גם אני חליתי בסרטן השד

[המיזנטרופית]

גם אני חליתי בסרטן השד

כמחזיקת בלוג בתפוז, כתבתי על חוויותי מרגע שהתגלתה מחלתי, ועד היום הזה. הבלוג שלי הוא בלוג שמח, כי אני מנסה לראות את הצד הקומי בכל סיטואציה. תתפלאו, גם לסרטן אפשר להתייחס בהומור!
רק עכשו גיליתי את הפורום הזה.מאד מעניין אותי איך תייחסים חולי סרטן אחרים לגישה הזאת שלי.
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=5218296

 

[נסיכת הכוכב]

אני מעודדת הומור גם אם הוא הומור שחור

ההומור מאד עוזר להחלים אז תמשיכי ככה
התחברות לצחוק זה חצי מהתרופה זה מרפא את הנפש
כי אנחנו גו ונפש

 

[מירה288]

צחוק והומור מרפאים

המיזנתרופית בוקר טוב,
בעמותת תעצומות מסתכלים לסרטן בעיניים בריאות ויודעים שניתן לשפר את הבריאות ולהעצים את הריפוי באמצעים טבעיים שהומור הוא אחד מהם.
רבים הופכים אתהמפגש עם הסרטן להזדמנות ועושים דברים נפלאים בעקבות זאת. כולל: כתיבת ספרים, בלוגים, הצגות, מוזיקה, שירה ואפילו תוכלי למצוא סטנדאפיסט שהפך את החוויה להופעת סטנדאפ. זה הכל חלק ממסע הריפוי.
במפגש הקרוב שלנו בתל אביב ישתתף אביחי קמחי, משורר, אחד מוותיקי העמותה שהמסע שלו לריפוי הסרטן מעורר השראה.
ואגב, זה לא אומר שאסור להכיר על הקשיים, הפחדים והכאב. זה קיים במקביל.
הבלוג שלך מקסים.
הרבה בריאות וצחוקים

 

[עב]

כל עוד לא תכתבי שהסרטן הוא מתנה זה בסדר מבחינתי

אני מלווה חולה סרטן ממחלקה אחרת. משתגעת כשאני קוראת פה ושם ש"הסרטן הוא מתנה". מוותרת על המתנה הזו, כי שונאת מתנות תחיה. גם על סרטן כהזדמנות אני מוותרת, מוכנה לתת את ההזדמנות הזו לאחרות/ים. אבל מאחר שהוא פלש לחיי אני מתמודדת אתו באופן מעשי בלי לברך אותו ומבלי לחפש את צדדיו החיוביים. שרק יהיה לנו כוח.