גישה מימדית בפסיכולוגיה

[נסחפת עם הגלים]

גישה מימדית בפסיכולוגיה

היי לכולם

אני לומדת עכשיו למבחן בקורס הפרעות קשב וריכוז ועלתה במוחי מחשבה. אני באופן אישי סובלת מהפרעת אישיות גבולית ויש לי גם סימפטומים של חוסר קשב. הרבה מאוד זמן הרגשתי כאילו מדובר בעצם באותו הדבר אצלי, כלומר אותה בעיה שמתבטאת שונה כתלות בסביבה (לימודים או סביבה חברתית\זוגית). אני יודעת שעכשיו נוטים לגישה מימדית בסיכופתולוגיה,, עכשיו השאלה שלי היא האם מישהו שמע או קרא על מחקרים שמתייחסים להפרעת אישיות גבולית והפרעת קשב כביטוי שונה של אותה לקות? זה נראה לי הרבה יותר פרסימוני וגם ההפרעות במובן מסויים די דומות- אימפולסיביות, קושי בדחיית סיפוקים, הבנה לקויה ולא תואמת של העולם החברתי, בעיה להיות קשובים ומודעים לשינויים בשטח שבהפרעה גבולית זה מתקשר לי יותר לבעיה בזיהוי ותיקוף של רגשות\מחשבות...

תודה רבה מראש

 

[reakwind]

ההבדל בין הפרעת קשב לבין הפרעת אישיות גבולית

לא מתמצה רק בסמפטומים אלא גם בחוויה, בפרוגנוזה וברושם שהאדם עושה על הסובבים אותו.
בעוד שאדם עם הפרעת קשב וריכוז יראה בעיניי אחרים כאדם "קופצני" ואימפולסיבי ויחווה את הסובבים אותו כאיטיים ומשעממים רוב הזמן אדם עם הפרעת אישיות גבולית יחווה כאדם מאוד אינטנסיבי ולא יציב (וגם אימפולסיבי בדומה לאדם עם הפרעת קשב) והחוויה של אדם עם הפרעת אישיות גבולית את הסובבים אותו היא של כעס עצום שמוחלף באידיאליזציה לסירוגין והמון חרדה בין לבין. ככה שמדובר על עולמות שונים למרות הדמיון בחלק מהסמפטומים.
עוד דבר שיכול להבדיל זה העובדה שאדם שסובל רק מהפרעת קשב יכול ל"הירפא" כמעט לחלוטין מהסמפטומים שלו בעזרת תרופות כמו קונצרטה בעוד שהפרעת אישיות גבולית מגיבה (לעיתים) לתרופות אחרות לחלוטין.

 

[נסחפת עם הגלים]

אז זהו, שאני לא חושבת שזה כזה פשטני

הרי בהפרעת קשב יש את הסוג הלא קשוב- ADHD-I, שהוא יותר חולמני ומבולבל ושכחן ומעופף. ויש גם את הסוג המשולב ככה שזה יכול להתבטא בהמון דרכים. גם אדם עם הפרעת אישיות גבולית יכול להיחוות כאימפולסיבי וסוער על ידי הסביבה שלו.

אני עדיין לא כל כך חושבת שמדובר בשני עולמות כל כך שונים אלא בהיבטים שונים של אותה בעיה, שמסתכלים עליה מזוויות שונות. הפרעת קשב מוזכרת לרוב בתחום האקדמי, בעוד הפרעה גבולית מוזכרת בתחום האישי או זוגי.

קונצרטה לא מרפאת, היא יוצאת בשתן ולמחרת אני חוזרת להיות אותה מופרעת שהייתי.

 

[reakwind]

נכון בגלל זה רשמתי "מרפאת" במרכאות

השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך היא האם קונצרטה הייתה משפיעה עלייך בכלל אילו היית מאובחנת רק עם הפרעת אישיות גבולית בלי הפרעת קשב. דברים כאלה יכולים לשמש כאינדיקציה שמדובר בשני דברים שונים.

בכל מקרה, את צודקת שהפרעות אישיות מתייחסות בעיקר ליחסים בינאישיים והפרעות קשב מתייחסות בעיקר לפן החינוכי וייתכן בהחלט שיש דמיון בין ההפרעות ואני גם לא יכול להתווכח עם הדרך שבה את חווה את הדברים אבל לא הייתי אומר שהן על אותו הציר כי יש סיבות די טובות להאמין שמדובר במבנים שונים למרות הדמיון בינהם.

שימי לב גם שלאבחון של הפרעות אישיות יש תוקף נורא נמוך כי הן נורא תלויות באיך המטפל שלך חווה אותך. יכול להיות שהמטפל שאבחן אותך חווה אותך כגבולית בגלל משתנים שקשורים לאישיות שלו עצמו בעוד שמטפל אחר היה מגיע לאבחנה אחרת (למרות שברגע שיש אבחנה אז כל מטפל אחר שמגיע דובק באבחנה הזאת בדרך כלל).

 

[נסחפת עם הגלים]

אין לי באמת דרך לדעת

אם קונצרטה הייתה משפיעה עליי לולא הפרעת הקשב. אבל יש משהו במה שאתה אומר.

לגבי התוקף הנמוך- מכירה את הבעיה היטב. במיוחד תוקף בין רופאים ומאבחנים שונים. אובחנתי על ידי מספר רופאים בהפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה הבפרנית (

), הפרעה פוסט-טראומטית והפרעת אישיות גבולית בתקופות שונות בחיים שלי.

ולפעמים אני באמת חושבת שיש משהו בעניין הפוסט-טראומטי, ולעומת זאת גם "מוצאת" עצמי היטב בהגדרה של הפרעת האישיות הגבולית. באמת שזה מזכיר לי את משל הזן על הגורו שביקש מתלמידיו מכוסי העיניים למשש פיל. אחד מישש את החדק ואמר שפיל הוא כמו נחש, שני מישש את הרגל ואמר שפיל הוא כגזע עץ ושלישי מישש את האוזן ואמר שפיל הוא כמניפה. שלושתם טעו ושלושתם צדקו

 

[reakwind]

אני יכול להגיד לך כבר עכשיו שסכיזופרניה

הביפרנית ככל הנראה אין לך :]
ואהבתי את המשל על הפיל. בהחלט יכול להיות שאבחנות שונות חופפות אחת את השניה בגלל התוקף הנמוך.
בגלל זה לדעתי מה שחשוב זאת החוויה שלך. כלומר אם את חווה את עצמך למשל כמישהי שקשה לה להתרכז ובגלל זה קשה לה גם ביחסים עם אנשים אחרים אז צריך להתמקד בזה לדעתי ופחות באבחנה רשמית של פסיכיאטר כזה או אחר.

 

[נסחפת עם הגלים]

גם אני לא חושבת

אני בקושי זוכרת אבל נראה לי שבאתי לפגישה איתו אחרי כמה

. מסקנה: לא לבוא מסטולים לאבחון

לגבי החוויה זה קצת טריקי לדעתי. קודם כל זה דורש המון המון מודעות וקשיבות פנימית לרגשות ולמחשבות שלך ולמה שמניע אותם- דבר שלרוב לא מאפיין אנשים עם הפרעת נפשית ובעיקר הפרעות אישיות. ודבר שני זה שבגלל עומס המידע היום, ברגע שאתה מקבל אבחנה לא מוכרת אפשר לבדוק את משמעותה בגוגל והרבה פעמים אנשים עושים לעצמם פריימינג להפרעה. בקיצור, מאוד בעייתי העניין הזה של אבחון הפרעות נפשיות

 

[נסחפת עם הגלים]

נצל"ש מאמר שמצאתי על הנושא

כנראה שבאמת מדובר בשני מבנים שונים אבל יש הרבה דמיון ונקודות חפיפה, יכול להיות ש-ADHD מהווה פרה-דיספוזיציה להפרעת אישיות גבולית.