גיל שנתיים הנורא????

גיל שנתיים הנורא????

בשבת היינו אצל הורי וקפצה לבקר אותי חברה עם אחיין מתוק וחייכני בן שנה (בדיוק היום - מזל טוב). בקיצור, איך שהוא התחיל לזחול להנאתו בסלון ולחקור את המשחקים, אריאל התחילה לבכות בהסטריה ש"שלי שלי שלי", רדפה אחריו וחטפה ממנו הכל. לקחנו אותה בתורות לחדר לנסות להרגיע אותה, עד שאחרי שיחה ארוכה ובוגרת עם אמא היא הסכימה לתת לילד לשחק עם הצעצועים שלה (אבל לא לתת יד לאמא שלה). תופעה נורמלית לגיל שנתיים?
 

vered4

New member
גיל ההתבגרות הראשון

הגדרה שמסמלת שלב בגדילה וצמיחה של הילד. אני באופן אישי לא אוהבת להשתמש במילה נורא ביחס לילדים , כי גם אם לא מתכוונים, זה אומר לנו שזה כאילו לא בסדר. אז אפשר לעזור לילדים לעבור את השלב הזה ולשמוח שהם בדרך הנכונה.
 

דיאנה1

New member
בהחלט, זה טבעי, ולא צריך להדביק לה

תוויות של "רכושנית" או "קמצנית" או "לא רוצה להתחלק", זה שלב חשוב בהתפתחות שבו היא מבינה את משמעות הבעלות על רכוש. הבת שלי היתה עושה את זה לפעמים גם לחברות שלה שהיא הזמינה לשחק איתה... סבלנות, הסברים, בסוף זה עובר. ואז מגיע השלב שבו את מגלה שהיא נתנה את הברבי שקנית לה בהון תועפות של כסף לחברה שלה...
 
למעלה