תסופים בלי דייאטה ובדיקות
ועכשיו ליתר חלקי השאלה. היו כאן בעבר אנשים שהביעו חוסר רצון או נכונות להיכנס לדייאטה. אני לא בטוחה מה הם עשו בסופו של דבר - אם הם עדיין כאן, הם מוזמנים לענות. אני בטוחה שבין מאות אלפי ואולי מיליוני הילדים שעובדים איתם בגישה ביו רפואית היו גם כאלה שחוו הצלחות בלי הדייאטה. זו שאלה של מספרים. השאלה היא איפה הסיכוי הכי טוב שלכם, וכאן הנתונים נכון להיום מראים שהדייאטה משפרת לא רק באופן ישיר אלא גם תגובה לתוספים אחרים. האם ייתכן שהילד שלכם הוא בין אלה שתוספים בלבד יועילו להם? כן. האם זה אומר שעם דייאטה הוא לא היה מתקדם יותר? לא, רוב הסיכויים. אבל זה באמת עניין שבודקים על כל הורה וכל ילד. "הילד האוטיסט הממוצע" - אין חיה כזו. וגם מידת הנכונות שלכם והיכולת שלכם היא חלק מהעניין! יש ילדים שראו תוצאות בדייאטה כזו בתוך זמן קצר מאוד - לפעמים כמה ימים. יש ילדים שראו תוצאות בתוך כמה שבועות או חודשים. יש ילדים שראו תוצאות רק אחרי הרבה זמן בדייאטה. ויש ילדים שההורים הבינו שהדייאטה עובדת רק כשניסו להפסיק אותה.... כך שיש סיכוי שתראו תוצאות בתוך פחות מחודש, אבל אני לא יכולה לתת לכם מספרים כאן. הייתי אומרת ש"לא בטוח" זה מדוייק
. לגבי בדיקות - זו כבר הפעם השנייה היום (ולא השנייה בכלל) שאני נתקלת בהתייחסות שנותנת לבדיקות מקום שלא מגיע להן. הרשו לי לצטט שוב מהמאמר על GFCF, לגבי בדיקות: "רגישות לגלוטן וקזאין אינן זהות לאלרגיות במובנן הקלאסי, או לרגישות ללקטוז ולצליאק! המנגנונים המשוערים שתוארו לעיל אינם מערבים בהכרח את מערכת החיסון או תגובה חיסונית לאוכל מסויים, והתגובות גם אינן תמיד מיידיות. לכן בהחלט ייתכן שתוצאות בדיקת אלרגיה יחזרו שליליות לגבי גלוטן וקזאין, אבל הימנעות מהם עדיין תביא תועלת. יש גם לזכור שבדיקות אלרגיה ספציפיות אינן ממצות את כל האלרגיות האפשריות הקיימות. לכן
בדיקות לאלרגיה אינן אינדיקציה לגבי הצלחה פוטנציאלית של GFCF. דוגמאות לתופעות דומות הן חוסר יכולת לעכל לקטוז, או סוכר החלב (lactose intolerance) או מחלת הצליאק. מחלת הצליאק היא מחלה שבה אכילת מאכלים שמכילים גלוטן גורמת לתגובה של מערכת החיסון, אשר הורסת את סיסי המעיים במעי הדק, שתפקידן ספיגה של חומרי מזון. הרס סיסי המעיים פוגע בצורה קשה ביכולת הספיגה של חומרי מזון כמו ויטמינים ומינרלים וגורם לתופעות של תת-תזונה. הטיפול המוכר היחיד לצליאק הוא הימנעות ממוצרים המכילים גלוטן לכל החיים (מתוך www.celiac.co.il). בדיקות אלרגיה שייערכו לחולי צליאק או אנשים שאינם מסוגלים לעכל לקטוז, עלולות להראות שאין אלרגיה לגלוטן או לחלב – אבל עליהם עדיין להימנע ממאכלים המכילים אותם. בדומה לכך, ילדים אוטיסטיים לא מעטים סובלים גם מצליאק או מאי יכולת לעכל לקטוז; אבל
תוצאות שליליות בבדיקה לצליאק או לרגישות ללקטוז עדיין אינן מספיקות כדי לפסול על הסף תועלת מדייאטה נטולת גלוטן וקזאין אני רוצה לכתוב כמה דברים על בדיקות באופן כללי. חשוב חשוב חשוב:
אל תטפלו בבדיקות במקום בילד! בדיקות הם כלי חשוב בטיפול, אבל צריך לזכור שזה מה שהן – כלי. עולם המדע מגלה שוב ושוב עד כמה הידע על גוף האדם הוא חלקי ומוגבל. בדיקות שונות בודקות מנגנונים שונים; כאשר נפסלת סיבה מסויימת לבעיה, זה עדיין לא אומר שהסיבה לא קיימת. זה רק אומר שהבדיקה הספציפית לא גילתה אותה. גם הקריטריונים הכמותיים המגדירים מהי תגובה שלילית או חיובית אינם תמיד מדוייקים, והם עשויים להשתנות (לדוגמה, הגדרה של תת פעילות של בלוטת התריס השתנתה בשנים האחרונות בצורה קיצונית, אבל יש עדיין בדיקות שמתנהלות לפי הקריטריונים הישנים). לעולם אל תקבלו את המשפט: "תוצאות הבדיקה ל-X היו שליליות, ולכן אין בעיה". למרבית הצער, מרבית בעלי המקצוע הרפואיים כן מטפלים בבדיקות ולא בחולה, וגם מתייחסים בזילזול לדעתם של ההורים. אחת ההמלצות היא לנהל יומן לגבי תזונת הילד תוך רישום קפדני ושיטתי של כל שינוי. כדאי גם לנהל במקביל רישום ע"י מטפלים ומורים שאינם מודעים לשינויים בטיפולים הביולוגיים. לעתים, רופאים המתייחסים בביטול לעדויות של הורים, יתייחסו בצורה שונה לעדות כתובה. דוגמאות וטפסים לאיסוף נתונים לגבי דייאטה אפשר למצוא בספרה המצויין של ליסה לואיס "דייאטה מיוחדת לילדים מיוחדים" (ראו במקורות להלן). והערה לסיום:
סביר להניח שעדיין איננו מבינים את כל הבטי ההשפעה החיובית של דייאטה נטולת גלוטן וקזאין, ויש עדיין גילויים חדשים בתחום. למשל, ד"ר נוברנדר חלוץ התיסוף במתילקובלמין (MB12) לאוטיסטיים, טוען שדייאטה המכילה גלוטן וקזאין פוגעת במנגנון המתילציה ולכן ביעילות הטיפול ב-B12. ד"ר מקנדלס, ממובילות תנועת ה-DAN!, מורה לכל מטופליה להיות על הדייאטה. הסיבה לדבריה היא שאחוזי ההצלחה בקרב ילדים השומרים על GFCF גבוהים מילדים שאינם שומרים עליה, גם ביישום טיפולים אחרים." עד כאן הציטוט. הנטייה להתייחס לבדיקות כאל הכל היא
לא מדע. היא מדענות (מוזמנים לבדוק את הערך בוויקיפדיה). למרבית הצער, זו הגישה של רוב הרופאים היום. אני מבקשת מכם ומכולם כאן לזכור שבדיקות זה לא אלוהים אלא כלי מוגבל מאוד מאוד מאוד. הבדיקה האמיתית היא תמיד בניסוי וטעייה. תמיד.
אז שוב תודה ואני מקווה שהקטן יאהב את המוצרים. אני בכל אופן אנסה את הדיאטה בלי להקשות עליו יותר מידי...