמה את הניתוח והחיים באכילת עוגיות" בליבי מאד ריחמתי עליה ובע"פ שאלתי אותה :"מה, מותר עוגיות?" והיא ענתה; "כן,אבל לאט לאט",ממש כעסתי עליה בליבי...וחשבתי לעצמי שכאשר אני אהיה לאחר הניתוח אני לא אעז להתקרב למה שמחוץ לתפריט שהדיאטנית נתנה לי ואעשה לפי הוראות התפריט ככתבו וכלשונו.... וכמובן אתם צופים את מה שאספר כעת; גם אני הגעתי לשלב העוגיות (אמנם ללא סוכר אך עוגיות זה עוגיות זה עוגיות ולא משנה ממה הן עשויות)..עוגיות שישבו לידי כאן במגירה ליד המחשב במשרד ובכל פעם חייכו אליי כשפתחתי את המגירה (ופתחתי אותה הרבה..)...לא משנה שאח"כ זרקתי את החבילה אבל ה"כללים" שעליהם ידעתי לפני הניתוח,הכעס הלא חכם שהיה לי על אנשים שמקיאים והורסים בכך את הטבעת ומגיעים לבי"ח.... והנה אני מודה גם אני לא לועסת טוב את האוכל ורגילה למהר למהר... גם אני מקיאה לפעמים....(מאז הניפוח הקאתי 3 פעמים ולמדתי את הלקח...) גם אני מרגישה תחושת כובד ומחנק בגרון כשאני בולעת מהר את המזון ולא מחכה בין ביס לביס.. ו..עדיין יש לי כן עדיין יש לי בולמוסים... ואין סיכוי שאנשים שלא עשו ניתוח יבינו על מה אני מדברת כמו שאני לפני הניתוח הבנתי דברים אחרים והכרזתי על כל מזון שהוא לא בר אכילה לאחר הניתוח (סתם טפשות). והיום בתק´ אישית לא קלה שאני עוברת ,אני מסתכלת גם על הכוס המלאה;על כך שלמדתי לא לשתות לאחר האכילה (לחלוטין) ועל כך שאני עדיין מקפידה על פעילות גופנית יותר ממקודם (מלפני חמישה חודשים) ועל כך שהצלחתי לרדת עד כה 22 ק"ג ומחר השקילה המעודכנת ...ועל כך שאני עוברת תהליך עם הרבה יותר מודעות מאשר כל תהליך הרזיה אחר שהייתי בו. והדבר הכי חשוב בכוס המלאה זו ; שיש לי חברה טובה והיא יודעת מי עם נשמה מדהימה שיודעת לתת כתף אמיתית ובונה,עם הרבה תמיכה שמקורה בנתינת אמת.ועל כך אני מודה לה. זהו לגילוי לב של היום. ותודה על תשומת הלב שיהיה לכולנו רק טוב ! שלגיה
לאחרונה חשבתי על כל מיני דברים,על כל התהליכים שקרו לי וקורים כעת מאז הניתוח שעברתי ביולי השנה. לפני הניתוח הייתי מודעת לקיומו של הפורום בוואלה ובכלל הכרתי אנשים שעשו ניתוח "קיצור קיבה" . בכל פעם ששמעתי דיווחים על אנשים שמקיאים,או שלא לועסים נכון,אנשים שאוכלים מילקשייקים כארוחה או "אוכל " לא נכון אחר,אנשים שאוכלים מוצרים שנתקעים וגורמים במשך הזמן לתזוזת הטבעת ולניתוח חוזר-על כל אלה שמעתי לפני שאני בעצמי החלטתי לחשוב על ניתוח,בימים הללו חשבתי לעצמי על אותם אנשים; שהם ממש לא בסדר ואיך הם בכלל מעזים להרוס לעצמם את הניתוח ואיך בכלל אפשר להעז ולאכול משהו שהוא לא לפי כללי הניתוח,משהו שנתקע וגורם להקאה לאחר מכן,משהו שלא נלעס לאט ובשפיות,שתיה מיד לאחר אכילה... על כל אנשים אלה ממש התאכזבתי ,וזאת מאחר ולא ידעתי שמץ של מושג אודות הניתוח וההשלכות שלו מבחינה תזונתית והתנהגותית. לפני שעשיתי ניתוח מנותחת אחת (שלא קשורה לפורומים) סיפרה לי שהיא אוכלת עוגיות (אבל לאט לאט)...ואני בליבי אמרתי לעצמי (וחשבתי שאי אפשר לאכול עוגיות אחרי ניתוח) "איך היא מעזה להרוס לעצמה את הניתוח והחיים באכילת עוגיות" בליבי מאד ריחמתי עליה ובע"פ שאלתי אותה :"מה, מותר עוגיות?" והיא ענתה; "כן,אבל לאט לאט",ממש כעסתי עליה בליבי...וחשבתי לעצמי שכאשר אני אהיה לאחר הניתוח אני לא אעז להתקרב למה שמחוץ לתפריט שהדיאטנית נתנה לי ואעשה לפי הוראות התפריט ככתבו וכלשונו.... וכמובן אתם צופים את מה שאספר כעת; גם אני הגעתי לשלב העוגיות (אמנם ללא סוכר אך עוגיות זה עוגיות זה עוגיות ולא משנה ממה הן עשויות)..עוגיות שישבו לידי כאן במגירה ליד המחשב במשרד ובכל פעם חייכו אליי כשפתחתי את המגירה (ופתחתי אותה הרבה..)...לא משנה שאח"כ זרקתי את החבילה אבל ה"כללים" שעליהם ידעתי לפני הניתוח,הכעס הלא חכם שהיה לי על אנשים שמקיאים והורסים בכך את הטבעת ומגיעים לבי"ח.... והנה אני מודה גם אני לא לועסת טוב את האוכל ורגילה למהר למהר... גם אני מקיאה לפעמים....(מאז הניפוח הקאתי 3 פעמים ולמדתי את הלקח...) גם אני מרגישה תחושת כובד ומחנק בגרון כשאני בולעת מהר את המזון ולא מחכה בין ביס לביס.. ו..עדיין יש לי כן עדיין יש לי בולמוסים... ואין סיכוי שאנשים שלא עשו ניתוח יבינו על מה אני מדברת כמו שאני לפני הניתוח הבנתי דברים אחרים והכרזתי על כל מזון שהוא לא בר אכילה לאחר הניתוח (סתם טפשות). והיום בתק´ אישית לא קלה שאני עוברת ,אני מסתכלת גם על הכוס המלאה;על כך שלמדתי לא לשתות לאחר האכילה (לחלוטין) ועל כך שאני עדיין מקפידה על פעילות גופנית יותר ממקודם (מלפני חמישה חודשים) ועל כך שהצלחתי לרדת עד כה 22 ק"ג ומחר השקילה המעודכנת ...ועל כך שאני עוברת תהליך עם הרבה יותר מודעות מאשר כל תהליך הרזיה אחר שהייתי בו. והדבר הכי חשוב בכוס המלאה זו ; שיש לי חברה טובה והיא יודעת מי עם נשמה מדהימה שיודעת לתת כתף אמיתית ובונה,עם הרבה תמיכה שמקורה בנתינת אמת.ועל כך אני מודה לה. זהו לגילוי לב של היום. ותודה על תשומת הלב שיהיה לכולנו רק טוב ! שלגיה
