גיליתי את סוד האושר
טוב במסגרת החופש הגדול,הבטחתי לספר על כל מיני מקומות שאנו מבקרים,ואני בטוחה שהרבה חיכו(כמוני) לביקור בעלית. הביקור מתחיל בסרט תלת מימד שמספר על חיפוש סוד האושר. טוב כמובן שסוד האושר הוא לאכול מוצרים של עלית. ואיך אני לא חשבתי על זה קודם..וכל אלו ששאלו בפורום על אושר אז הינה התשובה. זמין בכל מכולת,בכל הארץ ולא מצריך שום מאמץ. אחר כך היתה מצגת על עלית ומוצריה. ביקור במפעל,שבו הלעיטו אותנו במוצרים שלהם עד גועל. (לא לאמין אבל אמרנו לא רוצים על שוקולד). וזהו סוף הסיור. כמו שבטח הבנתם,לא ממש נהנתי,בעיקר בגלל הישראלי היפה. לא אל תגידי מה חשבת? איפה את חיה? אני חיה פה ומאד אוהבת את הישראלים,ונתקלת פחות ופחות במקרים מרגיזים. הייתה שם משפחה שפשוט לא ידעה להתנהג,כל הסרט והמצגת דיברו בקולי קולות והפריעו לכולם. במפעל נתנו לנו באמת לאכול כל מה שיוצר באותו היום,אולם הם ביקשו במפורש לא לקחת לבד,ולא להוציא אוכל מהמפעל. בחלק של המסטיקים הם לא חילקו כי אסור לאכול מסטיק במפעל. מיותר לציין שהם לקחו מילאו תיקים,היו חביות של מסטיקים לקחו חופן ושמו בכיסים. זה היה כל כך מכוער -ביתי בת ה-6 אמרה בקול רם(כמו שרק ילדים יכולים לומר) נכון אמא שזה לא יפה לגנוב. מיותר לציין שבסוף קיבלנו שקית עם מוצרים של עלית,הם לקחו יותר מידי. חוץ מזה ההדרכה הייתה לא ממש ברורה,במקום להראות את התהליך מתחילתו לסופו הם הראו למשל את הופל הגמור ואחר כך התחילו ללכת אחורה,לתחילת היצור. בחלק מהמקומות הראו לנו מכונות שלא עובדות,ולילדים זה לא ברור שהמכונה מיצרת בזוקה אם הם רואים מכונה ענקית שלא עושה כלום כרגע. דבר אחד טוב יצא מהסיפור הזה. אני לא רוצה לראות יותר שוקולד.
טוב במסגרת החופש הגדול,הבטחתי לספר על כל מיני מקומות שאנו מבקרים,ואני בטוחה שהרבה חיכו(כמוני) לביקור בעלית. הביקור מתחיל בסרט תלת מימד שמספר על חיפוש סוד האושר. טוב כמובן שסוד האושר הוא לאכול מוצרים של עלית. ואיך אני לא חשבתי על זה קודם..וכל אלו ששאלו בפורום על אושר אז הינה התשובה. זמין בכל מכולת,בכל הארץ ולא מצריך שום מאמץ. אחר כך היתה מצגת על עלית ומוצריה. ביקור במפעל,שבו הלעיטו אותנו במוצרים שלהם עד גועל. (לא לאמין אבל אמרנו לא רוצים על שוקולד). וזהו סוף הסיור. כמו שבטח הבנתם,לא ממש נהנתי,בעיקר בגלל הישראלי היפה. לא אל תגידי מה חשבת? איפה את חיה? אני חיה פה ומאד אוהבת את הישראלים,ונתקלת פחות ופחות במקרים מרגיזים. הייתה שם משפחה שפשוט לא ידעה להתנהג,כל הסרט והמצגת דיברו בקולי קולות והפריעו לכולם. במפעל נתנו לנו באמת לאכול כל מה שיוצר באותו היום,אולם הם ביקשו במפורש לא לקחת לבד,ולא להוציא אוכל מהמפעל. בחלק של המסטיקים הם לא חילקו כי אסור לאכול מסטיק במפעל. מיותר לציין שהם לקחו מילאו תיקים,היו חביות של מסטיקים לקחו חופן ושמו בכיסים. זה היה כל כך מכוער -ביתי בת ה-6 אמרה בקול רם(כמו שרק ילדים יכולים לומר) נכון אמא שזה לא יפה לגנוב. מיותר לציין שבסוף קיבלנו שקית עם מוצרים של עלית,הם לקחו יותר מידי. חוץ מזה ההדרכה הייתה לא ממש ברורה,במקום להראות את התהליך מתחילתו לסופו הם הראו למשל את הופל הגמור ואחר כך התחילו ללכת אחורה,לתחילת היצור. בחלק מהמקומות הראו לנו מכונות שלא עובדות,ולילדים זה לא ברור שהמכונה מיצרת בזוקה אם הם רואים מכונה ענקית שלא עושה כלום כרגע. דבר אחד טוב יצא מהסיפור הזה. אני לא רוצה לראות יותר שוקולד.