גירושין עגומים, לא בישראל ולא באשמת הרבנות...

[debby12]

גירושין עגומים, לא בישראל ולא באשמת הרבנות...

קחו סיפור המוכר לי - שמראה לדעתי שגירושים "רעים" (כלומר כאלה שכוללים מלחמת עולם בין שני אנשים) יכולים להיות זוועת עולם גם כשאין "רבנות" בתמונה. בכלל.

ארה"ב. זוג נשוי. נישואים אזרחיים. מהצד היה נראה נשוי "בסדר" (אף פעם אי אפשר לדעת כנראה). על כל פנים - שום דבר "דרמטי" חלילה. שני ילדים קטנים.

יום אחד - לפני כמעט שנתיים - הודיעה האישה לבעלה שהחליטה להיפרד ממנו, ותוך שבוע-שבועיים עברה מ"אמרה" ל"עשתה" - שינתה את הסטטוס קוו, ארזה את שני ילדיהם המשותפים, עברה דירה למרחק שעה נסיעה, והודיעה לו שמרגע זה מותר לו לראות אותם שעתיים בשבוע - בחלון הזמן שהיא תקבע.

אץ רץ הגבר בסיפור לבית משפט, ומאז - כבר שנתיים, הם בהליכים משפטיים והוא בקושי מצליח לראות את ילדיו הקטנים. כסף הוא מעביר והרבה - גם מזונות ילדים וגם מזונות אישה (מדובר בסטייט שבה צריך לשלם גם לאישה למשך לא מעט שנים). אחרי שנה וחצי כאלה מתוך השנתיים הוא הצליח לקבל הסדרי ראייה *זמניים* של פעמיים בשבוע למעט זמן בחלון שאיננו נוח לו, ומתוכו הוא צריך ליסוע שעה הלוך ושעה חזור אלא אם כן הוא מוכן לראות אותם רק בפארק ליד הבית החדש של אמא שלהם או משהו כזה.

הדיונים המשפטיים הם אינסופיים. מונו כמה מומחים שנועדו לקבוע את כשירותו כהורה (במבט מהצד אין בעיות מיוחדות - נראה שכחלק מהאסטרטגיה המשפטית האישה טוענת שיש).

ובכל זאת - כאמור כמעט שנתיים והסוף לא נראה באופק. כל 4-6 חודשים נקבע עוד דיון בבימ"ש. האישה מנסה לקבל "משמורת מלאה" כלומר "אפס משמורת לאב" - רבות הספקולציות מדוע (נקמה? שנאה? טירוף הדעת? כי קביעה כזו תאפשר לה לעבור עם הילדים למדינה רחוקה קרוב למשפחתה? אולי היא באמת מאמינה שייטב לילדיהם הקטנים בקושי להכיר את אבא שלהם שבעיניה איננו אב כשיר? או שילוב של כמה מאלה? כאמור הכל ספקולציות)

מהצד נראה שהכרעה סופית בעניין המשמורת יכולה לקחת עוד 5 שנים.

"עגינות"/התרת נישואין איננה בעיה בסיפור. זה לא ממש מעניין את האישה וממילא יש No fault divorce שמאפשר לצד אחד לכפות גירושין/להתיר את הנישואין - http://family.findlaw.com/divorce/an-overview-of-no-fault-and-fault-divorce-law.html

ועדיין המצב לגמרי

לגבר בסיפור.

נניח שהיה לכם שרביט קסמים להגדיר את מערכת המשפט במדינה ההיא. מה הייתם עושים? יש בכלל פתרון?

 

[חייבתלהגיב]

קשה להגיב כשאין פרטים מעבר ל"מהצד הם נראו בסדר/

אין בעיות מיוחדות". אם יש דבר אחד שלמדתי בחיים, זה שאי אפשר לדעת מה באמת קורה בבתים של אחרים. "מבט מהצד" פשוט לא אומר הרבה. אולי הוא באמת לא כשיר, ואולי לכן היא נסעה כל כך רחוק, כדי באמת להרחיק את הילדים ממנו. ואולי הוא כן כשיר והיא סתם מתעללת בו. אולי היא מפחדת להשאיר את הילדים לבד איתו. ואולי היא בכלל ניצלה אותו כדי לעשות ילדים ולקבל עליהם מזונות. פשוט אי אפשר לדעת. אני מכירה גם גירושין מכוערים שבכלל לא כללו ילדים, כי האישה ניצלה את מה שהחוק מאפשר באותה מדינה. אין ספק שהחוקים לגבי גירושין במקום הספציפי משפיעים על מה שבפועל קורה, ושלא ר-ק בארץ החוקים הם בעייתיים מהבחינה הזאת, אלא יש מקומות אחרים שבהם הם מאוד בעייתיים.

 

[debby12]

את צודקת - אין בינינו אי הסכמה בקטע הזה

וממילא - זכותה להתגרש ממנו גם "סתם" בשל "הבדלים שאינם ניתנים לגישור".

בנוסף, הזכרת לי את הספקולציה של "אולי היא סתם ניצלה אותו כדי לתקתק ילדים עם מקור מימון נוח" (ספקולציה שמתאימה היטב לנסיבות אגב. היא התחתנה איתו בשלהי שנות ה-30 לחייה, עשתה איתו 2 ילדים תוך 3 שנים ופוף נעלמה מהשטח

).

לדעתי בארה"ב לגור במרחק שעה נסיעה זה ממש לא נחשב "כל כך רחוק" אלא זה נחשב ממש להישאר בסביבה/באותו אזור אורבני/מטרו.

עדיין אני לא רואה איך חוק יכול לפתור כזה מצב כשדיונים משפטיים לוקחים שנים, ובינתיים מרוויח/ה בן הזוג שלקח את המצב בידיים ושינה את הסטטוס קוו (במקרה הזה זו היא)

וזה לא שבארץ זה לוקח פחות. קראתי ראיון ב"הארץ" לפני כמה חודשים עם טל בנין, שציין שתהליך הגירושין שלו ארך 12(!) שנה. טירוף.

 

[mykal]

כמה "פולניות" יהיה במשפט

הבא שלי---
הנה זה מה שטענתי בשרשור הקודם--(מה שאמרתי כם--זו פולניות מגעלה--אבל אמת

מערכות יחסים בין אנשים במיוחד בזוגיות שהמציאות הזוגית היא חכוך יומיומי
בכל תחומי החיים בין שני אנשים--במיוחד זוגיים--היא תלוית אופי, חינוך,
מציאות של צרכים--ואין למימסד שום "כח"
גם ל"חוק" אין כח מול התנהלות בני האדם--גם אם החוק יחייב לשלם,
והנתבע (בלי קשר למגדר)לא ישלם--מקסימום יושיבו בכלא---ואז? אז גם לא יהיה לו ממה לשלם.

בסיפור שהבאת--אין די פרטים--על פיו ראה שהאשה כאן אכזרית בהתנהלות שלה, אבל ואבל גדול--מי יודע כמה היא סבלה עד להחלטה כזו?
לא מאמינה שמישהו "מפרק" ומתמודד בהליכים משפטיים כשממש כיף לו וטוב לו.
מענין--מה עשה אותו בעל--כדי שהיא תתנהג כך?
ומדגישה--לא מצדיקה אותה.

 

[debby12]

זכותה להתגרש ממנו בעיני

גם אם לא "סבלה" אלא פשוט כי לא מתחשק לה להמשיך לחיות איתו. אם זה אין לי בעיה "מוסרית" או איך שלא נקרא לזה. היא לא צריכה להצדיק את החלטתה להתגרש ממנו. וגם הוא לא היה צריך אם היה יוזם את ההחלטה להתגרש ממנה.

הבעיה היא שיש להם ילדים משותפים שמרגע שהיא החליטה לעזוב הפכו דה פקטו להיות 100% בשליטתה (לא בגלל בית משפט - שטרם פסק פסיקה סופית בעניין ושבקצב הזה עד שיזוז הילדים יהיו בחטיבת ביניים ולא יעניינו אותם הורים אולי - אלא בגלל שדה פקטו החזקה עליהם בידיה ודט'ס איט)

זה גם לא קטע של אישה/גבר. אם גבר היה עושה את אותו דבר זה גם לא בסדר... כשאפשר למרוח את זה על פני דיונים של שנים - מי שלוקח את העניינים לידיים הוא זה שמרוויח

 

[חייבתלהגיב]

האמת שזו שאלה מעניינת. בכלל לא ברור לי

שאם הגבר היה זה שלקח את הילדים ונסע היו (המשטרה, בית המשפט, וכו') מתייחסים לזה באותה צורה. תכלס יש הרבה מקרים שבהם אחד ההורים נחשב כאילו הוא חטף את הילדים בנסיבות שאת מתארת, ולא ברור לי האמת למה במקרה זה זו לא נחשבת חטיפה.

 

[debby12]

גם אני מתחבטת באותה השאלה

איכשהו מרגיש לי ש"חטף" בהגדרה הקלאסית זה כשהורה אחד לקח את הילדים ומתחבא מההורה השני - שלא יודע בכלל איפה הם נמצאים/איפה גר ההורה השני.

אז פה זה לא המקרה אבל זה די קרוב. היא "הרשתה" לו לראות אותם בערך שעתיים בשבוע. עכשיו זה בערך הוכפל הודות להסדרי ראייה זמניים של בית המשפט ירום הודו.

זה עדיין מעט מאוד זמן מתוך 168 שעות בשבוע. מילדים שראו את אבא שלהם כל יום והרבה, הם רואים אותו עכשיו 4 שעות בשבוע ולא בסביבת הבית שלו כי אחרת הוא יבזבז את כל החלון העאלק-נדיב הזה בליסוע איתם שעה הלוך ושעה חזור.

וגם אני מרגישה שאם גבר היה עושה אותו דבר אז בית המשפט היה מואיל לזוז יותר מהר <ואין לחשוד בי שאני שונאת את כל הנשים וחושבת שכולן "נחשיות"....>

כמו שציינתי - מדובר בילדים קטנים מאוד. והוא מפספס חלק ניכר מילדותם המוקדמת בגלל שאמא שלהם החליטה להתגרש ממנו [שזו, אין חולק, זכותה המלאה, אבל דה פקטו - גם הילדים "התגרשו" ממנו פחות או יותר

]

 

[AlicePJ]

יש לי הרגשה שהוא סיפר לך את הצד שלו

בסיפור וזה לא ממש מתישב כנראה עם האמת האובייקטיבית. אני מניחה שמדובר במקרי אלימות שלו כלפי האישה או הילדים (או גם וגם). הרי הוא לא בדיוק היה מספר לך - הרבצתי לילדים ולאישתי ולכן היא ברחה ממני, נכון? הוא היה משמיט את החלק הזה.
&nbsp

 

[debby12]

זה נכון שאני מכירה את הסיפור מהצד שלו

אבל אני מכירה את פרטי הסיפור היטב מבחינת מה שנטען על ידה בבית המשפט (כי אני רואה מסמכים כשאני נשאלת לעצות לעתים למרות שזה לא התחום שלי כלל. אבל אני גם בחינם לעומת זאת...you get what you pay for)

אז אני יודעת מה הטענות העולות מצידה בפני בית המשפט. הטענות שלה *אינן* כוללות טענות אלימות שלו כלפיה או כלפי הילדים [

אחרת היה לי קשה מוסרית לייעץ מהצד "שלו"]. הן כן כוללות טענות שלה על כך שהוא אינו הורה כשיר בעיניה [לא אכנס ליותר פרטים. אבל כמו שציינתי, לא מדובר בטענות "דרמטיות"].

על כל פנים בינתיים [כבר שנתיים של דיונים - כפי שציינתי], היא לא הצליחה להביא הוכחות לטענות האלה, והסטטוס קוו בינתיים הוא שהילדים בחזקתה. השופט/ת [כל פעם אחד/ת אחר שלא מכיר את התיק מקודם] טרם הצליחו לקבל ממנה ראיות לטענות. הם מתחילים אחד/אחת לאבד סבלנות בדיונים, לכן נקבעו - אחרי שנה וחצי של דיונים - הסדרי ראייה זמניים - אבל להגיע לסגירה של הסיפור הזה ייקח עוד שנים להערכתי (הלא מקצועית - מודה - אבל אני רואה שכל פעם יש דיון ואז נקבע אחד אחר חצי שנה קדימה). מסיבות של ליאביליטי - אף שופט/ת לא היה רוצה לעמוד אחר כך לביקורת והיה אם הטענות שלה יימצאו נכונות בסופו של יום/עשור. אז הם לוקחים שנים וכל פעם קובעים דיון חדש לעוד 6 חודשים כדי לדון בהוכחות. בינתיים מונו כל מיני מומחים. המומחים הגישו ממצאיהם שלא תמכו בטענות האם. ועכשיו הדיון המשפטי הוא בשלב ההתנגדויות שלה לממצאי המומחים שלא-השביעו-את-רצונה. אחרי שזה ייגמר - אם זה יימשך באותה הרוח המנשבת כרגע - היא מתכננת לערער הלאה - עוד שנים רבות ומאות אלפי דולרים קדימה.

על כל פנים, את צודקת שאני מכירה את הסיפור מהצד שלו. אז בואי ניקח את זה לאקסטרים. נניח שאת צודקת בהנחתך ושהיא טוענת בכתבי בית הדין בפני בית המשפט שהוא נהג באלימות כלפי הילדים/כלפיה, ונניח שהיא גם צודקת בטענתה זו. גם אם זה היה המצב - אז משעברו שנתיים הייתי רוצה שבית משפט כלשהו יפסוק כבר בעניין הזה - לכאן או לכאן. המצב הקיים הוא שדה פקטו כל טענה שלה מקבלת משקל של כאילו הוכחה לכאורה כל עוד לא הוכח אחרת. ומאחר שהתהליך לוקח שנים - זה רווח נקי "שלה" בזמן שטחנות הצדק לא זזות....

שוין - זה לא סיפור שמח. והוא מוכיח שלא הכל נוצץ ב-

גם אם אין בה "רבנות".

היזהרו מעצי הבאובב ילדים... וגם מלהתחתן עם א/נשים שלהתגרש מהם אחר כך זה יהיה גהינום עלי אדמות

 

[AlicePJ]

מסכימה עם שתי השורות האחרונות

מזעזע שבית המשפט לוקח את הזמן ככה. דווקא במקרים שעקבתי אחריהם היו הכרעות דין יחסית מהירות, נניח תוך שנה או פחות ממקרי העבירה, אבל כנראה זה שונה כי המקרים שעקבתי אחריהם היו פליליים וכאן זה דיני משפחה (? מניחה, אני לא מבינה כלום בנושא). ויכול להיות שזה משתנה גם בהתאם לאזור/מדינה. בכל מקרה זה עינוי דין לכאן ולכאן.
ועדיין, למרות שאין ספק שיש מספיק אנשים חא#ות, מקרה העגינות זאת החלטה של הרבנות ושל ממשלת ישראל שנותנת להם תמיכה. כמו שציינת, במקומות אחרים זה לא קורה, אין גוף דתי עם שליטה כזאת גדולה על הצמתים החשובים של החיים שמכריח גם אנשים שלא קשורים אליו ולא מאמינים בו לעבור דרכו. גברים (בדוגמה של השרשור השני) יכולים להיות חולירות, אבל אם לא יהיה להם כל כך הרבה כוח על הנשים, יהיה הרבה יותר קל.

 

[בילבי75]

את יודעת, לא תמיד זה חייב להיות אלימות פיזית

ולכן היא כנראה לא מופיעה במסמכים של בית המשפט. אני מכירה זוג (גם הוא דרך אגב , בארצות הברית) שגם הוא התגרש כבר לפני כמה שנים ועד היום , בערך שש שנים אחרי,עדיין בדיונים והמריבה נוראית. את הסיפור שלהם שמעתי גם מצידו של הבעל, שלא הבין איך אחרי עשרים שנה אשתו קמה ועזבה אותו. לקחה את הילדים ועזבה.יום בהיר אחד. הוא היה ממש אומלל ואפילו הוא סיפר שהיא עזבה אותו לטובת גבר אחר. הוא היה חבר מאוד טוב של בעלי ובן אדם מאוד מקובל וידוע בחברה בעיר מגורינו. כולם ריחמו עליו והתחילו גם הם להכפיש את גרושתו. איך היא עשתה לו את זה. קמה והלכה כך סתם.... ורק בעלי חשד במשהו. בעלי סיפר לי שהם חברים כבר שלושים שנה והוא היה בן בית אצלם. כל יום שישי הוא היה מוזמן לארוחת ערב ובערבים באמצע השבוע קפץ לבקר והוא סיפר לי מה הוא ראה. הבעל היה משפיל את אשתו, כל הזמן מתערה בה, אומר לה שהיא לא שווה כלום, צוחק עליה, מקלל אותה... בשבילו היא היתה אפס. כעבור שנה, פגשנו אותה והיא סיפרה לנו את הסיפור. כל השנים היא ספגה וספגה ופשוט נמאס לה. לה היתה מסוגלת יותר. קמה והלכה. אבל היא לא רצתה רק להתגרש, היא רצתה גם להכאיב לו ולהראות לו שהיא גם יכולה להיות חזקה והיא פגעה בו בכסף. עד היום יש להם דיונים בבית המשפט על ענייני כספים. וכבר שש שנים הם רבים.והיא בחיים לא סיפרה לאף אחד על מה שהיא עברה. היא שמרה את זה לעצמה. גם לא בבית המשפט. והוא עדיין, אצל רבים בסביבה, הבעל המושלם שאשתו יום אחד השתגעה ועזבה אותו ורוצה את הכסף שלו.
אז זהו, לעולם אין לדעת מה קורה אצל בני זוג. אני חושבת שלכל דבר יש סיבה, אפילו שהיא לא נראית לעין. ואני גם חושבת שאם האישה אמרה שלדעתה הוא לא כשיר להיות אבא, אולי יש אמת בדבריה.

 

[debby12]

תודה. מעניין ומעורר מחשבה הסיפור שתיארת

אין ספק שהמכנה המשותף בינו לבין הסיפור שהבאתי הוא שברור מהעובדות שהאישה רוצה נקמה = מקסימום כאב ופגיעה בבעל. והגיוני מאוד שגם במקרה שאני תיארתי יש לה סיבה, סובייקטיבית בטוח ואולי גם אובייקטיבית מוצדקת, שמניעה אותה (אין עשן בלי אש....).

חלק מהנסיבות העובדתיות שונות במקרה שאני הבאתי (נישואים קצרים מאוד - רק כמה זמן שלקח בשביל לתקתק שני ילדים בהפרש קרוב, גדר המריבה איננו על כסף, הבעל לא "אומלל" או ידוע, ולא נראה לי שיש רבים שמדברים על זה - אולי כי זה היה כה קצר. 20 שנה זה משהו אחר...). כמובן אני לא יודעת את כל העובדות. וגם - יש היבט סובייטיבי לעובדות.

קטונתי מלדעת מי "צודק" במקרה הספציפי. אני רק חושבת שזה שמערכת המשפט מסיבות מוסדיות מאפשרת כזה מסע נקמה - זה לא טוב. כי

1. אולי ב-50% מהמקרים הנקמה "מוצדקת", אבל ב-50% היא לא תהיה.... יש כל מיני פסיכים/יות בעולם.

2. אפילו ב-50% שהיא מוצדקת - הליכי המשפט לא אמורים לשמש "כלי נקמה"

בלי קשר - עצוב שהאישה במקרה שתיארת לא נטשה הרבה קודם. נראה לי שזה היה חוסך לה הרבה שנים של עוגמת נפש. כמות הלבה הרותחת אצלה בנשמה כרגע היא בטוח לא דבר בריא

 

[AlicePJ]

אני לא מסכימה שמדובר בנקמה וזהו

לדעתי לחשוף את הילדים להתנהגות של אבא שלהם כמו שתיארה בילבי זה הגנה על חסרי ישע ושמירה על הבריאות שלהם. בהחלט יכול להיות שמעורב כאן רצון לנקמה, אבל אבא שמתיחס ככה לאשתו איך נדמה לך שמתיחס לילדים? באיזה שמות הוא קורא להם, איזה נזק נפשי בלתי הפיך הוא גורם? אם ככה הוא פגע והזיק לאשה מבוגרת ובגירה, איך ילדים אמורים להתמודד עם כזה אדם, ובמיוחד כשמדובר באבא שלהם? לדעתי יש הורים שצריכים להרחיק מהילדים ולא רק על אלימות פיזית אלא גם על מקרי אלימות מילולית כזאת. בלי שום קשר לנקמה, אלא כדי להגן על הילדים.

 

[danakama10]

רק עכשיו אני קוראת את זה

ואני חייבת להגיד לך שזה נשמע מוזר. יש הסדרי ראייה זמניים והם רק של 4 שעות בשבוע במדינה בה יש joint custody? משהו מאוד מוזר בסיפור הזה. יכול להיות בהחלט שאח שלה הוא תותח והגבר נפל על עו"ד עם עיצות אחיתופל, אבל יכול להיות שיש דברים נוספים שגורמים לכך.

 

[פרפרי אהבה]

אני חושבת שלפעמים מה שמוצג לאנשים זה לא מה שקורה בפועל

בנישואים וזוג שנראה ביחסים תקינים וטובים בעצם יכול לריב ולשגע אחד את השני נונסטופ.
&nbsp
אני חושבת שאם הם כבר לא מסתדרים/לא אוהבים/לא רוצים את הזוגיות הזו אז עדיף להיפרד במיוחד אם מרגישים שניסו הכל כדי לפתור.
&nbsp
אין ספק שהוא במצב חרא- גם משלם המון כסף, גם בקושי רואה את הילדים והמשפט הזה נסחב עוד ועוד.
&nbsp
אני לא מהאנשים שחושבים שצריכה להיות יד קלה על ההחלטה להתגרש אבל יש נישואים שלפעמים עדיף לכולם שיגמרו.

 

[danakama10]

הגבר שבסיפור מספר לך את הצד שלו

ואין לך דרך לדעת מה בדיוק קורה שם.
בהרבה סטייטס קיים Fiduciary Duty, כלומר, שלבן הזוג אסור לפעול שלא בתום לב, והעונשים המונטרים על מי שעובר על כך עשויים להיות גבוהים מאוד. בארה"ב בהרבה מדינות ברירת המחדל היא joint custody, אז שוב לא ברור איך האשה לוקחת את הילדים אליה דה פקטו. הנקודה השלישית הלא מובנת היא איך יש להם ממון לעוד ועוד דיונים בבית משפט. העלות של עו"ד היא אסטרונומית ו צריך לשבת על ממון קטן כדי למשוך גירושין

 

[debby12]

מעניין - תודה. הכל מתאים.

נכון - אני מכירה את הסיפור בעיקר מהצד שלו (אבל קראתי גם את מסמכי בית המשפט שהם אובייקטיביים ונראים לי מתאימים לסיפור שאני מקבלת)

ברירת המחדל במדינה האמורה היא אכן ג'וינט קסטדי. האישה מנסה להתגבר עליה דרך בית המשפט. אולי בגלל זה זה ההליכים ייקחו עשור

. בינתיים לא נראה שהיא מצליחה, אלא אם כן האסטרטגיה היא למשוך זמן - בזה היא מאוד מצליחה.

ה"לוקחת דה פקטו"? פשיטא. איך אומרים? חזקה היא עיקר הבעלות. שמה אותם באוטו ועברה איתם דירה למקום אחר. עד שיפסוק בית המשפט בעניין החזקה יחלפו שנים רבות במהלכן הדה פקטו זה מה שיש [כמו בבדיחה העגומה: או שהכלב ימות או שהפריץ ימות]

עלות הדיונים אסטרונומית - את צודקת ב-100%. לאישה יש אח עורך דין שמייעץ לה בחינם, אז היא "מייצגת את עצמה" עם ייעוץ צמוד. מדובר באישה שיודעת קרוא וכתוב+++

הבעל שרף את כל חסכונותיו על עורכי דין, ועכשיו הוא בשלב ההלוואות. כלומר מממון קטן, לאפס ממון, לחובות ההולכים ותופחים. למותר לציין שבסופו של יום זה יבוא על חשבון הילדים המשותפים [ע"ע כסף לקולג' או כסף "לעזור לילדים" משיגדלו]. הוא אף הציע לאישה לשים את הכסף, כשעוד היה משהו, בטראסט לטובת הילדים במקום לשרוף על עורכי דין [כלומר - שזה יהיה כסף שהוא לעולם לא יוכל להנות ממנו אלא שיהיהרק עבור הילדים המשותפים] ובמקום זה לקחת איזה מגשר או בורר שיפסוק במחלוקת ביניהם במקום המאבק המשפטי הממושך שעולה הון. היא סירבה וסיבותיה עימה [אין לי מושג מהן]

תודה רבה על הטיפ של הפידושיארי דיוטי. אבדוק את הנושא. אם הבנתי נכון ממה שאת אומרת זה פידושיארי דיוטי ספציפי להקשר של דיני משפחה/יחסי ממון בין בני זוג?

 

[AlicePJ]

מסמכי בית המשפט הם לא בהכרח אמת אובייקטיבית, ממש לא

את לא יודעת מה קרה ביניהם שלא רשום במסמכים, כמו שבילבי כתבה למעלה שהיו הרבה דברים עם אותו זוג אבל במסמכי הגירושין זה לא היה רשום.

 

[danakama10]

או קי, זה בהחלט מסבך את העניינים

העובדה שאחיה עו"ד ולכן אין לה הוצאות על עו"ד בעוד שהגבר טובע בהן.
בהחלט לגבי Fiduciary Duty. תעשי חיפוש לגבי הסטייס שרלוונטי למקרה. אסור לה לקחת את הילדים ולעבור איתם דירה כפי שגם אסור לה לרוקן את חשבון הבנק.
יתכן והבעל יצליח לגרום לאשה לשלם את מחצית מעלות העו"ד שלו, כי לה יש יעוץ חינם. אני יודעת שבמקרים בהם צד אחד עשיר מאוד, הצד העשיר צריך לממן את עלות העו"ד של הצד בלי האמצעים. שוב תלוי בסטייט, אבל שווה לבדוק.
ואם העו"ד של הגבר אומר שאין מה לעשות אם האשה לקחה את הילדים (ועוד במדינה של אחזקה משותפת) צריך לבדוק על להחליף מהר עו"ד. יש הרבה גרועים מאוד וכדאי להגיע למישהו טוב דרך המלצות ממישהו שסומכים עליו.
בהצלחה, נשמע סיפור קשה מאוד.

 

[danakama10]

אגב חשוב

במהלך הגירושים לפני שהם סופיים אפשר להוציא temporary order שמפרט את ה - custody rights. ואז אם האשה לא מקיימת את זה, בית המשפט והמשטרה מתערבים.
הגבר צריך לעשות הרבה הרבה שיעורי בית. לא לסמוך על העו"ד אלא לבוא ולשאול שאלות לאחר שיש לו הרבה ידע. בהנחה שהוא אבא טוב פעולות האשה לא ברורות ולא הגיוניות וזה עלול להתנקם בה.
האשה צריכה להפנים מה פירוש הדבר חזקה משותפת, ולהבין שהדרך היחידה היא להתמודד עם העובדה, ולדעת שטובת הילדים היא החשובה ושטובת הילדים היא שההורים לא יהיו בכסח ושכל הורה יהיה מעורב בחיים שלהם.