גיליתי לאחרונה שאני מעדיף להפגע מאשר שאני אפגע

[HoneyBadger]

גיליתי לאחרונה שאני מעדיף להפגע מאשר שאני אפגע

באחרים.

ביזארי

 

[grayart]

אם אחרים מרגישים חרא מזה שאתה נפגע...

אם אחרים מרגישים חרא מזה שאתה נפגע, אז בעצם זה שאתה נפגע אתה פוגע בהם, אולי אפילו בצורה יותר כואבת.
ואם הם לא מרגישים חרא מהעובדה שאתה נפגע, אז אין שום סיבה שאתה תיפגע ולא הם.

 

[מיקימוקי]

ונדמה לך שהכל מתחיל ומסתיים בלוגיקה ?

 

[HoneyBadger]

זה פחות בשליטתי

אז לא מרגיש לי נחוץ לקחת אחריות על זה

 

[מיקימוקי]

למעשה חלק מהמורכבות שזה גם מאתגר כל כך לעצם מה שמוסכם כאחריות, כרגישות כלפי אחר, כלפי אחרית

 

[alona 27]

כמה שאני מקריבה וביקורתית כלפיי עצמי ופוגעת בעצמי ואלימה

מילולית כלפיי עצמי רק שאצא שיא הנימוס ו"אהיה בסדר", אבל האנשים שאני רוצה לצאת בסדר כלפיהם הרבה פעמים רואים בי כלא בסדר פשוט כי אני אחרת. אני עוברת על קודים חברתיים אז הם עוברים על קודים חברתיים לגביי, רק כשמתי שהם עוברים על אותם קודים הם לא בהכרח יוצאים מוזרים, אלא עוברים על קודים משמעותיים יותר מבחינת יחס לאחר.
נשים בהכללה מאוד מעניקות וחמות ויודעות לדאוג לאחרים, החיסרון הוא שאנחנו מועדות יותר להקרבה, שזה לפגוע בעצמנו כדי שלאחרים יהיה. לדעתי זה אחד החסרונות שבלהיות אישה על הספקטרום, גם ככה אנשים על הספקטרום מוצאים את עצמם מקריבים, אז עוד אישה על הספקטרום?
חיצונית זה נראה כאילו אספרגר אצלנו קל יותר, אבל השאלה למי. זה שאספרגר אצל נשים נראה קל יותר לסביבה זה לא אומר שגם עבור האדם עצמו זה ככה.

 

[מיקימוקי]

זה אופייני גם לגברים אוטיסטים

אבל נכון שלגבר מותר ואף מצופה ממנו לא לעשות חשבון ולנשים זה אסור.

עם זאת, כמו שכתבו כאן לאוטיסטים זה לא ממש משנה כי יותר משהם חיים את הציפיות החברתיות הם חיים את הקוד הפנימי שלהם,
זה הם יהיו מוסריים ורגישים לזולת גם כשזה הכי לא ישתלם להם כי גופנית ורגשית הם פשוט לא יכולים אחרת
ואז כמובן שגם ירדו עליהם שהם לא מספיק ערים או מוגבלים מדי כדי לקרוא נכון את ההקשר החברתי

 

[alona 27]

נכון בכלל לאנשים על הספקטרום יש נטייה להקריב את עצמם

בגלל היחס של הסביבה. וזאת תכונה לא טובה להקריב את עצמך, נשים יותר סובלות מזה מגברים בגלל שהחברה מצפה מהם את זה יותר.
נכון אנחנו גם מוסריים יותר, כי ההפנמה שלנו את הקודים החברתיים היא בקשר לדברים שחשובים יותר חברתית, פחות מבחינת מה שחשוב כדי להשיג דברים. אנחנו גם פחות יכולים לשחק עם הקודים האלו בניגוד לאנשים מניפולטיביים שיודעים איך להשיג את שלהם והחברה מרשה להם הרבה מאוד.

 

[מיקימוקי]

לא בדיוק, זה רק נתפש ככה

הנטיה היא תמיד לשים את האחר לפניך, לראות אותו לפני שאתה רואה אותך, וזו נטיה שאין ברוכה ויפה ועמוקה ממנה, אלא שהיא סותרת כל כל מה שהכי כחני ומניפולטיבי ומכוער בחברה, אז הלך עלינו,

לעומת זאת אם אדם שתמיד שם את זולתו לפניו פוגש באדם כזה אז יש אהבה, וכזאת שגם פותרת את כל בעיות הקיום הכי עמוקות

 

[grayart]

זו נטיה שאופינית למבוגרים בספקטרום?

או גם לילדים ?

 

[מיקימוקי]

נולדים ככה, עם זה.

כמובן שזה יתבטא בהתאם לסביבה ולנסיבות ולאופי היחודי לכל אחד אבל ממה שראיתי שמעתי וחוויתי זה ממש משותף לכל אורך ורוחב הקשת ומסבך אנשים קשות.

הנטיה להקדים את זולתך לך, לראות קודם כל את האחר, הכי מתנגשת, עדיין, עם כל מבני החברה, שפתה, מוסכמותיה ומסגרותיה, עם זה, בתנאים מסויימים פשוט חבל על הזמן, כי לא במקרה היא מגלמת פתרון הכי ישיר ומוחשי של הפרדוקסים והסתירות העמוקות והעמוקים ביותר.

משער שגם התפרצויות הזעם, השיתוק, והחרדה, נובעים מהמידה שבה אין אפילו מצב לתמלל אותה כי כמו שכתבו כאן עצם תימלול הנטיה סותר מהותית לתחושת מיקוד המשקל מחוצה לך, זה הכי מתסכל, בינתיים.

כנראה גם בגלל זה לא מעט אוטיסטים יעדיפו לפנות להרס עצמי

 

[grayart]

לפחות ממה שאני מכיר..

כשמדובר בילדים, הם לא מסוגלים לראות הרבה מעבר לצרכים המיידיים שלהם, בטח שלא לראות או לתת מקום קודם למישהו אחר.

אני בטוח ש99 אחוז מההורים יסכימו איתי...
מה קורה שמתבגרים, יכול להיות שמשהו משתנה, אבל המציאות שאני מכיר לא תואמת את הקביעה שלך.

 

[מיקימוקי]

יש הבדל בין מה שאתה רואה לאיך שאתה מגיב

ובאוטיזם הפער הזה הוא אינסופי, ולכן זה מצב וזו זהות מורכבת מאוד, ילד הוא פוטנציאל, וכל מה שהוא יהיה כמבוגר כבר קיים בו ויש דרך טובה מאחרות לקדמו כדי לסגור את הפער המדובר, זה בין התחושה לתגובה, אלא שהיחס לאוטיסטים סוגר כל אפשרות כזאת, ולכן הם משותקים ואף פועלים בדיוק הפוך למהותם,
חלקם, אחרי שמתבגרים וסובלים המון, מגלים את עצמם, בכוחות עצמם ותוך מאבק מתמיד ואין סופי עם הסביבה,
רובם, לעולם לא, ומהסיבות שהזכרתי

אתה באמת לא מבין ולא יודע שאדם אינו רק התגובות שלו ? שאינו רק מה שנראה לך לעין, שיש לו מימד פנימי ורפלקטיבי שיכול להיות מאוד מאוד שונה ואפילו הפוך לזה הנגלה ?
כי אם תיקח זאת בחשבון תבין גם למה אוטיסטים כל כל מתקשים לווסת את עצמם ולארגן לעצמם אוריינטציה שפתית ותנועתית סבירה

 

[grayart]

אם אני רואה ילדים ש...

יחטפו צעצועים מאחרים, ייקחו אוכל בלי לחלוק גם את המנה של האחר, ידחפו בתור, ידרכו עליך בלי לשים לב, יראו את האמא בוכה כשהיא חולה וכואבת ויצעקו עליה אני רוצה לאכול עכשיו...
ועכשיו תספר לי שבפנים הם קודם כל רואים את האחרים ופשוט מתנהגים כאילו הם לא קיימים?

לא קונה את זה...

אני יכול רק להאמין (היות ואני מגלה בעצמי גם הרבה תכונות אוטיסטיות) שבגיל צעיר אוטיסט מתחיל בנקודה הרבה פחות רגישה ומתחשבת גם מראש וגם בהתנהגות, ובבגרות משהו משתנה והם הופכים לסופר רגישים, כך זה קרה אצלי אגב.

 

[alona 27]

אולי באמת אותם אוטיסטים, במיוחד אם הם בדרגת תפקוד נמוכה

ובגיל צעיר רוצים להתחשב אבל לא רואים איך, לא מבינים תמיד לאיזו התחשבות הצד השני זקוק ולכן לא יודעים להתאים את עצמם.

 

[מיקימוקי]

אל תקנה

אבל אוטיסטים נחשבים למילוליים וישירים וישרים מדי כי בעוד שבשביל הנ"ט העמדת פנים היא טבעית ואינטואטיבית ( ולכן הוא יכול גם לשחק את החבר שלך וגם להתחרות איתך בו זמנית דבר שאוטיסטים יתקשו להבין) האוטיסט פועל כפי שהוא ולכן כילד הוא יהיה כמו שנכון וצריך לילד,ולא ילבש את המסכה של גינוני החברה ( לא שבשביל נ"ט זה מסיכה, הוא באמת כזה, חצי פה וחצי שם, זה רק האוטיסט שתמיד טוטאלי לגמרי)

אז לא במקרה זה גם מה שעבר עליך וקרה לך, כי מי שלגמרי אגוצנטרי כשנכון וצריך, כילד, ולא מתנהג יפה כי ככה הסביבה מתנהגת ומצפה, יתפתח הרבה יותר טוב לאדם שגם חולק ומרגיש ורגיש באמת יצירתית ומתוכו, כי אצלו זה באמת ונוצר איתו ומעצמו כטבעו ולא רק ככלי אינסטרומנטלי.

בגלל זה אני ממש ממש לא דואג שגם הבת שלי היא כזאת, אין סתירה, זה רק נדמה כפרדוקס, מי שמתפתח נכון ויפה לראות קודם כל את האחר זה רק מי שנטה ויכל והפשר לעצמו כילד לראות קודם כל את עצמו ורק את עצמו.
המהפך הזה, הסיבוב הזה של המיקוד, ממך לאחר, מבפנים החוצה, לא יכול להתרחש אם אתה מתחיל מהאמצע.

כי נכון וצריך לילד להיות הכי אגוצנטרי, זה מה שחיוני למצבו ולצרכי התפתחותו, ולזה התכוונתי ב"בפנים", שבפנים, התת מודע מה שנקרא בטעות, לדעתי, זה מה שתהיה, הפוטנציאל שלך, מה שכתוב בך כזרע ויתממש בעתיד.

או שאתה חושב שאנשים אמורים ונשארים זהים לאורך כל החיים

בסופו של דבר ובכלל בשביל להיות הכי הכי רגיש לאחר אתה צריך להיות הכי רגיש לעצמך
הפנימי ביותר זהה לחיצוני ביותר, הסובייקטיבי ביותר הוא האובייקטיבי, ורק הוא

 

[מיקימוקי]

לדעתי אתה גם מפספס את מורכבות המבט

וביחוד לאוטיסט, והיה לי נדמה שפעם הזכרת שאתה מצייר, שאם כך אולי אפשר שתרגיש שבוודאי ילד שנמצא במצב הזדהות ראשוני עדיין לא יודע ממש להבדיל בין פרשנותו היחודית לטבע הסביבה,
גם מבוגרים לא יודעים זאת,
כך שיתכן שיש כאן עוד מרכיב, שמה שהאוטיסט רואה זה חברה אגואיסטית, אגוצנטרית, שמתחת למסכות כולם נדחפים כל הזמן, אז הוא מגיב למה שהוא רואה ולא רק למסכה כמו כולם, אחרי זה הוא לומד בגלל זה גם להצטער ולחזור לטבעו המהותי יותר

 

[מיקימוקי]

ואפשר להשיג דברים גם דרך אהבה

ובצורה הרבה יותר חכמה ונאותה ואחראית ומקיפה.
אגוצנטריות כחנית אינה התשובה היחידה לכל הבעיות

 

[מיקימוקי]

גישה שאין אופיינית ממנה לרבים מחריגי החברה

למעשה סביר שבדיוק בגלל זה ורק בגלל זה הם מוחרגים, כי הם לא מסוגלים לפגוע באנשים.

אם תבדוק תגלה שרוב האנשים המוגדרים כלא שפויים הם כאלה

https://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/.premium-MAGAZINE-1.7376249

 

[HoneyBadger]

תודה על הלינק