גם אני כאן

[אור עיניים]

אני מסכימה איתך שבגידה היא בגידה אבל

לא חייבים לשקר, לא לו, לא לעצמך ובטח שלא לה. אולי אז הבחירות נעשות קצת יותר פשוטות, קצת יותר נקיות.

 

[ירושלמיתאחת1]

ההודעה שלך

קצת צורמת לי. אינני יודעת מהו הסטטוס שלך אבל אני בטוחה שאם היית נשואה או יותר נכון - לסבית שנשואה לגבר - לא היית משתמשת במילה בגידה. עצם המילה בגידה היא מספיק קשה. הסטטוס שאנחנו נמצאות בו מסובך כלכך ואני לא מאחלת לאף אחת להתמודד מול הקונפליקטים האלו של בינו-לבינה. אין לי מושג מהו ניסיון חייך, אבל הייתי שמחה אם לא היו משתמשים במילה בגידה בפורום הזה. גם כך זה קשה. לכולנו. את אומרת שהחיים מחייבים בחירות, וזה לא תמיד כך, לא תמיד אנחנו יכולות לבחור. למרות שמאד נח יהיה ללכת על בחירה שאולי תהיה טובה לנו - אבל בתור נשואות ואמהות - אנחנו לא יכולות להיות אגואיסטיות, אנחנו לא במצב של לחשוב רק על עצמינו אלא גם להתחשב בסובבים אותנו, ולכן הבחירות שאנחנו עושות - נעשות מתוך התחשבות באנשים החשובים לנו - גם אם הן לא תמיד אלו שטובות לנו. ותאמיני לי "מיהי", זה לא שאנחנו אוכלות את העוגה ומשאירות אותה שלמה, זה לא שאנחנו נהנות מכל העולמות. העוגה הזו - ממש לא טעימה. באמת.

 

[frust]

רגע אני לא ממש מבינה

אני לא מבינה מה הדעה של תיסכולית ועם מה מסכימה איתה עיניים. האם הדעה שלך תסכולית, היא שעדיף להינשא לגבר למרות שאת יודעת על עצמך שאת לסבית כבר לפני הנישואין (כי חיים עם אישה אינם יכולים להיות פתרון טוב לחיים) ואז לבחור לחיות חיים כפולים תוך כדי הנישואין כבחירה ובאופן קבוע? כי אם זה מה שאת אומרת אני לא חושבת שזה הדבר עליו מספרת לנו עיניים. היא מספרת על זוגיות אחרת, כזו שהתחילה עם משיכה והדדיות ורק לאחרונה היא חווה שינויים ותשוקה לאישה ומתלבטת איך להגשים את התשוקה מבלי לפגוע ביחסים הטובים שיש לה עם בעלה, לעומתה עדי כבר שנים מסתובבת בעולם הלסבי ועם כל מיני נשים אבל מרגישה שהבריחות הקטנות לא מספקות לה את הרצון לזוגיות משמעותית עם אישה ועכשיו היא מרגישה צורך למשהו אחר. ומיהי כנראה כבר בחרה בחיים עם אישה אחרי תקופות שבהן כנראה נהגה אחרת ומצאת את ההחלטה מצמיחה. ירושלמית לעומתה בחרה ההפך והיא מתרעמת על המילה בגידה. אני רואה נשים שונות החלטות שונות ובעיקר שלבים שונים בתהליכים שנשים עוברות כשהן מתמודדות עם משיכה לאישה. אני רואה נשים שרק נחשפות לרגש הזה ועדיין מקיימות מערכת מאוד מחויבת עם הבעל, אני רואה נשים שכבר עברו את הדיון בשאלת ההיענות למשיכה המינית והן מאפשרות לעצמן אותה, אני רואה נשים שמוצאות שהלסביות שלהן היא לא רק משיכה מינית אלא גם רצון לקיים חיים שלמים עם אישה. ואני רואה נשים שמקבלות החלטות לוותר על הגשמת חלק מעצמן למען הגשמת חלק אחר, מודעות למחיר ובוחרות לשלם אותו. והיכן זה שם את המילה בגידה? בגידה עומדת מול נאמנות והשאלה היא מהי נאמנות ולמי. בגידה נמדדת מול הסכמות ומול התחייבויות וגם כאן השאלה היא התחייבות למי אישה יכולה הרי לעיתים לבגוד גם בעצמה היא יכולה למשל, שנים לא לאפשר לעצמה קשר מיני עם אישה אבל גם לא להיות בתוך הקשר שלה עם הגבר שנים... להעביר שנים של בגידה בעצמה וגם בבן הזוג בלי להכנס פעם אחת למיטה עם אישה אחרת. ולפעמים לעשות את מה שבדרך כלל נחשב לבגידה זאת תחילתו של מסע של אשה אל עצמה ואל האמת שלה ואל הבחירות שלה שיאפשרו גם לבן הזוג שלה לעצב לו חיים משל עצמו. שיפנו אותו לאהבה משמעותית ולא לצד אישה שחיה לידו בכאילו. כך שבגידה בעיני היא משהו אחר - אנחנו יכולות לבגוד רק באמיתות פנימיות - ואז אנחנו פוגעות בנו ובסובבים אותנו. שבת שלום !

 

[ירושלמיתאחת1]

היי "מיהי"

אני בהחלט לא אישה שמפחדת ממילים ובטח לא מאלו שפוחדות להתמודד איתן או בכלל. ומה שהתכוונתי להגיד הוא שהפורום הזה אמור להיות מקום שהסטטוס "לסבית-נשואה(לגבר)" יהיה מובן בו - ולא נשפט. כי בעיניי - השיפוטיות באשר היא - כבר חוסמת את הפתחים להבנה. ואני לא מתכוונת להתנצל כאן או במקומות (וירטואליים) אחרים על בחירותיי, אלו הם חיי ואני בחרתי להתמודד איתם בצורה הזו. אני בהחלט מסכימה איתך ש"מערכות משולשות" * בעייתיות לגמרי, אבל לא מרימה ידיים ועם המון קונפליקטים (מתוך בחירה, כאמור) - משתדלת להלך בין הטיפות ולמזער נזקים. * לא הייתי קוראת לזה "מערכת משולשת" - מאחר ואני מפרידה בין העולמות - ואת הקונפליקטים של הסערות וגלי הצונאמי של הרגשות שומרת אצלי בבטן, וא-לוהים יודע עד כמה אפשר להשתגע מזה.

 

[אור עיניים]

../images/Emo45.gif כל הכבוד על הסדר בבלאגן...

גם אני הרגשתי אחרי שכתבתי וקראתי שבעצם כל אחת מדברת על המקום שלה, והמקומות פשוט כל כך שונים לפעמים...ומכאן גם הבלבול הרב, גם בינך לבין עצמך וגם במפגשים עם אחרות שכביכול נמצאות באותו מקום, אבל בעצם, ממש לא... אולי ההחלפה של דעות, רשמים וחוויות תעזור לנו להבין כאן יותר האחת את השנייה, והאחת את עצמה.

 

[מהמאדים]

אהבתי

אהבתי את ההתנסחות שלך, frust, על הבגידה בעצמנו ועל המסע אל האמת הפנימית שלנו, שבעיני לפחות היא החשובה באמת.

 

[ירושלמיתאחת1]

תודה ../images/Emo140.gif

על הסדר בבלאגן ועל המילים ה-הו-כה-נכונות במקום הנכון.

 

[תיסכולית]

גם אני כאן

ולמרות שאני קטנה מגילכן. גם אני טעמתי טעם אישה והשתכרתי.. אך בחרתי בהקמת משפחה עם גבר. התשוקה לאישה לא כבתה,ולא נראה לי שאפשר לכבות כזה דבר.אך אני לא בדרגה כזו של לחיות בקשר של מחוייבות עם אישה, השאלה שלי היא האם לדעתכן ניתן בכלל להנות משני העולמות,והאם זה נחשב בעינכן לבגידה? כמה מכן היו מוכנות ומעיזות לקיים בריחות קטנות מהבעל אל זרועותיה של אישה אחרת? כמה אתן מרגישות שאתן צריכות את האישה בחיים שלכם,והאם עם מחוייבות? אשמח אם תעשירו אותי בנסיון החיים שלכן. [והאם לעזאזל יש עוד מישהי שחושבת כמוני???:]

 

[תיסכולית]

אני קוראת אתכן..

אני קוראת אתכן,וקצת מתעייפת, (ראשית כל תודה לכולכן על שהגבתן,באמת כמו שהנחמדת ההיא שסידרה לנו את הדברים ראינו שכל אחת מאיתנו נמצאת בשלב אחר בחיים,ובאמת זה כך) אני קוראת אתכן כל כך בוגרות,מחושבות,מחושלות,חזקות,זהירות.. ואתן יודעות מה,ההבדלים גדולים כלכך,רובכן מבוגרות ממני בעשר ויותר שנים, אני עוד צעירה,מרגישה שכל החיים לפני,אני יותר נועזת,מסתכנת,מעוניינת לטעום מהכל, אני עדיין ילדה למרות שבקרוב אני מתכננת להקים בית.אני רוצה לנסות לעשות קצת סדר בראש שלי, כשאתן נמשכות לאישה,למה אתן נמשכות?? לאופי??? למין??? והאם המשיכה לגבר ירדה בעקבות כך.ושוב?למין או להתנהלות היום יומית? ניסתי לחשוב בעקבות תגובתכן והגעתי למסקנה שאני מקימה בית כי אני נמשכת לאופי וליחסים היום יומיים עם גבר, הרי עם אישה יכולים להיות לי קשרים מקסימים גם ליד הנישואין.אבל כאן נכנס המין.מסתבר שבכל זאת חסר לי יחסי המין עם אישה.ובשביל יחסי מין שאני אוותר על הקמת בית? לא כלכך נראה לי. כי טוב לי יותר לקיים שיגרה יומיומית עם גבר. אני מפרסמת טיוטה,למרות ששוב אני מרגישה מבולבלת אשמח אם תעשירו אותי בנסיונכם האישי שבוע שמח לכולנו.

 

[אור עיניים]

יש עוד מישהי שחושבת כמוך

אמנם אני בשלב מוקדם ממך, אבל למרות הקשיים הנוראים שאני חווה לאחרונה במעבר מזוגיות מושלמת עם משיכה גדולה לבן הזוג שלי, לכעסים עליו, על עצמי, על מה שאני מרגישה ועל האובדן הגדול שבקשר איתו (זה הגיוני? אני כבר לא יודעת), אין לי שום כוונה לפרק את התא המשפחתי שלי או לאבד אותו. הוא והמשפחה שלי הם הדבר הכי חשוב לי בחיים, עד כמה שזה יישמע נדוש, ואני בטח לא בשלב של לדמיין אפילו זוגיות עם אישה, או כל אחד/ת שאינם הוא. אישה או גבר, אני יודעת בוודאות, שאין אף אחת או אחד בעולם שיאהב ויקבל אותי כמוהו על כל המגרעות שבי, השגעונות שלי , והקשיים המשותפים. הלוואי וזה לא היה שם, או שהיה ניתן להדחקה, אבל אני לא מצליחה, למרות הכל, על אף המחיר הכבד לפעמים, להתעלם מהצורך העז שלי באישה, שהוא גם צורך פיזי ממש. אז לשאלתך, אני מרגישה שאני צריכה את האישה בחיים שלי, כמו אוויר לנשימה. שהרבה מהשמחה שלי ומהאושר שלי תלויים בזה. לגבי מחוייבות- אני חושבת שזו שאלה קצת מורכבת... אני לא בנויה לסטוצים. לא נדלקת בקלות, לא נסחפת בקלות. צריכה רגש, צריכה לדעת שאני מיוחדת, צריכה להרגיש שהיא מיוחדת...בעניי זו סוג של מחויבות, גם אם קצת אחרת.

 

[עדי באר]

גם אני רוצה לחשוב כמוך

יכולתי לכתוב כמעט כל משפט שכבתה אור עיניים... הזוגיות שלי ארוכת שנים, מורכבת אך יפה, בעלי מקסים, אוהב ואהוב - הוא הנסיך...איך ארצה לאבד אותו? הוא חיי ואני לא רואה את עצמי חייה את חיי בלעדיו... אבל, יש אבל ענק. התשוקה, הכמיהה לאהבת אישה נמצאת גם שם. אני מרגישה על סף התהום כשהשאלות שאני שואלת את עצמי הן האם לצעוד בזהירות או לרוץ...האופציה להסתובב לא נראית לי בכלל אפשרית. ניסיתי אותה שנים. מה שלא יהיה, זה יכאב...

 

[חובבת נשים 123]

אני לתומי חשבתי

שעם אישה זה לא בגידה אבל התבדתי ובעלי הבהיר לי שזו בגידה לכל דבר. ועכשיו אני צריכה לשמור לעצמי את תשוקותיי