גלגל

[Dianthus]

גלגל

מדוע לא הומצא הגלגל ביבשת אמריקה והאם יש קשר לחיסרון של סוסיים שם.

 

[אההטשל]

כי אין דטרמיניזם בהמצאות

קיימים הישגים טכנולוגיים שהינם שליטה של האדם ביכולות טבע קיימות כמו זריעה, אילוף חיות או שליטה באש, שהקיום שלהם בטבע הופך את שליטת האדם בהם לשאלה של זמן ושל יכולת לעומתם יש דברים שהם בבחינת המצאות ואלה אין שום הכרח שיומצאו, האדם המציא את הגלגל בהמיספירה המזרחית אבל לא במערבית. למה? ככה, כי לא הכרחי שזה יומצא גם אם היום זה נראה לנו ברור מאליו. מדוע לא נבנו פירמידות באירופה? מדוע לא הפיקו בירה בכל מקום בו יש שעורה? מדוע לא פיתחו הסינים לוגיקה?

 

[קפהש]

רובים חיידקים ופלדה

הספר "רובים חיידקים ופלדה" (לא זוכר את שם המחבר) עונה בצורה מקיפה מפורטת ודי מייגעת על השאלה הזו בדיוק. ספר מאוד ממולץ למרות שצריך המון סבלנות על מנת לצלוח אותו. חוץ מזה לדעתייש בתשובה של הספר לא מעט חורים. אבל עד היום לא שמעתי לשאלה זו תשובה טובה יותר. על רגל אחת: בכל מקום שהיו בו אנשים התפתחה תרבו. אבל באופן בולט יש תרבויות שהתפתחו מהר יותר מתרביות אחרות. הדוגמא הדרמטית ביותר היא התפשטות התרבות האירופית בכל העולם ב- 500 השנים האחרונות על חשבון כל שאר התרבויות. במיוחד בשתי האמריקות. הוא טוען שיש כמה גורמים שמעודדים התפתחות מהיר של תרביות: א. הימצאות של בעלי חיים וצמחים התמאימים לביות באזור בו התפתחה התרבות. כיוון שהמצאות בע"ח וצמחים המתאימים לביות חיונית כדי לפתח חברה חקלאית. יש בספר סקירה ארוכה של הזאולוגיה והבוטניקה של כדה"א שמנסה להראות שיש מבחר מצומצם מאוד של בע"ח וצמחים שניתן לקיים עליהם משק חקלאי. (כלומר ניתן בהחלט לביות פסיפלורה אבל לא ניתן לקיים עליה תרבות חלקלאי, להבדיל משועית למשל) הטיעון הוא שבכל האזורים שלא היו בהם ב"עח וצמחים המתאימים לביות לא הייתה יכולה להתפתח תרבות חקלאית ולכן גם לא תרבות אורבנית. למשל אפריקה שמדרום לסהרה, צפון אמריקה ואוסטרליה. ב. מקדמת זמן: יש אזורים שמיושבים בצפיפות כבר עשרות אלפי שנים (אפריקה, המזרח התיכון) לעומת אזורים אחרים שאוכלסו לפני 1000- 2000 שנה בלבד (איים בדרום מזרח האוקיינוס השקט). הטיעון הוא שבאזורים הוותיקים יותר היה יותר זמן לפתח תרבות אורבנית. יש עוד כמה גורמים אבל אני צריך לזוז. אמשיך אחר כך. ערן

 

[זולל מישמישים]

בהחלט ספר שווה קריאה

וכפי שאמרת - בתיאוריה שלו יש חורים. דיימונד מנסה להראות שהשתלטות אירופה על העולם היתה בלתי נמנעת, והיא תוצאה של היות אירו-אסיה היבשת הגדולה ביותר שכיוונה הוא מזרח-מערב. זה גרם את קיומם של ריבוי צמחים מזינים בעלי פוטנציאל חקלאי (חיטה ושעורה למשל) של חיות רבות הניתנות לביות, של מגיפות שהפכו את הנותרים עמידים לחיידקים. כל זה הביא להקמת ציויליזציות חזקות, ומכאן להשתלטות על כל שאר העולם - אמריקה, אפריקה, אוקיאניה. הוא גם מסביר למה היו אילו האירופים ולא הסינים שהשתלטו על העולם. וזה קשור לגיאוגרפיה השונה שלהם. אותי ההסבר שם ממש לא שיכנע. אני דווקא מסכים עם אההטשל ולא עם דיימונד, שהרבה דברים היו אקראיים, או תוצר של גחמות של אנשים בעמדות כוח. למשל, עם שינוי קל בגישה של המנהיגים האינדיאניים באמריקה (או לחילופין בגישה של מגלי העולם האירופים), כל ההסטוריה של אמריקה היתה נראית אחרת. אם המפלגה של הספנים בסין היתה גוברת על המפלגה של מתנגדי הספנות, סין היתה מגלה את העולם לפני האירופים.

 

[קפהש]

האמת אי שם

אני מסכים איתך. לדעתי הספר מוכיח שבאזורים מסויימים בעולם יש הסתברות יותר גבוהה להתפתחות תרבויות חזקות בהשוואה לאזורים אחרים. (או בהקשר של השירשור הזה: הסתברות להופעת המצאה כזו או אחרת) אבל עדיין לא ניתן שדווקא באזור אחד תהיה התרבות המנצחת. למשל בימי הביניים דווקא הערבים שלטו בסחר העולמי, קידמו את המדע והאומנות וזה למרות שדיימונד מציין את האזור לרעה כמקום שאין בו סיכוי לפתח תרבות חזקה. גם הודו סותרת את התאוריה אך דיימונד מתעלם ממנה. בהודו היו כל התנאים לקיים תרבות אימפריאליסטית אך זה לא קרה, בשל סיבות תרבותיות ולא בשל סיבות גאורפיות. קפהש

 

[אמנון כ]

המצאת הגלגל בדרום אמריקה

היי, רובים חיידקים ופלדה, שכתב ג'ארד דיימונד, הוא ספר משובח במיוחד, גם אם מעט מייגע לעיתים. בספר מסופר שדווקא כן הומצא הגלגל בדרום אמריקה, ומצאו לכך עדויות שונות, אולם הוא פותח כצעצוע לילדים ולא היה לו שימוש פרקטי אחר, פשוט משום שלא היו בהמות משא כמו פרות או שוורים, ולא היו גם חיות ביתיות אחרות למעט סוגים מסויימים של לאמות. באתר שלי כתבתי בזמנו תקציר של הפרק העוסק בביות חיות. קריאה מהנה!