אלישוע הומיאופת קלסי
New member
גלי שלום לך. שאלת על סרטן
אני לא יודע אם אני ב MOOD המתאים, עכשיו חזרתי ממקום קרוב כי חטפתי מכה שיתכן שהיא בלתי הפיכה. אבל אכתוב בכל מקרה. מדוע "סרטן" נשמע כך ולא אחרת ( פונטית ). סרטן = סרט נהיה ( חתיכת סרט של החיים ). הפינה הלשונית : סר תן = נתינה. הנתינה סרה. נתינה של מי = של כוח החיים. סר טן = סער טינה = מהיר חימה ורוחו סרה וזועפת. על מה = על שלא קיבל את מה שיחל ( סרה נתינה ) = למה יחל = לשלוט בחייו ובעולם. סר טן = סר(ר)ה ט(ע)ן = הרצון לסררה ( כבוד ושליטה ). ועוד המון צלילים ישירים וקרובים שמלמדים על מהות הדבר. אך מה שוות כל המילים והצלילים, מה שווים כל המרדפים, לאן האדם רץ ומה הוא מבקש למצוא. אדם יושב לו במקומו ומרגיש שהכל נעשה קטן וצפוף עליו.הוא רוצה יותר ממה שיש לו, הוא רוצה לרדת מהעצים, הוא רוצה להמציא את הגלגל וכל פעם מחדש. והוא מאמין שרק אם יתאמץ עוד קצת, גם יצליח. הוא רץ ורץ ומגביר את מהירותו, ובינו לבין עצמו עושה תחרויות, עורך השוואות, מאמת תוצאות ואם זה לא קרה כפי שציפה שיקרה, אבוי. אדם מתחתן ומביא ילדים אל חייו. הוא יודע שהעולם לא מושלם, הוא יודע שהחיים שבריריים, הוא יודע שלמרות כל ההתפתחות ( ותודה לאל על חלקים ממנה ) עדין לא הכניע את הטבע ואכזריותו. הוא יודע לאיזה עולם באו ילדיו ולכן ינסה לעשות למענם הכל. הוא יהיה ההורה הטוב בעולם. ובתוכו ידע שגם זה לא יעזור לו ברגע שהחיים יכתיבו אחרת. אז ככל יכולתו ינסה להתחכם ולהערים, יהיה מתוכנן, יסודי, יעיל ופרקטי. אם יהיה פדנט נוקשה זה לא יפתיע איש. זה הולך עם הכל. הוא ימציא ויפעל ויכבוש ויפשוט למענם. האחריות תהיה מעל לכל. ביום אחד הוא יחוש שצפוף לו מידי. כוחות חזקים מכריחים אותו לקום ממושבו וללכת הלאה. הוא נעשה החלוץ שלפני המחנה. הוא יצא אל הים הפתוח וילך לחקור ארצות רחוקות, הוא יביא משם זהב או שעדיף יותר, ישאר שם וישעבד את הילידים ואדמתם לטובתו. הספרדים היו כאלה. קולומבוס וחבריו היו כאלה. גרורה. שטו עד אל מעבר לים להביא ציד. הטריטוריה היתה כבר קטנה עליהם. לא הספיקה. לא אוכל ביקשו אלא זהב כיבוש וכבוד. והם אכן הביאו את זה בצורה של סיפיליס. הזהב היתה אחת התרופות העיקריות שכנגדה טיפלה הרפואה דאז. ומהכבוד הרבה לא נשאר. עכשיו המין האנושי ממאיר כולו. ונעשה צפוף כאן על גבי האדמה, לכן חושבים שאולי נגיע אל הכוכבים האחרים ושם נתחיל מחדש. ושוב קולומבוס. וכך חיים להם בן האדם ובני משפחת אדם וחולמים שיש משהו טוב יותר מעבר לאופק, רק עוד מאמץ אחד קטן וזהו, אבל אז מופיעה כבר המחלה והעלילה משתנית. זהו רעיון הסרטן בתמציתיות. לפני שהסרטן מאובחן במעבדה יש עלילה שלמה שמקדימה אותו בשנים. אז הומיאופתיה היתה יכולה לחסוך את כל הדרך הזו, אך משכבר נעשתה הדרך ואפילו מאוחר נהיה, גם אז עדיף מאשר בכלל לא. סליחה אם הייתי קצת דרמטי. זהו נושא שכזה ביום שכזה. ברכות ושפע מכל טוב. אלישוע.
אני לא יודע אם אני ב MOOD המתאים, עכשיו חזרתי ממקום קרוב כי חטפתי מכה שיתכן שהיא בלתי הפיכה. אבל אכתוב בכל מקרה. מדוע "סרטן" נשמע כך ולא אחרת ( פונטית ). סרטן = סרט נהיה ( חתיכת סרט של החיים ). הפינה הלשונית : סר תן = נתינה. הנתינה סרה. נתינה של מי = של כוח החיים. סר טן = סער טינה = מהיר חימה ורוחו סרה וזועפת. על מה = על שלא קיבל את מה שיחל ( סרה נתינה ) = למה יחל = לשלוט בחייו ובעולם. סר טן = סר(ר)ה ט(ע)ן = הרצון לסררה ( כבוד ושליטה ). ועוד המון צלילים ישירים וקרובים שמלמדים על מהות הדבר. אך מה שוות כל המילים והצלילים, מה שווים כל המרדפים, לאן האדם רץ ומה הוא מבקש למצוא. אדם יושב לו במקומו ומרגיש שהכל נעשה קטן וצפוף עליו.הוא רוצה יותר ממה שיש לו, הוא רוצה לרדת מהעצים, הוא רוצה להמציא את הגלגל וכל פעם מחדש. והוא מאמין שרק אם יתאמץ עוד קצת, גם יצליח. הוא רץ ורץ ומגביר את מהירותו, ובינו לבין עצמו עושה תחרויות, עורך השוואות, מאמת תוצאות ואם זה לא קרה כפי שציפה שיקרה, אבוי. אדם מתחתן ומביא ילדים אל חייו. הוא יודע שהעולם לא מושלם, הוא יודע שהחיים שבריריים, הוא יודע שלמרות כל ההתפתחות ( ותודה לאל על חלקים ממנה ) עדין לא הכניע את הטבע ואכזריותו. הוא יודע לאיזה עולם באו ילדיו ולכן ינסה לעשות למענם הכל. הוא יהיה ההורה הטוב בעולם. ובתוכו ידע שגם זה לא יעזור לו ברגע שהחיים יכתיבו אחרת. אז ככל יכולתו ינסה להתחכם ולהערים, יהיה מתוכנן, יסודי, יעיל ופרקטי. אם יהיה פדנט נוקשה זה לא יפתיע איש. זה הולך עם הכל. הוא ימציא ויפעל ויכבוש ויפשוט למענם. האחריות תהיה מעל לכל. ביום אחד הוא יחוש שצפוף לו מידי. כוחות חזקים מכריחים אותו לקום ממושבו וללכת הלאה. הוא נעשה החלוץ שלפני המחנה. הוא יצא אל הים הפתוח וילך לחקור ארצות רחוקות, הוא יביא משם זהב או שעדיף יותר, ישאר שם וישעבד את הילידים ואדמתם לטובתו. הספרדים היו כאלה. קולומבוס וחבריו היו כאלה. גרורה. שטו עד אל מעבר לים להביא ציד. הטריטוריה היתה כבר קטנה עליהם. לא הספיקה. לא אוכל ביקשו אלא זהב כיבוש וכבוד. והם אכן הביאו את זה בצורה של סיפיליס. הזהב היתה אחת התרופות העיקריות שכנגדה טיפלה הרפואה דאז. ומהכבוד הרבה לא נשאר. עכשיו המין האנושי ממאיר כולו. ונעשה צפוף כאן על גבי האדמה, לכן חושבים שאולי נגיע אל הכוכבים האחרים ושם נתחיל מחדש. ושוב קולומבוס. וכך חיים להם בן האדם ובני משפחת אדם וחולמים שיש משהו טוב יותר מעבר לאופק, רק עוד מאמץ אחד קטן וזהו, אבל אז מופיעה כבר המחלה והעלילה משתנית. זהו רעיון הסרטן בתמציתיות. לפני שהסרטן מאובחן במעבדה יש עלילה שלמה שמקדימה אותו בשנים. אז הומיאופתיה היתה יכולה לחסוך את כל הדרך הזו, אך משכבר נעשתה הדרך ואפילו מאוחר נהיה, גם אז עדיף מאשר בכלל לא. סליחה אם הייתי קצת דרמטי. זהו נושא שכזה ביום שכזה. ברכות ושפע מכל טוב. אלישוע.
