ניסיתי לבקר...
בהייד פארק. אבל אין שיתוף פעולה, וזה השאיר אותי עם כמה משפטים קטועים ואבחנות שטחיות. אני רוצה דיון! מה שמזעזע זה הטוקבקים בכתבה בהארץ; אנשים לא מכירים חומרים ישנים יותר של רונה, ובאמת יש הרגשה שהדיסק הזה נשמע "נעים" ו"נטול רגש" כשמקשיבים לו ככה, לא לעומק, בקטנה. חבל. גם אני לא אהבתי, בהתחלה, את הכיוון החדש של השירים, גם אני הייתי בוחרת שירים אחרים שיכנסו לאלבום, אבל כשמקשיבים ונותנים לו לגדול עליך, מבינים.
