גם אני פה.

[גיא אוני]

גם אני פה.

כל כך הרבה זמן חיפשתי מקום כזה, שאפשר לא להרגיש לבד יותר. כי לא חברים, לא משפחה ובטח שלא רופאים יודעים מה זה באמת הכאב הזה. אני גם חייל וגם ממין זכר ככה שאני דיי יוצא דופן בפורום אבל מקווה שאני ימצא את המקום שלי פה. סובל מכאב כרוני בחזה מסיבות ברורות ולעתים לא ברורות, רופאים אוהבים להאשים אחד את השני ולזרוק אחריות מהתמחות אחת לשניה. גיליתי את הליריקה ואת הפיזיותרפיה ולפעמים גם חוטא בטראמדקס (איזה כיף שהשמות האלה באמת אומרים לכם משהו...) אי אפשר להגיד שזה קל, אבל אלה החיים ואני לא מתכוון להפסיק אותם בקרוב. משפט יפה שאמרו לי והולך איתי בזמן האחרון, "במצב שלך יש לך שתי אפשרויות, או להתאבד או להיות אופטימי" בחרתי באופטימי בנוסף אני ממש מקווה שהכינוי אומר לכם משהו. שבת שלום!

 

[אופה קטנה 75]

בחירה נכונה!

ברוך הבא ושולמית לפיד גאה בך

 

[kikona126]

אופטימיות זה תמיד טוב,

וגברים גם כן

האם הרופאים אליהם הלכת הם רופאים צבאיים? אם כן נסה להגיע לפרטי. (וכן אני יודעת שזה אסור בצבא, או שעכשיו עם כל העניין של הקופת חולים כללית זה שונה? בתקופתי הרופאים היו רופאים צבאיים מזעזעים!) פיזיותרפיה לכאב כרוני בחזה? באמת? ממה נובע הכאב? לי אמרו פעם שמי שמתאבד צריך להיות אדם מאוד אמיץ מצד אחד, ומאוד פחדן מצד שני... ברוך הבא!

 

[kikona126]

השארתי לך הודעה

ומפלצת הפורומים אכלה אותה... ברוך הבא. אני אכתוב אותה שוב יותר מאוחר

 

[ענתר]

הי גיא

שמחה שהצטרפת, עצובה שכואב לך. ספר מה כואב, מתי התחיל, ומה עשית את הרופאים הצבאיים אני מכירה.

 

[עוד יבואו ימים]

ברוך הבא

היי גיא, אתה לא החייל היחידכאן, וגם לא הגבר היחיד. יש כאן לא מעט "סמויים" שמסתובבים, וגם כאלה שמתגלים מעת לעת. בכל מקרה,ברוך בואך. כאבים בחזה שהתחילו סתם כך? ומה אתה עושה בצבא? איזה תפקיד שיש בו לחץ מיוחד?

 

[עיריתבאאק]

ברוך הבא פה

בפורום

 

[גיא אוני]

תודה לכולם! עונה קצת...

מתחילים. נולדתי עם דיפורמציה בחזה, בסוף גיל ההתבגרות התחילו לי כאבים בחזה ואחרי בירור אצל רופאים שונים ובדיקות שהראו שהכל בסדר הוחלט ללכת לניתוח לתיקון הדיפורמציה בתקווה שהוא יפטור אתה הבעיה. ניתוח קשה, טיפול נמרץ הנשמה אישפוז והחלמה ארוכה. אבל עברנו את כל זה, ויש לציין שאפילו הייתה לי תקופה קצרה בלי כאבים. ואז הגיע הצבא. אחרי שלא סיפרתי לרופאים הצבאיים הכל על מנת לקבל פרופיל כשיר התגייסתי במחשבה שהכל בסדר אצלי. קרעתי את עצמי בחודש הראשון והכאבים חזרו בהדרגה. ושוב התחלתי עם בירורים אצל כל הרופאים האפשריים. עשיתי בדיקות וכרגיל "הכול בסדר" אז הגעתי לרופא כאב. המחלקה בה החולים מיואשים, אין בדיקות כי ברור שהכול בסדר. אבל תודה לאל כדורים מקבלים והרופאים מאמינים שכואב לך. קיבלתי את הליריקה שלי פלוס פיזיו פעמיים בשבוע. ולאט, לאט אני מתחיל לראות קצת אופק יותר חיובי. מלבד הניתוח הזה עברתי עוד כמה ניתוחים קטנים. לא משהו רציני אבל בכל זאת ניתוחים ובדיקות ורופאים. מלא רופאים. אני שמח שמצאתי את הפורום, אף אחד לא באמת מבין את העניין של כאב, פשוט כאב. בלי שום סיבה או מחלה. כמה זה קשה שלא יודעים מה באמת יש לך ושאין פתרון פשוט. ובבקשה חיילים דברו, אני יודע כמה קשה להתמודד עם הרפואה בצבא אבל באמת עוזר לחלוק, לשתף. ושאלה אחרונה, מישהו במקרה שמע על תסמונת מרפאן. מחלה גנטית?

 

[ענתר]

לא שמעתי על התסמונת הזו

הגעת למרפאת כאב דרך הצבא? ואתה משרת עם ליריקה? היכן אתה מטופל?

 

[גיא אוני]

עונה

הגעתי דרך הצבא, עברתי את כל המומחים שהמליצו על מרפאת כאב. אז לצבא לא הייתה ממש ברירה והוא שלח אותי למרפאה אזרחית. אני משרת עם ליריקה, האמת שאני פשוט לא מנסה לצאת מהצבא. אני עושה תפקיד מאוד מינורי, אני פקיד. זה לא היה בתוכניות שלי להיות פקיד אבל אין מה לעשות צריך להכיר במגבלויות. זה לא קל להיות עם בעיות בריאותיות בצבא ובמיוחד כאב אבל אין מה לעשות, אני לא מוותר כל כך בקלות. אני עושה צבא בתחום המוגבלויות שלי ויש לציין שהצבא דיי הולך איתי, נראה לי שהם עדיין לא קלטו שאני לא ממש מועיל ואני נמצא יותר בפיזיו מאשר בבסיס

מנסה קצת להיות נורמלי, לא לתת לכאב לשלוט.

 

[ענתר]

מקווה שהפיזיו עוזר

ושהליריקה מפחיתה מהכאבים שלך שמחה שהצבא הלך אתך, והיה בסדר הבת שלי התחילה בצבא עם הבעיות ובסוף הצבא שיחרר אותה, למרות שלא רצתה, פשוט לא יכלה לשרת והצבא שיחרר אותה שנמשיך עם הבירור באופן עצמאי עוד מעט הייתה משתחררת מהצבא