אני הייתי מאד שמחה לצאת למועדון לרקד מאוחר יותר בלילה אבל אין לי עם מי ,מי שאני מכירה לא רוצה לצאת בלילה או למועדון או ביום שישי ולבד אני לא הולכת למועדון .
דבר כזה ,עזבי דכאון ,דכאון קליני הוא קליני ,זה לא משהו שאתה עוזב ,זה כמו להגיד למישהו חולה בשפעת או במחלה אחרת עזוב אותך שפעת קום מהמיטה ,זה לא משהו שחולף בגלל שרבתי לרגע עם מישהו ,זה משהו קליני . אני לומדת ,אני סטודנטית ,אבל זה לא תמיד שייך ואני לא מעוניינת להרשם להכרויות בכלל ,זו לא המטרה שלי עכשיו ,אם הייתי מחפשת הכרות אין לי בעייה למצא .
זה קל לתת עצות אבל לא לכולם הן מתאימות ,למה אתה לבד ? למה אתה לא יוצא בלי אנשים ? כמו שכתבה שקיפות גם אני אדם שצרי ך אנשים וממש לא מחפשת לחזור עם מישהו אני לא בקטע של לצאת למועדונים על מנת למצא סטוץ
לא ,אנחנו שונות ,לשקיפות יש בעייה שונה , לי אחרת ,לא יודעת אם היא כמוני מחפשת חברה למועדון ,אצלה הבנתי שהבעייה אחרת , אבל מה שכן משותף לה ,לי ונראה לי שגם לך ,זה הרצון לחברה ,כל אחד מהסיבות שלו .
דווקא חברה למועדון ,אין לי בכלל חשק לצאת מהבית , סתם מישהו לדבר איתו ,אני סובלת מדכאון קליני ועצוב לי ואני לבד ובלי חברים בכלל אני סתם מחפשת אנשים לדבר איתם
איך אתם אבל אצלי חו. מהבדידות החברתית אני בוודד בתוך עצמי ,אני די נכה וחלק מהנכות זה שאני כמעט לא מדבר
וגם אם אהיה בין 12 או מאה אנשים ארגיש לבד אבל כמו כל אחד יש לנו יתרון,,..יש לנו מוך (מוח)