עוברים לסטנפורד
New member
גלוקוז גבוה בצום בהריון ואינסולין. אמאלה.
שלום לכולם! אובחנתי לפני כשלושה שבועות (כשהייתי בשבוע 14) במצב של טרום-סוכרת לאור מדידות חוזרות של גלוקוז גבוה בצום (עוד הרבה לפני ההריון - תמיד בין 100 ל-110, כבר עשר שנים אחורה). הרופא הפחיד אותי מאד (מאד מאד) לגבי הסיכונים לעוברית, ואמר כי מצב של טרום-סוכרת הוא לאין שיעור מסוכן יותר ממצב של סוכרת הריון, קודם כל לעוברית, ואח"כ עבורי (גם אחרי ההריון). לאחר שלושה שבועות של הקפדה (רפויה, אני מודה) על תזונה ומדידות גלוקומטר, ערכי הסוכר שלי במהלך היום תקינים (בין 110 לל-125 שעה אחרי ארוחה), אך בבקרים עדיין קבוע בין 100 ל-110 (בממוצע סביב 107). אתמול ביקרתי שוב אצל הרופא, והוא אמר שאני חד משמעית חייבת אינסולין, וכי גלוקוז בצום הוא יחסית עמיד לשינויי תזונה למינהם (כלומר אין ברירה).
אני מאד מפחדת, וגם לא מרגישה בטוחה להתחיל דבר כזה מבלי חוות דעת נוספת, אך לא מצליחה לקבוע תורים לרופאים נוספים / אנדוקרינולוגים. מישהו פה יודע במקרה האם ערכי סוכר כאלה בצום (בלבד) אכן מצריכים טיפול באינסולין? ויותר חשוב - מהן באמת ההשלכות לעוברית של הסוכר הגבוה? הרופא חזר כמה פעמים על הסיכון למוות ברחם ולמומים, אבל התקשיתי לקבל תמונה ריאליסטית של גודל הסיכון ומהותו (איזה מומים? איך הקטנטונת מושפעת מהסוכר הגבוה הצום?). כל מסר מרגיע כזה או אחר יתקבל בברכה... אני מודה שאני מעורערת לגמרי מאז שקיבלתי את הבשורה (ואף מתוחה כפליים מאז שהבנתי שסטרס כשלעצמו משפיע לרעה על רמת הגלוקוז בדם...).
שלום לכולם! אובחנתי לפני כשלושה שבועות (כשהייתי בשבוע 14) במצב של טרום-סוכרת לאור מדידות חוזרות של גלוקוז גבוה בצום (עוד הרבה לפני ההריון - תמיד בין 100 ל-110, כבר עשר שנים אחורה). הרופא הפחיד אותי מאד (מאד מאד) לגבי הסיכונים לעוברית, ואמר כי מצב של טרום-סוכרת הוא לאין שיעור מסוכן יותר ממצב של סוכרת הריון, קודם כל לעוברית, ואח"כ עבורי (גם אחרי ההריון). לאחר שלושה שבועות של הקפדה (רפויה, אני מודה) על תזונה ומדידות גלוקומטר, ערכי הסוכר שלי במהלך היום תקינים (בין 110 לל-125 שעה אחרי ארוחה), אך בבקרים עדיין קבוע בין 100 ל-110 (בממוצע סביב 107). אתמול ביקרתי שוב אצל הרופא, והוא אמר שאני חד משמעית חייבת אינסולין, וכי גלוקוז בצום הוא יחסית עמיד לשינויי תזונה למינהם (כלומר אין ברירה).
אני מאד מפחדת, וגם לא מרגישה בטוחה להתחיל דבר כזה מבלי חוות דעת נוספת, אך לא מצליחה לקבוע תורים לרופאים נוספים / אנדוקרינולוגים. מישהו פה יודע במקרה האם ערכי סוכר כאלה בצום (בלבד) אכן מצריכים טיפול באינסולין? ויותר חשוב - מהן באמת ההשלכות לעוברית של הסוכר הגבוה? הרופא חזר כמה פעמים על הסיכון למוות ברחם ולמומים, אבל התקשיתי לקבל תמונה ריאליסטית של גודל הסיכון ומהותו (איזה מומים? איך הקטנטונת מושפעת מהסוכר הגבוה הצום?). כל מסר מרגיע כזה או אחר יתקבל בברכה... אני מודה שאני מעורערת לגמרי מאז שקיבלתי את הבשורה (ואף מתוחה כפליים מאז שהבנתי שסטרס כשלעצמו משפיע לרעה על רמת הגלוקוז בדם...).
