גם אני אבא מפחיד

hirshfe

New member
גם אני אבא מפחיד

כמה שניסתי להמנע מזה. אז קנינו מיטה לנדב (בכל זאת שנתיים וחצי בקרוב) הוא כמובן מתלהב מהעובדה שסופסוף הוא שולט ביציאה / כניסה למיטה. מה שאומר שבשלוש וחצי בבוקר, מגיע נדב ומבקש להדליק את אור בסלון כי הוא לא יכול לקרא (אבא תעזור לי, חושך בסלון ואני לא רואה את הצב של אורן) אמא שלו נלחמה בלילה להחזיר למיטה ללא הועיל, מכניסה והוא ישר יוצא (הייתי למחרת צריך לקום בארבע וחצי). ב-4 ורבע שנכנעתי וקמתי כבר. אני מכניס למיטה ואומר נדבי לישון עכשיו. הילד נשכב במיטה בבכי לשניה אבל נרדם אז איך זה שכמה שמנסים, לא להכנס למגדרים הקלאסיים בסוף הם שם..
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אתה לא לבד ../images/Emo13.gif גם לי קורה לא אחת, וגם עם הבן הגדול (13), שכשאני אומרת לו שצריך לעשות/להמנע ממשהו, לא עוזר לי כלום. אני יכולה להסביר, להורות באסרטיביות, לעשות שמיניות באויר. יוק. לפעמים אני אפילו סופגת קיתונות. ואז בא אבא, אומר שכך וכך (בשקט, בלי טון מאיים או משהו כזה), ויהי אור... כנראה שהמגדרים הקלאסיים לא נוצרו בלי סיבה. אולי יש בהם קורטוב אמת, וכל העניין הוא שאלה של מינון- כלומר לא צריך לקבלם בצורה מוחלטת, אבל גם לא לדחות ולבוז להם.
 

aviah

New member
נו, מה לעשות שהם שם

לא צריך להתעלם מהם, צריך להפעיל אותם לטובתנו. למשל, "נדבי לישון עכשיו" זה משהו שכל הורה צריך לדעת לומר, ללא קשר למגדר שלו.
 

hag70

New member
אצלנו זה דווקא הפוך

זה לא שאני מאיים "חכי חכי שאמא תחזור" אבל בהרבה מקרים אני הפחות מאיים ונוקשה מבין שנינו. זה כנראה תלוי באישיות של ההורים
.
 
למעלה