גלגול נשמות

גלגול נשמות

במסגרת תחרות כתיבת מד"ב פנטזיה הוצע הנושא "לידה". חשבתי על סיפור מבט ראשון שמתאר גלגול נשמות, אבל לא מאדם לאדם אלא משהו מקורי שיתאר תחושות חדשות של יצור בתוך גוף שאינו רגיל אליו. יש`כם רעיון עלמה לכתוב? (חשבתי על משהו בסגנון סגור - אדם שמתרגל להיות חפץ דומם, או צמח שהופך לאדם.. משוכזה)
 

לורוצה

New member
לפי דעתי

אחד הדברים הראשונים שכדאי לעשות כדי להית מקורי, הוא לוותר על ה"ממבט ראשון", אבל אם לא אז הנה רעיון שעלה לי לראש: מקום בו לכולם ברור שיש גלגול נשמות. חדר הלידה הופך למן מקום בו אנשים באים לחפש את סבא וסבתא שלהם או את אינשטיין.חסידי המוהרד"א כמובן מחכים לשוב (שלא לדבר על החב"דניקים).בעלי פיצול אישיות הם גילגול של כמה נשמות שהחליטו על קומונה וכו' וכו'. הסיפור יעסוק בילד/ה מוזר/ה - הם לא גלגול של שומדבר... (אפשר לתת איזשהו קנצ' בסוף שכנראה ההוא/היא כן גלגול של איזה משו יותר מתוחכם. מ'ת'אומר?
 

לורוצה

New member
אתה יכול, אתה יכול.

ואם כבר, המלצה. אם כל הערכתי למוהרד"א (ואתה יודע עד כמה רבה היא) נדמה לי שלכתוב מטורף כמוהו זה לא משהו שיצא טוב. לעומת זאת, אסימוב מצליח ע"י שימוש בכלים פשוטים יחסית להפוך תמונות ומציאות על פיהם. לך בעקבותיו, יען כי השיטה שלו אינה מיוחדת מדי ותמיד מפתיעה מחדש. אה, ואתה יודע שאנילא אעשה עם הרעיון הזה לום ושאין לי כח לשבת ולהשקיע ולהפוך אותו למשו נורמלי (מה שאתה לא יודע, זה שגם אם אני אנסה זה לא יצא משו). אז לך על זה!
 

esterssh

New member
הלידה הכי מעוררת השראה היתה

בנוסע השמיני. דיסקאסטינג. לידה הוא נושא כל כך נדוש במד"ב/ אגדות. היפהפיה הנרדמת; בת הים הקטנה (שהרי היא נולדה מתישהו. טוב, זה לא כל כך קשור ללידה, בעצם); בסרט של פולנסקי "תינוקה של רוזמרי"; מזמן, כשקראתי ספרים ירודים, קראתי איזה ספר בשם-- כמדומני ש"טיפול נמרץ" (טס גריטסן), אבל עשו שם ניסוי על בחורות הומלסיות/ זונות והשתילו להן אורגניזם שהתפתח לעובר, וכשאחת מהבחורות ההן ילדה (או הפילה, בעצם) העובר התגלה כיצור דגיגי מלא דם, עם סנפיר ועוד כל מיני דברים משונים שאנ'לא זוכרת; ויש את הספר של טוני מוריסון, "חמדת", עם הרוח של הבת התינוקת שנשחטה שחזרה לבית בדמות בחורה (או לפחות זה מה שחשבו כל הזמן, וזה מספיק בשביל להפוך הכל למד"ב, כי מאמין ברוחות וגלגולי נשמות? רק אנשים שמאמינים במד"ב. דה); אה, והגולם מפראג! כן כן. גררר; וגם------- וגם פינוקיו. בנושא הזה יש לי הרחבה בהמשך. אני בטוחה שלא הזכרתי קלאסיקות שהיה מן הראוי להזכיר. עמכם ואִתם הסליחה. בכל אופן, לעניין רעיון לכתיבה: ברעיון שלך, טובי, אתה יכול למשל ליצור בנאדם שפועל לפי הפטנט של חתול, עם תשע נשמות (וכמו בשיר של שלמה "גבר הולך לעיבוד דרך מדפסת" ארצי הידוע לשימצה, "חתולים מחשבים קצם לאחור". כלומר, בכל פעם שהם צריכים למות הם עושים מינוס אחת, עד שלא נשארות להם נשמות. ככה אפשר לעשות לבנדם. ויכול להיות מתח עצום, למשל שמסתבר לו שהוא בזבז נשמות על כלום. או שהיתה לו מלכודת. או רגע נורא דרמטי עם איזו אהובה שהוא הולך לחלץ מאנשהו, כשיש לו את הנשמה האחרונה עליו). הי, אני יודעת שזה לא מה שהתכוונת, אבל אתה יכול להתכוון [אני משערת שאתה לא מצליח לראות אייקונים, אז בכל אופן כאן צריך להופיע אייקון מלא פאתוס]. ברעיון של לורוצה אתה יכול בעיקר לכתוב משהו מצחיק, פחות מתעסק במד"ב כי הפרנציפ של תחיית-המתים-לתוך-המצב-הקדום (ויש לי שאלה: מה קורה למישהו שהיה חולה במחלה אנושה? הוא נולד חולה במחלה?) הוא פרנציפ שהופך הכל לקומי ופסיכוטי, אבל פחות מד"בי רציני. אבל אולי אני טועה. הרעיון של חברה-שלי יוצג על ידה בהזדמנות. הבה נמתין לזה. טוב. ועכשיו לרעיון שלי: אין לי רעיון. דה. אנלא יודעת. כל העניין הזה של לידה די הרתיע אותי תמיד, ועדיין. אבל נגיד הרעיון של פינוקיו, שהזכרתי מקודם, שמישהו אוהב/ מתאהב במישהו (או משהו) שהוא יצר, הגם שהוא נדוש לחלוטין כמו כל מה שקשור ללידה, יש בו כל מיני רעיונות פילוסופיים/ תיאולוגיים/ סוציולוגיים/ פסיכולוגיים רבים, וסיפור עם רעיונות עמוקים וזה- כאילו דה- הוא משהו אימפרסינג לגמרי. [איים נוט אנגלופילית. איים נוט!]
 
אנגלופילית.. הטמעתי.

אחלה של מילה. ובקשר לרעיון.. אני חושב שמשהו מתחיל להווצר.. נראה מחר בעזרת השם.
 
למעלה