גישות ושיטות תקשורתיות לליקויי שמיע
שלום, שמי הילה ואני סטודנטית לחינוך מיוחד. בחינוך לילדים עם לקות שמיעה מוכרות ארבע שיטות תקשורת עיקריות, (הגישה האוראלית, הגישה המנואלית, הגישה הכוללנית, הגישה הדו-לשונית) המתבצעות בשני ערוצי תקשורת: הידני (מנואלי) והמדובר (אוראלי). לכל שיטה ישנם יתרונות וחסרונות. אני מעוניינת לדעת מהם שיקולי הדעת שהפעלתם בבחירת שיטת תקשורת מסויימת, מה היה היתרון המרכזי בגישה זו שגרם לכם לבחור בה? האם היו קשיים שנתקלתם בהם בשימוש של הגישה? אם כן, מהם? אשמח לקבל את תגובתכם, יום טוב!
שלום, שמי הילה ואני סטודנטית לחינוך מיוחד. בחינוך לילדים עם לקות שמיעה מוכרות ארבע שיטות תקשורת עיקריות, (הגישה האוראלית, הגישה המנואלית, הגישה הכוללנית, הגישה הדו-לשונית) המתבצעות בשני ערוצי תקשורת: הידני (מנואלי) והמדובר (אוראלי). לכל שיטה ישנם יתרונות וחסרונות. אני מעוניינת לדעת מהם שיקולי הדעת שהפעלתם בבחירת שיטת תקשורת מסויימת, מה היה היתרון המרכזי בגישה זו שגרם לכם לבחור בה? האם היו קשיים שנתקלתם בהם בשימוש של הגישה? אם כן, מהם? אשמח לקבל את תגובתכם, יום טוב!