גלוטן וקזאין

[bambina האחת]

גלוטן וקזאין

אנחנו בדיאטה כבר כשמונה חודשים. אף פעם לא יוצא שהוא זמן ממושך בדיאטה מלאה, פעם בשבוע - שבועיים בערך יוצא שהוא חוטף משהו קטן "אסור". בגלל שאנחנו לא עומדים בדיאטה ב-100% אני חשבתי שאין טעם וניסיתי לחזור לאוכל רגיל. את הנסיון הזה עשיתי פעמיים (במרווח של 3 חודשים בערך) ופעמיים הנסיון נכשל כי אחרי מספר ימים בלי דיאטה חווינו רגרסיה רצינית. כשחזרנו לדיאטה אחרי שבוע הרגרסיה נעלמה כלא הייתה. מצד שני אני לא רואה שום תופעות לוואי מזה שהוא "חוטף" מדי פעם משהו עם גלוטן. השאלה שלי היא האם זה הגיוני? יכול להיות שזה סתם צירוף מקרים? הרי אומרים שאם לא נמצאים בדיאטה ב-100% אין לזה טעם. איך אפשר להסביר את זה?

 

[JacobSk]

לא שווה להיות פרפקציוניסתית.

אין צל של ספק שילדים שלנו נימצאים בסביבה לא נקיה בפחינת GFCFSF ברור שביטועציה הזאת אי אפשר להפתיח שילד לא אקח בגן למשל פרורי גלוטן או כזאין.במיקרים האלה אנזימים עובדים טוב מאוד במיוחד אם ילדון מסכים לקבל אנזימים בסוקריות עז בכלל אין שום בעיה לסגור עם צוות של הגן לתת אותם לפי הצורך. אבל חשוב להבין שמתן אנזימים לא מאפשר אחילה חופשית של גלותן וכזאין.לכן מתן אנזימים DPPIV + ספקטר יוטר רחב פוטרים בעיה של חתיפת פירורי אוחל לא רצוי.כמובן שרצוי לימנוע מצבים האה!!!

 

[khisha]

אני הייתי שואף גם לקידום ולא רק עצירת רגרסיה

הרי נוכחת בעצמך וחווית על בשרך מה טוב לילד. בדרך כלל קזאין יוצא תוך שבועיים מהגוף וזה מורגש מיידית. אבל בעיה הגדולה הוא גלוטן. כדי לתת לגוף להוציא אותו לגמרי צריך בין 6 ל 8 חודשים של דיאטה. אצלנו זה יה מדהים. פתאום התחילו והוא זה שנותן עומס על הגוף. בהורדת גלוטן למינימום בעצם איפשרת לגוף להגיע לאיזון ואפילו לספוג מכות נקודתיות, אבל הגלוטן עדיין שם ועדיין מדכא את הגוף. אתם עצרתם בתחתית מבלי להתרסק לתהום. אבל כדי לגרום להתקדמות ולתת לגוף ומערכת החיסונית להתמודד עם מה שהוא לא מגיע להתמודד איתו חייבים להוריד את הגלוטן לגמרי למשך חצי שנה לפחות. רק אז רואים שיפור. יעקב צודק. אנזים מסוג DPP IV יעזור ברמות מולקולריות אבל לא באכילת גלוטן. אני יודע שלבת שלי היום אין שום בעיה לאכול גלוטן נקודתית. אבל אני לא מרחם עליה כי אני יודע שזה עומס מיותר על מערכת עיקול ולמרות שאין לה מעי דולף יותר - זה עדיין מזיק. ויש מלא מקרים שאנשים יורדים מהפרוטוקול ואז מבינים עד כמה זה היה חשוב. ההחלטה איפה לעצור ובמה להסתפק נמצאת בידך.

 

[vered73]

יש משהו שתמיד מעלה בי סימני שאלה, ואף עלה

כאן לדיון לא מעט פעמים (אך רק פעם אחת זכורה לי כדיון של ההורים כאן) והוא נושא ה"כמה זמן נשאר בגוף". הרי כל החומרים מתפרקים בגוף לגורמים. סוג של מזון, שנאכל ומהווה אלרגן עבור אדם מסוים, הרי לא הגיוני כי הוא נותר שם בגוף חצי שנה ואף יותר. האם לא מדובר בהכרזה שמישהו מאיתנו זרק פעם ואנחנו רק ממשיכים למחזר ולהשתמש בה? אני, לא קראתי אף מחקר המעיד על כך. ואודה לכל מי שיוכל להביאו בפנינו. על כל פנים לשאלתך - אני מאמינה שמדובר ברגישות מסוימת לתוצרי הפירוק של מזונות מסוימים או מרכיביהם. ולכן, האנזימים מאפשרים לנו מתן רשת בטחון מסוימת על מנת לאפשר לילדים לטעום גלוטן/לאכול על בסיס קבוע, ובכל זאת למנוע הרס ונזק. עם זאת, לגבי מוצרי החלב יש כאן לאו אחד גדול. לאחרונה התחלתי להשתמש בחלב עיזים. ראיתי קפיצה מסוימת התפתחותית. שעבורי היא משמעותית. השתמשנו כמה שבועות, והפסקנו. הבנתי מדיון כאן עם כמה מההורים בפורום או במסרים שאם כבר אז לתסף באנזימים באותו הזמן. כך שאת רואה, שאפשר תאורטית הכל, אבל הכי חשוב להוסיף אנזימים לתפריט. אני משתמשת באנזימים של יוסטון מארבעה סוגים: שלושת הידועים, + החדש הטריאנזה המכיל את כל השלושה. אני משתמשת גם וגם כי יש לי קופסאות שלא סיימתי ואילו הטריאנזה מאפשר לי הכנה קלה יותר לגן. (פחות קפסולות לפתוח עבור ארוחת הצהרים בגן, שלפעמים מכילה גלוטן). אחרי כמעט שנתיים החלטתי לאפשר טעימות ולפעמים אכילה של חטיף מסוים רק אם הילד שתה משקה המכיל גם טונות של אנזימים. היה לי מקרה שאכל ביסלי ואחר כך דחף את הבקבוק והיה מאד קשה לתפעל את הילד כמה ימים טובים. לא לוקחת סיכון כבר, קודם שותים קצת ואחר כך מתחילים לאכול.

 

[khisha]

אני לא מביא ידע מבוסס על פורום זה

וגם לא לוקח כמובן מאליו אמירות של "דודה מרחובות". התקרש לי הלאפטופ ונמחק הלינק עצמו. המידע מאתר של Karyn Seroussi שמוקדש כולו לדיאטה http://www.autismndi.com עשו בדיקות שתן של פפטידים לילדים בדיאטה וראו מתי כמות יורדת ל0. יש שם מחקרים על כך שמצאו פפטידים אצל ילדי צליאק גם אחרי 7 שנים. במחקר עצמו הזמן הסביר היה מעל 5 חודשים. רופאת DAN! הראשונה שלי דיברה על 6-8 חודשים. קוראים לה ד"ר קולס. http://www.u-ok.net/autism.html

 

[razgalili]

כמה זמן זה נשאר בגוף

ורד כתבה "הרי לא הגיוני כי הוא נותר שם בגוף חצי שנה ואף יותר" לכל חומר יש את זמן הפירוק שלו, ולכל גוף יש את זמן הפירוק שלו. אחרי שמשתמשים בסמים אפשר למצוא תוצרי חילוף חומרים של הסם עד שבועיים לאחר השימוש. אחרי חשיפה לכספית יכול לקחת שלושים שנה ויותר עד שהכספית יוצאת, אחרי שנגמלים מעישון לוקח למעלה משנה להפטר מכל ההשפעות של הניקוטין וכו'. המחקרים שעליהם הורים התבססו כשאמרו שהזמן שבו הגוף משתחרר מהפפטידים של החלב הוא תשעה חודשים, בדקו הופעה של הפפטידים בשתן. צריך להתיחס לדיווחים האלה כרגע כהנחות עבודה ולא כעובדות מדעיות כי אין גוף משמעותי של מחקר שיכול לבסס את המידע הזה. יכול להיות שהזמן קצר יותר, אולי אפילו הרבה יותר, יכול להיות שיש הבדל בין ילדים שונים. לך תדע. הרגישות של ילדים שונים לחומרים שונים משתנה בצורה דרסטית, וכשילד רגיש למשהו ההבדל ביכולות שלו יכול להיות משמעותי מאד בין לא לאכול את זה בכלל, לבין טעימה פעם בשבועיים עם אנזימים. במקרים שהרגישות יותר קטנה הילד יכול בדרך כלל לסבול חשיפות קטנות אם הן מלוות בהרבה אנזימים. כמו שאמר פה רוני מקדונלד - אם תשמרו על כל הכללים במאה אחוז תראו מאה אחוז שנוי, אם תשמרו על תשעים אחוז, תראו עשרה אחוז שנוי. ההבדל בין מושלם לכמעט מושלם יכול להיות דרסטי. בחודשים הראשונים של הפרוטוקול צריך להיות דתיים בטירוף, אחרי כמה חודשים כשיש יותר מושג מה הילד יכול או לא יכול לסבול, אפשר להרגע יותר ולחטוא מפעם לפעם. אם לא דתיים בהתחלה, אף פעם לא יודעים מה קריטי ומה שולי, מה אפשר להחליק ומה ביס אחד ממנו לוקח לילד את היכולת לדבר ולחשוב.

 

[vered73]

אני מודה מאד לשניכם! ../images/Emo148.gif חג שמח מכולנו.