Justin Angel
New member
גלותם של בני אושניק
לפני זמן רב באירלנד, עמד המלך קונוכר מאולסטאר על במה מוגבההת בהיכל גדול בארמונו. היום כמעט ונגמר, והייתה זו הייתה התחלתו של שוואיין. יותר מאלף איש נאספו באולמו של המלך. השמחה הייתה רבה, בזמן שהמשרתיו של המלך נערכו ללילה הראשון של המשתה: משוורים שרו, נשים רקדו, ואבירי המלך, הענף האדום הורידו את נשקם וסיפרו סיפורים על גבורה. למרות השמחה, קאת´באד הדרואיד עמד לבדו ליד חלון אבן והביט לתוך עולמות אחרים. ייתכן וכי פאיילימיד, היה האיש הכי שמח באולם, כי אשתו הייתה עם ילד. הם ישבו יחדיו על ערמה של שמיכות שזורות בפינה אפילה של האולם הגדול, ודיברו בלחישות עדינות. המלך קונוכר הרים את קרן היין שלו ורצה לנאום, הוא עמד להתחיל לדבר, אבל לפני שהספיק הייתה צעקה שמרוב עוצמתה דקרה את אוזניי האנשים. פחד התפשט בקרב האנשים, ושקט כמו זה שיש בקונכיה נוצר באולם, כמה אבירים שלפו את חרבם והתכוננו להגן על המלך. "אל תתרגשו," פקד המלך "אל תקחו צעד אחד עד שמקור הצעקה יהיה ידוע" קאת´באד צעד קדימה לאולם הגדול, והוריד את ברדסו מראשו, שיער הכסף של הדרואיד גלש למטה ושיקף אור מהנרות, הוא הרים את מטהו, ואמר: "אני בחנתי את העננים, את גיל הירח, ותנוחת גרמי-שמיים" הוא הביט על אלווה, אשתו של פאיילימיד, היות והתגלה שזוהי הילדה אשר ברחמה שצעקה, ודיבר על עתידה: "זוהי עלמה אשר צעקה כה חזק וכה מאוחר, קצוות שערו תהיינה עגלגלות ויפות, ועייניה יהיו עם מרכז כחול ופאר רב; ולחייה, כמו גחלילית, יזהרו, כי הרי על גוון עורה, אנו משבחים אותה, בלבנותו, יהיו כמו שלג חדש וצח. ושיניה יהיו נטולות פגם בהדר; ושפתיה, כמו אלמוגים, אדומות יהיו, אישה אצילה תהיה היא, בשבילה כל הגיבורים אשר נלחמים במרכבותיהם בשביל אולסטאר, יהיו מאושרים." "זוהי אישה אשר צעקה נתנה, שיערה זהוב, עם תלתלים ארוכים; לאהבתה לוחמים רבים ישאפו, ומלכים יתנו לה הנאות רבות, על המערב היא תמהר, מוליכה שולל צבא אדיר, אשר ישדוד את אולסטאר; אדומות כאלמוגים יהיו שפתיה שתחייך, ושיניה לבנות כפנינות, והן יעידו שהאישה נאווה, ונשים ישתוקקו לצורתה" ארשת פניו של קאת´באד התעכרה והוא המשיך: "או דידרה! את תהיה סיבה לחורבן גדול למרות שאת מפורסמת, יפה וחיוורת; לפני שפאיילימיד יחביא את בתו מהחיים, כל אולסטאר תבכה" "איי, רעה תבוא עלייך, מאוחר, עלמה יפה; הקשיבו לזאת: שלושת ביו של אוש, שלושת המנהיגים מסאבליים יגורשו" (...במקור יש כאן עוד שלושה בתים לנבואת החורבן של קאת´באד...." "מעשים עגומים תעשי, ובכעס עז תזעמי כנגד מלך אולסטאר המהולל; במקום יבנו לך בני-אדם קבר, ועל דידרה רבות הם ישירו" הדרואיד כחכח בגרונו ופנה על חוטבי העצים ושואבי המים: "זוהי אינה ילדה רגילה, היא ילדה של יופי אדיר, ושמה יהיה דידרה, ומיופיה תצא חרב אדירה, שתחתוך את עץ אולסטאר. מלכים ירצו להינשא לה, וזה יוביל לאסון, הענף האדום יתחלק בתוך עצמו, ותהיה מלחמה" המלך ידע שנבואתיו של הדרואיד מדוייקות, אבל סקרנותו על יופי כה יוצא דופן, גברה עליו. הוא דיבר ברוך על האנשים: "זה לא טוב לפאיילימיד לראות את בתו, שתמות לפניי לידתה. אסור לי להביא כאב ללב אורחיי". אנשים מלמלו ביניהם ולא היו משוכנעים מנאומו של המלך. קונוכר הרים את ידו השמאלית בדרישת שקט והכריז: "ילדה זו תיוולד במקום מבודד, ואני אנשא לה שהיא תגדל, תחת חסותי ואז כאשתי לא תהיה מסוגלת לגרום נזק, וכך אביס את הנבואה"
לפני זמן רב באירלנד, עמד המלך קונוכר מאולסטאר על במה מוגבההת בהיכל גדול בארמונו. היום כמעט ונגמר, והייתה זו הייתה התחלתו של שוואיין. יותר מאלף איש נאספו באולמו של המלך. השמחה הייתה רבה, בזמן שהמשרתיו של המלך נערכו ללילה הראשון של המשתה: משוורים שרו, נשים רקדו, ואבירי המלך, הענף האדום הורידו את נשקם וסיפרו סיפורים על גבורה. למרות השמחה, קאת´באד הדרואיד עמד לבדו ליד חלון אבן והביט לתוך עולמות אחרים. ייתכן וכי פאיילימיד, היה האיש הכי שמח באולם, כי אשתו הייתה עם ילד. הם ישבו יחדיו על ערמה של שמיכות שזורות בפינה אפילה של האולם הגדול, ודיברו בלחישות עדינות. המלך קונוכר הרים את קרן היין שלו ורצה לנאום, הוא עמד להתחיל לדבר, אבל לפני שהספיק הייתה צעקה שמרוב עוצמתה דקרה את אוזניי האנשים. פחד התפשט בקרב האנשים, ושקט כמו זה שיש בקונכיה נוצר באולם, כמה אבירים שלפו את חרבם והתכוננו להגן על המלך. "אל תתרגשו," פקד המלך "אל תקחו צעד אחד עד שמקור הצעקה יהיה ידוע" קאת´באד צעד קדימה לאולם הגדול, והוריד את ברדסו מראשו, שיער הכסף של הדרואיד גלש למטה ושיקף אור מהנרות, הוא הרים את מטהו, ואמר: "אני בחנתי את העננים, את גיל הירח, ותנוחת גרמי-שמיים" הוא הביט על אלווה, אשתו של פאיילימיד, היות והתגלה שזוהי הילדה אשר ברחמה שצעקה, ודיבר על עתידה: "זוהי עלמה אשר צעקה כה חזק וכה מאוחר, קצוות שערו תהיינה עגלגלות ויפות, ועייניה יהיו עם מרכז כחול ופאר רב; ולחייה, כמו גחלילית, יזהרו, כי הרי על גוון עורה, אנו משבחים אותה, בלבנותו, יהיו כמו שלג חדש וצח. ושיניה יהיו נטולות פגם בהדר; ושפתיה, כמו אלמוגים, אדומות יהיו, אישה אצילה תהיה היא, בשבילה כל הגיבורים אשר נלחמים במרכבותיהם בשביל אולסטאר, יהיו מאושרים." "זוהי אישה אשר צעקה נתנה, שיערה זהוב, עם תלתלים ארוכים; לאהבתה לוחמים רבים ישאפו, ומלכים יתנו לה הנאות רבות, על המערב היא תמהר, מוליכה שולל צבא אדיר, אשר ישדוד את אולסטאר; אדומות כאלמוגים יהיו שפתיה שתחייך, ושיניה לבנות כפנינות, והן יעידו שהאישה נאווה, ונשים ישתוקקו לצורתה" ארשת פניו של קאת´באד התעכרה והוא המשיך: "או דידרה! את תהיה סיבה לחורבן גדול למרות שאת מפורסמת, יפה וחיוורת; לפני שפאיילימיד יחביא את בתו מהחיים, כל אולסטאר תבכה" "איי, רעה תבוא עלייך, מאוחר, עלמה יפה; הקשיבו לזאת: שלושת ביו של אוש, שלושת המנהיגים מסאבליים יגורשו" (...במקור יש כאן עוד שלושה בתים לנבואת החורבן של קאת´באד...." "מעשים עגומים תעשי, ובכעס עז תזעמי כנגד מלך אולסטאר המהולל; במקום יבנו לך בני-אדם קבר, ועל דידרה רבות הם ישירו" הדרואיד כחכח בגרונו ופנה על חוטבי העצים ושואבי המים: "זוהי אינה ילדה רגילה, היא ילדה של יופי אדיר, ושמה יהיה דידרה, ומיופיה תצא חרב אדירה, שתחתוך את עץ אולסטאר. מלכים ירצו להינשא לה, וזה יוביל לאסון, הענף האדום יתחלק בתוך עצמו, ותהיה מלחמה" המלך ידע שנבואתיו של הדרואיד מדוייקות, אבל סקרנותו על יופי כה יוצא דופן, גברה עליו. הוא דיבר ברוך על האנשים: "זה לא טוב לפאיילימיד לראות את בתו, שתמות לפניי לידתה. אסור לי להביא כאב ללב אורחיי". אנשים מלמלו ביניהם ולא היו משוכנעים מנאומו של המלך. קונוכר הרים את ידו השמאלית בדרישת שקט והכריז: "ילדה זו תיוולד במקום מבודד, ואני אנשא לה שהיא תגדל, תחת חסותי ואז כאשתי לא תהיה מסוגלת לגרום נזק, וכך אביס את הנבואה"
תסיים אתה את הגרסה שלך, ואני אסיים את הגרסה היותר "אופטימית" שלי