גם אני הייתי בפסטיבל. היה יופי.
השארתי פעם אחת את הבעל המסכן לקחת אחריות על הילדים. לצערי יכלתי להגיע רק ליום אחד מלא. יום שישי בצהרים ההפנינג היה צפוף מאוד כי העבירו אותו פנימה. היו שלוש הופעות. להקת טריפל טיים הם צעירים ונחמדים, אבל חסרו אנרגיה למעמד שכזה למרות הזמרת הנחמדה שהצטרפה אליהם ושרה שירים ישראליים במין סגנון ועיבוד אירי. בכלל לא רע כי הם מוזיקאים טובים כולם, אבל לא ממש מרשים. בהופעה השניה ניגנו שי טוכנר וסינרגיה קלטית וארחו את הכנרת מעין ואת החמתאי טל קורנברג. זו היתה הופעה מצוינת ומפוצצת מאנרגיה, הרבה יותר טוב מאמראלד שהיכרתי בעבר כי הזמרת/חלילנית שיש אתם עכשיו היא זמרת אמיתית, מצוינת עם עוצמה וקול מדהים. יחד עם טל שהצטרף אליהם הם הרימו את כל הקהל שם וגרמו להתרגשות מרובה. לו רק בשביל זה היה שווה לבוא. עד היום לא נפלתי אף פעם עם משהו ששי השתתף בו, והייתי בהרבה הופעות שלו. עופר ומעין נהדרים ואלישע עם השריקה הנצחית שלו ממשיך לעורר בי ובאחרים חיוך של אושר.טל קורנברג הוסיף המון אנרגיה וכוח ומשך אותם גבוה למעלה. בראבו! הרקדן מני הצטרף אליהם למספר קטעים והוסיף הרבה גיוון וענין. לדעתי זה מופע שיכול להיות כמופע מרכזי גם בפסטיבל הזה ובכל פסטיבל שהוא. גם ההופעה השלישית של הרקדנים מטריקוטרה עם הרקדן האורח מאירלנד היתה פיצוץ למרות שהיתה עם פלייבק. חבל שהיה צפוף וקשה לראות אבל מופע מרשים בהחלט. החברה באמת יודעים לרקוד. בקיצור - ההפנינג היה ממש טוב למרות הצפיפות. בערב ראיתי את שתי ההופעות. קודם כחול עם דין דין ונורית גלרון. את כחול אני מכירה הרבה זמן והם היו טובים ונקיים כהרגלם ואורי מיילס מלך. החיבור בשירים עם דין דין היה מביך למדי בעיקר כשהיא שרה DANNY BOY בסולם לא מתאים לה, בזיוף, במבטא איום ונורא ובקריאת המילים מתוך ניר. ממש נפילה. עם נורית גלרון היה מצוין. החיבור בין הלהקה ונורית עובד טוב מאוד, נורית זמרת ממש טובה. ההופעה של דנו גם כן היתה טובה מאוד, מלאת צחוק, הומור ואנרגיות, נגנים הכי טובים שיש וזמרת/חלילנית יפה, מלאת נוכחות ומוכשרת מאוד. בקיצור, שתי ההופעות היו שוות כל גרוש ואת הזמן, למרות הנפילה הקצרה יחסית עם דין דין שמה שכיפר עליה במקצת היתה נגינת התוף הערבי שלה עם כחול שהיתה מרשימה מאוד. ללא ספק היא נגנית פרקשן מעולה. בלובי בערב היה סשן אירי מרשים מאוד עם המון נגנים צעירים ומוכשרים שניגנו עד שעה מאוד מאוחרת. הכרתי שם את ברכה מאמראלד ועוד כמה פרצופים שאני לא זוכרת את שמותיהם, אבל הצעירים הם שנתנו את הטון שם. בשלב יותר מאוחר הצטרפו אליהם הנגנים של דנו וגרמו לזה ממש להתעלות. היה יפה לראות את שילוב האירים עם הישראלים. נראה לי שהמוזיקה היא הדבר המחבר ביותר בין אנשים שיש בעולם. מקווה שימשיכו עם סשן כזה כל שנה. יצאתי מהסינמטק לאחר יותר מ-14 שעות במיתחם, חוץ מהפסקת אוכל קצרה בחוץ וזמן לא קצר בדוכן הדיסקים של פול עם חיוך גדול של אושר שפוך על הפנים וכמה דיסקים. גם הסערה בדרך הביתה דרומה לא קלקלה לי את המצב רוח. נחכה לשנה הבאה בתקוה שלא יהיה פחות טוב. קארן
השארתי פעם אחת את הבעל המסכן לקחת אחריות על הילדים. לצערי יכלתי להגיע רק ליום אחד מלא. יום שישי בצהרים ההפנינג היה צפוף מאוד כי העבירו אותו פנימה. היו שלוש הופעות. להקת טריפל טיים הם צעירים ונחמדים, אבל חסרו אנרגיה למעמד שכזה למרות הזמרת הנחמדה שהצטרפה אליהם ושרה שירים ישראליים במין סגנון ועיבוד אירי. בכלל לא רע כי הם מוזיקאים טובים כולם, אבל לא ממש מרשים. בהופעה השניה ניגנו שי טוכנר וסינרגיה קלטית וארחו את הכנרת מעין ואת החמתאי טל קורנברג. זו היתה הופעה מצוינת ומפוצצת מאנרגיה, הרבה יותר טוב מאמראלד שהיכרתי בעבר כי הזמרת/חלילנית שיש אתם עכשיו היא זמרת אמיתית, מצוינת עם עוצמה וקול מדהים. יחד עם טל שהצטרף אליהם הם הרימו את כל הקהל שם וגרמו להתרגשות מרובה. לו רק בשביל זה היה שווה לבוא. עד היום לא נפלתי אף פעם עם משהו ששי השתתף בו, והייתי בהרבה הופעות שלו. עופר ומעין נהדרים ואלישע עם השריקה הנצחית שלו ממשיך לעורר בי ובאחרים חיוך של אושר.טל קורנברג הוסיף המון אנרגיה וכוח ומשך אותם גבוה למעלה. בראבו! הרקדן מני הצטרף אליהם למספר קטעים והוסיף הרבה גיוון וענין. לדעתי זה מופע שיכול להיות כמופע מרכזי גם בפסטיבל הזה ובכל פסטיבל שהוא. גם ההופעה השלישית של הרקדנים מטריקוטרה עם הרקדן האורח מאירלנד היתה פיצוץ למרות שהיתה עם פלייבק. חבל שהיה צפוף וקשה לראות אבל מופע מרשים בהחלט. החברה באמת יודעים לרקוד. בקיצור - ההפנינג היה ממש טוב למרות הצפיפות. בערב ראיתי את שתי ההופעות. קודם כחול עם דין דין ונורית גלרון. את כחול אני מכירה הרבה זמן והם היו טובים ונקיים כהרגלם ואורי מיילס מלך. החיבור בשירים עם דין דין היה מביך למדי בעיקר כשהיא שרה DANNY BOY בסולם לא מתאים לה, בזיוף, במבטא איום ונורא ובקריאת המילים מתוך ניר. ממש נפילה. עם נורית גלרון היה מצוין. החיבור בין הלהקה ונורית עובד טוב מאוד, נורית זמרת ממש טובה. ההופעה של דנו גם כן היתה טובה מאוד, מלאת צחוק, הומור ואנרגיות, נגנים הכי טובים שיש וזמרת/חלילנית יפה, מלאת נוכחות ומוכשרת מאוד. בקיצור, שתי ההופעות היו שוות כל גרוש ואת הזמן, למרות הנפילה הקצרה יחסית עם דין דין שמה שכיפר עליה במקצת היתה נגינת התוף הערבי שלה עם כחול שהיתה מרשימה מאוד. ללא ספק היא נגנית פרקשן מעולה. בלובי בערב היה סשן אירי מרשים מאוד עם המון נגנים צעירים ומוכשרים שניגנו עד שעה מאוד מאוחרת. הכרתי שם את ברכה מאמראלד ועוד כמה פרצופים שאני לא זוכרת את שמותיהם, אבל הצעירים הם שנתנו את הטון שם. בשלב יותר מאוחר הצטרפו אליהם הנגנים של דנו וגרמו לזה ממש להתעלות. היה יפה לראות את שילוב האירים עם הישראלים. נראה לי שהמוזיקה היא הדבר המחבר ביותר בין אנשים שיש בעולם. מקווה שימשיכו עם סשן כזה כל שנה. יצאתי מהסינמטק לאחר יותר מ-14 שעות במיתחם, חוץ מהפסקת אוכל קצרה בחוץ וזמן לא קצר בדוכן הדיסקים של פול עם חיוך גדול של אושר שפוך על הפנים וכמה דיסקים. גם הסערה בדרך הביתה דרומה לא קלקלה לי את המצב רוח. נחכה לשנה הבאה בתקוה שלא יהיה פחות טוב. קארן
