ראיון מנובמבר על הדיסק החדש שיצא.
סי היימן, הוציאה לפני כחודשיים את אלבומה החדש "תחלמי בגדול" תחת חסותו של אבי גואטה מאי.גי.הפקות, לרגל המאורע, באיחור קל אמנם (עקב עבודה) התפנתה סי לראיון. העניין הבולט לדעתי, בתקליטה החדש של סי, מעבר לשירים ולעובדה שאפשר לאהוב אותם או לא, הוא זה שסי, ותיקת רוקנ´רול, אחת הזמרות המשפיעות של שנות ה 80, עשתה הכל לבד וללא עזרה של חברת תקליטים. לשמחתה פגשה את אבי גואטה שלו היא מודה. לא ניכנס כאן לענינים פנימיים אבל השורה התחתונה היא שסי הוציאה את הדיסק ללא עזרה של חברת תקליטים למרות שביקשה. סיפרת לי שלא מצאתם הפצה וחברות גדולות כמו הד ארצי הפנו לכם עורף. הסבירי בדיוק מה התרחש ואיך את באמת מסבירה את העניין הזה שאמנים מוכשרים, מפורסמים או פחות מפורסמים אבל עדיין מוכשרים, נתקלים בקושי כה גדול למצוא מישהו שיממן אותם. ראי למשל מקרה אילן וירצברג (לא החזירו לו תשובה!) איך את מסבירה את התופעה מבחינתך האם אנחנו עולים
פה על "תופעה" שצריך "לחקור" ?האם את יכולה להבין את החברות האלו ואת השיקולים שלהם? מה ניתן לעשות כדי למגר את התופעה או שאולי בעצם יש כאן מעין "טראנד" חדש וחיובי שאמנים לא תלויים בחברות ? "אני חושבת שיותר ויותר אומנים מפורסמים נתקלים בדלתות סגורות מחברות התקליטים הגדולות והממוסדות בגלל המבוכה בה שרוי שוק המכירות הכללי בארץ ובעולם . וכן יש "טראנד" וטוב שיש כזה של עשיה עצמית וחברות אינדי קטנות. איך למגר את התופעה ? אין נביא בעירנו עדיין אבל לדעתי בצניעות ,חריצות ואמונה ולעשות, לא משנה איך פשוט לעשות ." מה את יכולה להציע לאמנים כמו אילון קרני, לילייה ולהקתה החדשה ("להקה פיקטיבית") ועוד ששיריהם לא מושמעים בגלגל"צ וברדיו כמעט ומה דעתך על כל צורת הפליי ליסטים? "כל הכבוד לך על השאלה. ובכן אל ייאוש גם אותי לא משמיעים בגלגל"צ אני מזועזעת משיטת הפליליסטים הקיצונית ומשלטון הטרור של ההשמעות בגלגל"צ ואולי זה הזמן לכל האומנים הצעירים והפחות צעירים לתת קצת פחות מישקל לשאלה הרת הגורל אם משמיעים אותך או לא בתחנה הזו ולהבין שהמדינה מחולקת לגלגלצ ושאר התחנות וזה הכל". "תחלמי בגדול" זה שם די אופטימי. האם עד עכשיו לא חלמת בגדול? הרי כל מה שעשית עד כה לא היה ב"קטן" בלשון המעטה" "הבנת אותי לא נכון ,השם תחלמי בגדול הוא ברכה ,או כמו שאומרים בערבית " ברקה " כוונת השם היא שמותר לכל אחד להעיז לחלום בגדול גם משולחן המחשב האישי שלו עם כוס הק
פה והסיגריה הפרטית שלו ובכך גם העטי
פה מצולמת. אני חושבת שלא מעט אנשים אינם יודעים שלמעשה עומדות להיפתח בפניהם דלתות גדולות ממש בקרוב וכל מה שהם צריכים לעשות זה לא לוותר על החלום" . בדיסק יש 4 גרסאות חדשות לשירים מוכרים. יש שירים עם גוון סול, שיר שהוא שיר נושא מסדרת טלויזיה, שיר "בוסה נובה" ("האהבה שלי לא שקטה"), שיר גרסה לשיר מהדיסק הראשון שלך ("רק מתוך שינה"), שיר של דליה רביקוביץ ועוד. האם זה לא בעוכרי הדיסק הזה? יותר מידי שירי גרסאות חדשות ושירים מכל מיני סגנונות? "אני מוכרחה לציין באופן גלובלי שעשיית הדיסק הזה הייתה כמו לעשות או לחדול להיות ,ולכן אספתי בעיקר את הכוחות שלי מההופעות הבלתי פוסקות שעסקתי בהן במהלך שש השנים ללא הדיסק החדש ,ואם בתוך הזה יש אחוז ניכר של כזמרת מבצעת ופחות כזמרת יוצרת אני רק גאה בכך. האם את רואה בדיסק החדש המשך ישיר לקודם לפני 6 שנים או שזה משהו חדש לגמרי מבחינתך? "זהו דיסק חדש לחלוטין אם כי לדעתי החדש יותר שלי עוד יגיע בהמשך". איך את מגדירה את האלבום הזה מבחינת סגנונות ואיפיון? בלדות רוק ,מוסיקה שחורה רכה , ומוסיקת קצב מה התגובה הכי מרגשת שקיבלת על הדיסק ומה התגובה שהכי הרגיזה אותך או העליבה עד כה? התגובה הכי מרגשת הייתה של נהג מונית שאמר לי שאני באמת מלכת הלבבות מבחינתו ,( רצועה מס 13 ) כי שרתי בלבנון לבן שלו במארג´ עיון בשנת 99 בראש השנה והייתי האישה היחידה שנכנסה ללבנון למטרות שירה ולא לחימה. התגובה הכי מוזרה הייתה מנהג מונית אחר שאמר לי " נשמה למה לא שומעים ממך בזמן האחרון ? " וזה יום אחרי הכתבה הענקית שהתפרסמה במוסף תרבות מעריב והופעה מדהימה בטברנה. האם את מרגישה שכעת כשאת אמא ומסורה יותר לילדים נושאים שעלו בתקליטים קודמים שלך כמו פער חברתי, כיבוש, ועוד נמוגו כבר ופינו את מקומם לנושאים אחרים כמו אמהות "אני אימא מסורה כבר 11 שנה ובעצם אם תשים לב כבר בדיסק ה - 3 ( "עובדים בכביש" ) החלו ניצני שינוי טקסטואלי . אבל תדמית היא תדמית ומה לעשות שכמו שלשלום חנוך יזכירו לעולם ועד את "מאיה" וליהודית רביץ יזכירו לעולם את "הילדה הכי י
פה בגן" לי יזכירו לעולם את ההיבט החברתי פוליטי שלי ולא יפסיקו לחפש את ההתעגלות והשינוי שחלו אצלי מזמן . ועם כל זאת לא נמוגו ממני שום נושאים שחשובים לי ברמה זו או אחרת , על מה שחשוב לי אני כותבת נקודה". איך נוצר המפגש עם חבורת הזמרים הכושים ולמה חיפשת דווקא גוון כזה של סול ? "תמיד הייתה לי זיקה למוסיקה שחורה ,וכל פעם כשהגעתי עם להקה מקומית לעשיית הדיסקים באנו ישר מהבמה החמה בלי הפוגה למחשבה ,אני חושבת ש
פה ממש בחרתי כיוון ואני מקווה רק להעמיק אותו בעתיד. את זמרי הסול פאמילי ראיתי בחתונות שונות ואספתי אותם להרכב קבוע שלי. הם עדיין מופעים בשמחות ואני גאה בהם על כך, אני מאוד אוהבת את חוסר הפוזה של העשייה שלהם". איך נוצר הקשר עם דני ליטני וארקדי דוכין? למה דווקא בחרת בכל אחד מהם ? דני ליטני זה רומן ישן , עשינו יחד את ערד 98- 97 ופסטיבל בלק אנד בלוז 2000 הפגישו בינינו בערב של שרים נגד אלימות של הבימה והציעו לנו לעשות את השיר הזה. החיבור היה מידי ומרגש יותר מתמיד -החלטנו לתעד את זה בדיסק החדש. ארקדי זה רומן עוד יותר ישן ,אירחתי אותו במסגרת הופעות רוק שקוטנר עשה בגן הפיסגה ביפו בשנת 87 ארקדי בחר לבצע את רק מתו ך שינה ואמר לי שזהו השיר הטוב ביותר שלי. נשבענו להיפגש אחרי כמה שנים ולחדש אותו כך הגיע הדואט הנל .. הייתה לי זכות ענקית לעבוד איתו ועם דני בדיסק הזה. .... רוצים לקרוא עוד? תכנסו ל
פה ותעשו חיפוש על סי היימן.
