עוד דבר אחד קטן
וכמובן שאצלי גם הקטנים ארוכים
לדעתי יש דברים טיפה יותר קריטיים מאחרים. תנסי למזער כמה שיותר שתיה ואכילה ביחד, כיון שזה נזק מצטבר, חליאה לאללה! והדבר השני, כשאני מאבדת שליטה וחייבת לאכול מהר מהר, ושתיה כבר לא עוזרת במקרה הזה (איפה הכבש???), למשל כשאני חוזרת הביתה אחרי הרבה שעות שלא אכלתי, אני מראש יודעת שלעיסה לא בדיוק תתרחש כאן
(יודע צדיק נפש בהמתו, רק נראה לי שפה הבהמה יודעת את נפש הצדיק!), אז הקיצקץ, מראש אני לוקחת אוכל שלא תהיה לו בעיה לעבור גם ללא לעיסה (מוצרי חלב ללא תוספות למיניהם (פירות וכו´)) גם אם יש פיצוץ קל, אני יודעת שיחסית הוא קטן, ויגמר בטוב. הלוואי והייתי יכולה להיות רציונלית ומאורגנת כמו עדי. אני מנסה. מכירה בזה שאני
חצי רציו חצי אמוציו, ו"חנוך לנער על פי דרכו". (וואלה, היום אני שופעת אמרות שפר...). מה שחשוב לזכור הוא שכל מיני התנהגויות לא טובות, שטרום הניפוח, אולי אינן מזיקות כלל, או מזיקות מעט, אחרי הניפוח, הן מודגשות יותר. לכן, כל עוד יורדים במשקל ללא ניפוח, יש להימנע ממנו. בהצלחה, ואני בטוחה שכך יהיה. גל