זה לא נכון
מה שאת כפי הנראה מתייחסת אליו הוא "משוואת דרייק", שמנסה להעריך את ההסתברות להימצאות חיים תבוניים בפלנטות אחרות.
http://en.wikipedia.org/wiki/Drake_equation המשוואה הזו
איננה מבוססת על עובדות. יש בה כמה הנחות שמבוססות על ידע מדעי (קצב היווצרות כוכבים ופלנטות, למשל), ויש שם כמה הנחות שהן פשוט ניחושים. וכשאתה מבסס התסברות על ניחושים, אתה מקבל - איזו הפתעה - הסתברות שהיא ניחוש. אם נתעלם לרגע מעניין החיים התבוניים (שהן הכי ספקולטיביות) ורק נדבר על חיים, הפקטור שהוא ניחוש הוא הפקטור שאומר שבאחוז מסויים מהפלנטות שבהן יהיו תנאים מתאימים להיווצרות חיים - באמת יווצרו חיים. אבל הבעיה היא, שאף אחד לא יודע להגיד מה הסיכוי הזה או איך למדוד אותו. כל מה שאנחנו יודעים הוא שאנחנו פה, אבל זה לא עוזר לנו להגיד שום דבר על הסיכוי הזה פרט לכך שהוא "יותר גדול מאפס". סיכוי יותר גדול מאפס יכול להיות 100% ויכול באותה המידה להיות גם 0.0000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000001%. אם אנחנו רוצים לדעת מה באמת הסיכוי, אנחנו צריכים להבין איך עובד מנגנון של היווצרות חיים. רק אם נדע מה בעצם קורה, נוכל להעריך באיזושהי רמה של אמינות אם זה יכול לקרות עוד פעם במקום אחר. ועכשיו לחדשות הרעות:
אף אחד לא יודע איך מתפתחים חיים. חלק מהדברים כן יודעים, אבל יש גם המון חורים. אף אחד לא יכול לבוא ולומר "קודם היה X, ואז קרה Y, ואז התפתח Z....". יש השערות ויש הערכות ויש תוצאות של ניסויים ומודלים ממוחשבים - אבל אין תיאוריה מסודרת. יש לא מעט מדענים שטוענין שהחיים ממש חייבים להיווצר בהינתן התנאים המתאימים. יש מדענים לא פחות חכמים שטוענים שהסיכוי להיווצרות חיים הוא אפסי לחלוטין. יש אחרים שאומרים משהו באמצע. כל עוד לא מראים איך היווצרות חיים עובדת - אין תשובה. ועדיין לא היתה הדגמה כזו (וכיוון שביליתי את ארבע השנים האחרונות בכתיבת דוקטורט על תיאוריות וניסויים בתחום מוצא החיים, תאמיני לי שהייתי שומע על זה אם זה היה קורה). אז כשאנחנו מסתכלים על פלנטה חדשה שנמצאה אי-שם בחלל ואומרים "אבל יש שם אטמוספירה! ופחמן! ומים נוזלים! וטמפרטורה מתאימה! אז בטח יווצרו שם חיים!", בא הנודניק ושואל "
איך נוצרים חיים ממים ואטמוספירה ופחמן? אפשר לראות את המנגנון?" ובינתיים אין לנו מה להראות לו.
כנגד האמת המעיקה הזו יש בדרך כלל שלושה טיעונים. הראשון הולך בערך כך: אבל עובדה שאנחנו פה! יש פלנטה אחת שבה אנחנו יודעים שיש תנאים להיווצרות חיים, ובאמת נוצרו פה חיים! אנחנו! אז גם בפלנטות אחרות בטח יש!" הטיעון הזה מבוסס על כשל לוגי. אם תקראי על "העקרון האנתרופי" תוכלי להתרשם מהכשל בעצמך. העקרון הבסיסי הוא שאנחנו לא יכולים להסיק שום דבר מזה שאנחנו אנחנו , כי אם לא היינו אנחנו, לא היה קיים אף אחד שיכול להסיק שום דבר. הטיעון השני הוא הרבה יותר פשוט. יש לו הרבה גירסאות מתוחכמות, אבל הגירסא הפשוטה והאמיתית שלו נשמעת בערך ככה: "אבל אני כל-כך רוצה שזה יהיה נכון! לא יכול להיות שהיקום כל-כך ריק ומשעמם! בטח יש שם איפשהו חיים אחרים ומעניינים!". אני מקווה שאני לא צריך להסביר מה הבעיה עם הטיעון הזה. אני רק אגיד שגם אני עדיין משתכנע ממנו לפעמים כשאני לא נזהר.. טיעון שלישי הוא עוד יותר טיפשי ועוד יותר משכנע. הרי כבר
ראינו חייזרים - בכל הסרטים ובכל התוכניות וקראנו בספרים! אנשים מאמינים למה שהם רואים. ככ המוח הנושי בנוי. ואפילו אם אנחנו בעצם יודעים שאת כל החייזרם האלה המציאו אנשים שישבו ליד המקלדות שלהם בדירות בלוס אנג'לס, עדיין העיניים שלנו אמרו למוח שלנו "תראה,חייזר!" כל-כך הרבה פעמים שהמוח, מסכן שכמוהו, כבר התחיל קצת להאמין בזה בלי לשים לב. יכול להיות שהנטייה של המין האנושי לאורך ההיסטוריה לגלות בכל פעם מקומו חדשים ומגניבים, ולגלות בכל אחד מהמקומות האלה חיות מעניינות וצמחים שאפשר לעשן ואנשים בצבעים מצחיקים, הנטייה הזו גרמה לנו לחשוב שגם כשנשוט לחלל, נמשיך למצוא דברים כאלה. ואם היית שואלת אנשים (וגם מדענים) לפני מאה שנה מה לדעתם אפשר למצוא על המאדים, היית שומעת כל מיני דברים מעניינים על שוכני מאדים ותעלות השקייה....אבל כששלחו לשם חלליות וטלסקופים, גילו שאפילו חיידקים אין שם. כולם נורא התבאסו. לסיכום: אני מאד מזדהה עם המחשבה שלך, אבל היא לא מגובה בעובדות. ייתכן שבשנים הבאות יתגלו דברים חדשים ומעניינים. ההיסטוריה של מחקר מוצא החיים אומרת שבכל פעם שנראה שהתשובה מגיעה - מישהו מזיז את השאלה, והמדענים צריכים להתחיל מחדש. זה כבר קרה כמה פעמים במאה השנים האחרונות...אבל אעצור עכשיו לפני שאני מתחיל לכתוב פה את כל התזה שלי
