ורד, אני לא מסכימה איתך!!
כמטפלים, יש לנו הכוח לקחת חייו של אדם. אמנם לא כמו כוחם של הרופאים, אבל יש. אם מטופל שנורא סובל, יפנה אליך כמי שמטפלת בו ודואגת לרווחתו, ויבקש שתסייעי לו להיפרד מהעולם הזה מהר יותר. האם תסכימי? ובאותו עניין, אם תפנה אליך אישה בתחילת ההריון ותבקש ממך לעזור לה לסיים את ההריון (רפלקסולוגיה, צמחי מרפא, שמנים, רפואה סינית...) האם תיאותי? היכן נמצא הגבול שלנו המטפלים? האם כל מטפל יכול לעשות את הישר בעיניו? או שמא יש איזה קוד אתי מחייב? אני בהחלט לא חושבת שנכון לברוח מהדיון בנושא