על גיסות ומה שביניהן...
שוש יקרה, תנסי לחשוב על זה מהצד של גיסתך. היא הבת של חמותך ואחות של בעלך. הרי ברור שהנאמנות הטבעית שלה היא כלפי המשפחה. היתה לי גיסה (ולשמחתי - היתה. אחי התגרש ממנה אחרי צרות לרוב ובעיות אין ספור), שחשבה שהיא יכולה לבוא ולספר לי סיפורי פלצות על אח שלי ואמא שלי. בהתחלה ניסיתי להבין על מה היא מדברת. ניסיתי גם לגלות אמפטיה - עד שהיא הגזימה. אמא שלי היא עדין אמא שלי, ועם כל הביקורת שיש לי עליה, היא עדין הכי טובה בעולם. והאח היקר שלי, רשע ככל שיהיה כלפי אשתו (והוא ממש לא!), הוא עדין אח שלי, ואני אוהבת אותו הכי הכי. אל תספרי לה דבר על חמותך או על אחיך. בשביל זה יש חברות שמוזנות מהסיפורים שלך ולא בהכרח מכירות את הנפשות הפועלות. יש לי שני אחים גדולים. האחד גרוש עם חברה (שאני מאוד אוהבת) והשני נשוי. אשתו היא החברה הכי טובה שלי בעולם. אם היא מבקרת את אח שלי או את אמא שלי אני תמיד מבינה אותה ומתייצבת לצידה (הטענות שלה לא קנטרניות, מאוד ממוקדות ואף מגדירות את טענותי שלי בצורה מדוייקת). אבל לא משנה כמה אני אוהבת אותה, אני עדיין אהיה נאמנה לאח שלי.