אביב וסתיו
New member
גימפל
"שם !" "גים ינקלביץ'" המש"ק שרשם את שמות המתגייסים התבלבל לרגע, הוא בחן את המתגייס קצוץ השיער הבלונדיני: "גים או גימפל זלמן?" "גים, זה בא מגימפל" "אההה.. גימפל" אמר והטביע את הדיסקית עם השם גימפל זלמן. גימפל לא אהב את שמו, בבית הספר היסודי ובתיכון היו התלמידים צוחקים על שמו הידישאי המוזר, הוא שנולד לזוג הורים ניצולי שואה בקריות נשא את שמו של סבו אשר נספה, ואחיו השני נשא את שם סבו מצד אמו, חיים. הוא שקל להוסיף עוד שם, אך לבסוף החליט להיקרא בשם גים, שם קצר וקולע שיש בו זיקה לשם ג'ים, שם אנגלו סקסי טיפוסי. עתה משהתגייס במחזור אוגוסט 72, לצנחנים שוב שב השם להטרידו, שוב קראו לו גימפל, משום שצה"ל הרשמי יקרא לאדם בשמו הראשון ובמלוא מובן השם. סמל הטירונות האימתני נמרוד שם לב לשם המיוחד הזה ולכן טורטר גימפל יותר מכל טירון אחר: "גימפל זלמן -ראית את העץ ההוא?זה עץ שקמה תאנה מצוי, נגעת בו וחזרת! 40 שניות זוז!!" "גימפל, אתה משובץ לתורנות מטבח!" "גימפל, אתה נושא את המאג עד למטווח!" אך לאחר חודש חל קצת שינוי ביחס הסמל נמרוד והוא "ירד" מגימפל כשניתנו חופשות מהטירונות חזר גימפל לביתו, בית סוכנות ישן שעץ אורן מסוכך עליו, הוא שם את התיק בחדרו, החדר המשותף לו ולאחיו חיים בן השש עשרה, אחר כך ישב בסלון והביט בדמותו של סבו -גימפל זלמן,סבו עטור זקן לבן,מביט במבט רך וטוב, חבוש כובע ומוקף בבני משפחה אי שם בעיירה היהודית בפלך ווהלין. אביו משה,בעל מספרה במרכז המסחרי סיפר על הזכות שנפלה בחלקו להיקרא בשמו של סבו שהיה איש חסד ואמת, ישר באדם, גימפל התמרמר לרגע,אך מכיוון שכיבד את אביו לא עשה מעשה שיפגע בו. במסדר סיום הטירונות, כשגימפל הפך לחייל קרבי במלוא מובן המילה, ניגש אליו נמרוד הסמל, לחץ את ידו של החייל הבלונדיני וקצוץ השיער ואמר: "מצטער אם הייתי קשה אליך, לי יש שם מתוסבך עוד יותר, קוראים לי אנשל שפטל קומורובסקי, ואני הוספתי את השם ראובן, למגינת ליבם של הוריי, אני ממש מחזיק ממך על זה שאינך משנה את השם, שמע זה לזכר ההורים והסבים שהלכו ואינם עוד, ואנחנו כאן בכדי להנציח אותם, פשוט שנאתי את מה שייצגת,דבר שניסיתי לברוח ממנו"
"שם !" "גים ינקלביץ'" המש"ק שרשם את שמות המתגייסים התבלבל לרגע, הוא בחן את המתגייס קצוץ השיער הבלונדיני: "גים או גימפל זלמן?" "גים, זה בא מגימפל" "אההה.. גימפל" אמר והטביע את הדיסקית עם השם גימפל זלמן. גימפל לא אהב את שמו, בבית הספר היסודי ובתיכון היו התלמידים צוחקים על שמו הידישאי המוזר, הוא שנולד לזוג הורים ניצולי שואה בקריות נשא את שמו של סבו אשר נספה, ואחיו השני נשא את שם סבו מצד אמו, חיים. הוא שקל להוסיף עוד שם, אך לבסוף החליט להיקרא בשם גים, שם קצר וקולע שיש בו זיקה לשם ג'ים, שם אנגלו סקסי טיפוסי. עתה משהתגייס במחזור אוגוסט 72, לצנחנים שוב שב השם להטרידו, שוב קראו לו גימפל, משום שצה"ל הרשמי יקרא לאדם בשמו הראשון ובמלוא מובן השם. סמל הטירונות האימתני נמרוד שם לב לשם המיוחד הזה ולכן טורטר גימפל יותר מכל טירון אחר: "גימפל זלמן -ראית את העץ ההוא?זה עץ שקמה תאנה מצוי, נגעת בו וחזרת! 40 שניות זוז!!" "גימפל, אתה משובץ לתורנות מטבח!" "גימפל, אתה נושא את המאג עד למטווח!" אך לאחר חודש חל קצת שינוי ביחס הסמל נמרוד והוא "ירד" מגימפל כשניתנו חופשות מהטירונות חזר גימפל לביתו, בית סוכנות ישן שעץ אורן מסוכך עליו, הוא שם את התיק בחדרו, החדר המשותף לו ולאחיו חיים בן השש עשרה, אחר כך ישב בסלון והביט בדמותו של סבו -גימפל זלמן,סבו עטור זקן לבן,מביט במבט רך וטוב, חבוש כובע ומוקף בבני משפחה אי שם בעיירה היהודית בפלך ווהלין. אביו משה,בעל מספרה במרכז המסחרי סיפר על הזכות שנפלה בחלקו להיקרא בשמו של סבו שהיה איש חסד ואמת, ישר באדם, גימפל התמרמר לרגע,אך מכיוון שכיבד את אביו לא עשה מעשה שיפגע בו. במסדר סיום הטירונות, כשגימפל הפך לחייל קרבי במלוא מובן המילה, ניגש אליו נמרוד הסמל, לחץ את ידו של החייל הבלונדיני וקצוץ השיער ואמר: "מצטער אם הייתי קשה אליך, לי יש שם מתוסבך עוד יותר, קוראים לי אנשל שפטל קומורובסקי, ואני הוספתי את השם ראובן, למגינת ליבם של הוריי, אני ממש מחזיק ממך על זה שאינך משנה את השם, שמע זה לזכר ההורים והסבים שהלכו ואינם עוד, ואנחנו כאן בכדי להנציח אותם, פשוט שנאתי את מה שייצגת,דבר שניסיתי לברוח ממנו"
