גילוי על בגידה- מה לעשות?
שלום. יש לי התלבטות קשה מאוד. גיליתי שאבא שלי בוגד באמא שלי, ושמדובר בבגידה שאינה סטוץ חד פעמי. אמא שלי לא יודעת כלל על העניין, והיא לא בוגדת בו. המשפחה שלנו היא משפחה רגילה לגמרי- קשר טוב בין האחים, בין ההורים לילדים, וגם הקשר בין אבא שלי לאמא שלי הוא יחסית בסדר- כמו בכל קשר יש בו עליות ומורדות (ריבים קטנים וכו'), אבל לדעתי בסה"כ להורים שלי טוב אחד עם השני. השאלה היא מה לעשות? אם אני אספר את זה לאמא שלי, שזו הפעולה הלכאורה מתבקשת, המשפחה תתפרק באותו רגע. אמא שלי, לפי מה שאני מכירה אותה, לא תהיה מוכנה לשמוע מאבא שלי שום הסברים ופשוט תעזוב אותו באותו רגע, והתא המשפחתי יפסיק להתקיים. הבעיה היא, שאם הם יתגרשו, אני בטוחה שאמא שלי תהיה זו שתסבול מזה הרבה יותר מאבא שלי כי היא מאוד תלויה וקשורה בו, ולדעתי לה, בניגוד אליו, יהיה קשה הרבה יותר לפתח פרק ב'. כמובן קיימת האופציה השניה- לדבר רק עם אבא שלי על הנושא: להגיד לו שאני מודעת לעניין הבגידה, ולהבטיח לו שהעניין ישאר בינינו רק בתנאי שהוא יתחייב שהוא מפסיק לחלוטין, מאותו רגע ואילך, עם הבגידה או עם קשר אחר מחוץ לנישואין בעתיד. האופציה הזו תהיה קשה לי מאוד מבחינה מוסרית, כי אני למעשה לא אספר לאמא שלי את מה שאני יודעת ואני ממש חוששת שהיא תכעס עלי ולא תסלח לי אם הכל בסופו של דבר יתגלה והיא תבין שהסתרתי ממנה את זה. למרות זאת, אני לא רואה דרך אחרת לשמר את התא המשפחתי שלנו כיחידה אחת. האופציה הראשונה, גם אם היא "מוסרית" יותר, היא תגרום בוודאות לפירוק מידי של המשפחה, וזה יהיה על מצפוני, ובגללי במידה מסוימת. עניין נוסף- עצם הסיטואציה בה אמא שלי לא יודעת מהעניין, והיחידה שגיליתי על זה זו אני, אולי מדגישה את העובדה שבידי שיקול הדעת להחליט האם וכיצד אפשר לגרום למשפחה להמשיך לתפקד, ולכן אולי אני צריכה לפעול יותר ע"פ ההגיון (האופציה השניה), ולא ע"פ הרגש (לספר לאמא שלי). בבקשה תתנו לי עצות או אופציות פעולה אפשריות כי מדובר בהחלטה שהיא מאוד קשה לי. תודה.
שלום. יש לי התלבטות קשה מאוד. גיליתי שאבא שלי בוגד באמא שלי, ושמדובר בבגידה שאינה סטוץ חד פעמי. אמא שלי לא יודעת כלל על העניין, והיא לא בוגדת בו. המשפחה שלנו היא משפחה רגילה לגמרי- קשר טוב בין האחים, בין ההורים לילדים, וגם הקשר בין אבא שלי לאמא שלי הוא יחסית בסדר- כמו בכל קשר יש בו עליות ומורדות (ריבים קטנים וכו'), אבל לדעתי בסה"כ להורים שלי טוב אחד עם השני. השאלה היא מה לעשות? אם אני אספר את זה לאמא שלי, שזו הפעולה הלכאורה מתבקשת, המשפחה תתפרק באותו רגע. אמא שלי, לפי מה שאני מכירה אותה, לא תהיה מוכנה לשמוע מאבא שלי שום הסברים ופשוט תעזוב אותו באותו רגע, והתא המשפחתי יפסיק להתקיים. הבעיה היא, שאם הם יתגרשו, אני בטוחה שאמא שלי תהיה זו שתסבול מזה הרבה יותר מאבא שלי כי היא מאוד תלויה וקשורה בו, ולדעתי לה, בניגוד אליו, יהיה קשה הרבה יותר לפתח פרק ב'. כמובן קיימת האופציה השניה- לדבר רק עם אבא שלי על הנושא: להגיד לו שאני מודעת לעניין הבגידה, ולהבטיח לו שהעניין ישאר בינינו רק בתנאי שהוא יתחייב שהוא מפסיק לחלוטין, מאותו רגע ואילך, עם הבגידה או עם קשר אחר מחוץ לנישואין בעתיד. האופציה הזו תהיה קשה לי מאוד מבחינה מוסרית, כי אני למעשה לא אספר לאמא שלי את מה שאני יודעת ואני ממש חוששת שהיא תכעס עלי ולא תסלח לי אם הכל בסופו של דבר יתגלה והיא תבין שהסתרתי ממנה את זה. למרות זאת, אני לא רואה דרך אחרת לשמר את התא המשפחתי שלנו כיחידה אחת. האופציה הראשונה, גם אם היא "מוסרית" יותר, היא תגרום בוודאות לפירוק מידי של המשפחה, וזה יהיה על מצפוני, ובגללי במידה מסוימת. עניין נוסף- עצם הסיטואציה בה אמא שלי לא יודעת מהעניין, והיחידה שגיליתי על זה זו אני, אולי מדגישה את העובדה שבידי שיקול הדעת להחליט האם וכיצד אפשר לגרום למשפחה להמשיך לתפקד, ולכן אולי אני צריכה לפעול יותר ע"פ ההגיון (האופציה השניה), ולא ע"פ הרגש (לספר לאמא שלי). בבקשה תתנו לי עצות או אופציות פעולה אפשריות כי מדובר בהחלטה שהיא מאוד קשה לי. תודה.
