גלגול נשמות

[justborn]

גלגול נשמות

האם בתלמוד יש רמזים לגלגול נשמות?

 

[mgb]

תחית המתים מן התורה ובתלמוד

בס"ד שבוע טוב! ישנם מספר מקומות רב שהתלמוד דן בכך, לדוגמא: סנהדרין דף צ' ע"ב "<אמר ר' יוחנן> מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר (במדבר יח) ונתתם ממנו [את] תרומת ה' לאהרן הכהן וכי אהרן לעולם קיים והלא לא נכנס לארץ ישראל שנותנין לו תרומה אלא מלמד שעתיד לחיות וישראל נותנין לו תרומה מכאן לתחיית המתים מן התורה" תניא רבי סימאי אומר מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר (שמות ו) וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען לכם לא נאמר אלא להם מכאן לתחיית המתים מן התורה שאלו מינין את רבן גמליאל מניין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים אמר להם מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים ולא קיבלו ממנו. מן התורה דכתיב (דברים לא) ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם אמרו לו ודילמא וקם העם הזה וזנה מן הנביאים דכתיב (ישעיהו כו) יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל ודילמא מתים שהחיה יחזקאל מן הכתובים דכתיב (שיר השירים ז) וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים. ודילמא רחושי מרחשן שפוותיה בעלמא כר' יוחנן דאמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק כל מי שנאמרה הלכה בשמו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר שנאמר דובב שפתי ישנים עד שאמר להם מקרא זה (דברים יא) אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם לכם לא נאמר אלא להם מיכן לתחיית המתים מן התורה וי"א מן המקרא הזה אמר להם (דברים ד) ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום <פשיטא דחיים כולכם היום אלא אפילו ביום שכל העולם כולם מתים אתם חיים> מה היום כולכם קיימין אף לעוה"ב כולכם קיימין" שאלו רומיים את רבי יהושע בן חנניה מניין שהקב"ה מחיה מתים ויודע מה שעתיד להיות אמר להו תרווייהו מן המקרא הזה שנאמר (דברים לא) ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה.." "שאלה קליאופטרא מלכתא את ר"מ אמרה ידענא דחיי שכבי דכתיב (תהילים עב) ויציצו מעיר כעשב הארץ אלא כשהן עומדין עומדין ערומין או בלבושיהן עומדין אמר לה ק"ו מחיטה ומה חיטה שנקברה ערומה יוצאה בכמה לבושין צדיקים שנקברים בלבושיהן על אחת כמה וכמה.." אפילו קלאופטריה ידעה.. שם צ"א ע"א רבא רמי כתיב (דברים לב) אני אמית ואחיה וכתיב (דברים לב) מחצתי ואני ארפא אמר הקב"ה מה שאני ממית אני מחיה והדר מה שמחצתי ואני ארפא ת"ר אני אמית ואחיה יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד כדרך שהעולם נוהג ת"ל מחצתי ואני ארפא מה מחיצה ורפואה באחד אף מיתה וחיים באחד מיכן תשובה לאומרין אין תחיית המתים מן התורה.." "תניא אמר רבי מאיר מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר (שמות טו) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' שר לא נאמר אלא ישיר מכאן לתחיית המתים מן התורה כיוצא בדבר אתה אומר (יהושוע ח) אז יבנה יהושע מזבח לה' בנה לא נאמר אלא יבנה מכאן לתחיית המתים מן התורה .." יש עוד אבל נסתפק בכך לפי שעה. בברכה

 

[אין לי מושג איך]

אם אפשר להקשות על תשובתך

נראה לי שגלגול נשמות הכוונה לדבר שונה מתחיית המתים. תחיית המתים היא מאורע חד פעמי שיתרחש לעתיד לבוא, וגלגול נשמות - הכוונה לרוב היא לנשמה של אדם פרטי שחזרה שנית לעולם בגוף אחר (אולי כדי להשלים משימה, אולי כדי לתקן חטא מן הגלגול הקודם). אם יש מקור או רמז לתפיסה הזו - גם אני אשמח לשמוע על כך.

 

[mgb]

ההערה במקום אכן יש הבדל.

בס"ד גלגול נשמות לא מוזכר במפורש במקורות המשנה והתלמוד אלא בתקופה מאוחרת יותר. העקרון של מציאות רוחנית החוזרת היא העקרונית. מכאן קל לקבל או להבין את נושא הגלגול. על מקורות לא יהודיים בנושא גלגולים יש לרוב הדובר אנגלית יוכל להתרשם באלפי אתרים בנושא. סקירה על גלגול נשמות מקור אחד ושני. (בצד ימין יש לינק "חיפוש" יש להקיש "מקורות לגלגול נשמות" או כיוצ"ב). (לא קראתי הכל ואיני יכול להיות אחראי לכל הנאמר שם. לכן, יש לקבל את המידע בהסתיגות הראויה) בברכה

 

[אין לי מושג איך]

../images/Emo51.gif

 

[justborn]

באיזה תקופה ובאיזה ספר רעיון גלגול

הנשמות מופיעה לראשונה ביהדות?

 

[mgb]

סקירה מתומצתת

בס"ד בתורה הנגלית שבימי התנאים והאמורים אין איזכור לכל הנושא, ולו גם ברמז, גם אם ישנם מאמרים רבים המתפרשים יפה לפי תורת הגלגול, (למשל "ריש תורא בדיקולא..." (ברכות לג... בספריו של יוסף בן מתתיהו (פלביוס) אמנם מופיעים משפטים אחדים הניתנים להתפרש כמתייחסים לגלגול נשמות... ענן מייסד הקראות אמנם לימד על גלגול נשמות אך הרעיון כנראה לא נטמע היטב בין הקראים, ולא הפך מיסודות דתם... בימי הביניים עבר גל של התנגדות לדעות שמקורן אינו תלמודי טהור, והיו מגדולי האומה שיצאו נגדן, כך גם לגבי הגלגול כנגדה כתבו רב סעדיה גאון ב"אמונות ודעות" (ו', פ"ז), ר' יוסף אלבו ב"ספר העיקרים" (ד', כ"ט), ר' אברהם בן דאוד ב"אמונה רמה" (א', ז') ר' חסדאי קרשקש ב"אור ה'" (ד', ז') ר' אברהם בן הרמב"ם (מובאת דעתו בספר 'מקור חיים' לר"ש סרסא סוף פר' כי תצא). הרמב"ם עצמו אינו מתייחס לאמונה זו... ספר הבהיר (סוף המאה הי"ב) הספר הקבלי הראשון הכותב ע"כ, ומסגנון דבריו עולה שעוסק ברעיון מוכר לקורא וידוע לו. כך הוא מסביר את הגלגול באמצעות כמה דוגמאות... נציין, שדווקא בזהר אנו מוצאים בעיקר את השימוש במונח "גלגול", דבר שיתכן ומלמד משהו על זמן כתיבתו... מהי המצוה הראשונה שנתבארה וקיבלה את הסברה ע"פ הגלגול? -לא ברור. יתכן שהיתה זו מצוות היבום, ויתכן שהיתה זאת דווקא השחיטה...כך רומז הרמב"ן בפרשה ואחריו דון יצחק אברבנאל ואחרים, ובמקביל ספר הזהר והתיקונים. עיקרו של דבר הוא, שעל האח החי, אחיו של המת, לדאוג להשארת זרע מאשתו האלמנה, ובזרע זה תתגלגל נשמת הנפטר שלא הותיר אחריו בנים, ועתה יוכל לעשות זאת. נושאי דיון: 1) האם הגלגול נובע ממידת החסד או ממידת הדין? האם זו גזירה מוכתבת או תיקון לחטא? עד כמה ניתן להתגלגל? האם ניתן להתגלגל בבע"ח? או בצומח? או בדומם? מהו ההבדל בין תיקון הגיהנם לתיקון הגלגול? האם גם הצדיקים מתגלגלים או רק החוטאים? 2) מתי החלו הגלגולים? לגבי זמן סיום הגלגולים מוסכם על הכל שעם תחיית המתים לעתיד לבא יסתיים התהליך הארוך, ואז תחיין כל הנשמות בגופיהן הקודמים ללא מעברים נוספים 3)לשאלת הגלגול בבע"ח, בצומח או בדומם... צויין שבספר הבהיר, הקדום בזמנו, הוזכרו רק גלגולים בבני אדם. נציין במקביל את דעת רבי יוסף בן שלום אשכנזי (תחילת המאה הי"ד) המרחיב את היריעה עד מאד, גם כלפי מעלה - מה שאחרים חששו לעשות - וכולל בגלגול את כל הנבראים החל משרפי מעלה.... ה"עיבור", שהיה מקובל על האר"י ועל מקבלי צפת אחרים מסוף המאה הי"ג והלאה, כמובן, תוך הבאת אסמכתאות ממקורות קדומים יותר. העיבור, להבדיל מן הגלגול, אינו מחייב התגלגלות לתקופת חיים שלימה, היא יכולה להיות לטווח זמן קצר מאד... גם במאות הט"ז והי"ז נמשך הויכוח סביב הגלגול בין השוללים והמחייבים...לעומתם עמדו אחרים לסנגר על האמונה, והבולט שבהם מנשה בן ישראל בספרו נשמת חיים... את המאמר במלואו ניתן לעיין באתר כאן(בלינק חיפוש יש להקליד "מקורות הגלגולים"). בברכה