מנקודת השקפה "מדעית"...
הייתי אומר שגלגול נשמות זה דבר הגיוני- חוק שימור הנפש. זאת בהנחה, (שמן הסתם מנוגדת למדע היבש), שקיימת נפש- והיא לא חומרית, כלומר, אינה תלוית מרחב וזמן (זמן, אולי כן....). האמת שגם בריבוי מימדים המדע די תומך, כך שהדבר נראה לי הגיוני עוד יותר- גם חוק שימור וגם צורת אנרגיה חדשה, ממימד אחר. ועכשיו, שגלגול נשמות זו עובדה מדעית (אני צריך לקבל פרס נובל...), מה הטעם לשאול מה הטעם? ככה זה עובד וזהו. אם אנו זוכרים או לא זוכרים את הגלגולים הקודמים זה לא משנה את העובדה שהם היו. אולי יש דרך "להיזכר" בהם, שוב תחת חוקי הטבע. הכל תלוי מאיזה נקודה אתה מסתכל על זה- מבחינה "מדעית" אולי אפשר להוכיח שיש גלגול נשמות, וכאן זה נגמר. מבחינה "דתית" מניחים שקיים גלגול נשמות וכאן זה מתחיל... מחפשים תכלית. אישית, הייתי אומר, כאשר גלגול נשמות יעניין אותי, כנראה אלך לרב, לא למדען.