גם אני רוצה כמו ברבלה-חדשות טובות!!
... עבדתי עליכם... אין לי חדשות טובות - סתם רציתי לכתוב את הכותרת הזו... קורים לי כל מיני דברים משונים, ואני מקבלת מנות דם ומחכה ומחכה שספירות הדם שלי תעלנה כדי שאוכל להמשיך בטיפול. אני חושבת שיש עליה, אבל היא מינורית, ואני לא יודעת אם היא מזוייפת כי אני מקבלת מנות דם לעיתים די קרובות. אז איזה חדשות טובות יש בכל זאת? קיבלתי תואר ראשון בטקס קצרצר. יש לי זמן ללכת לים. בעל המלון שעשיתי אצלו הזמנה, כתב שיחזיר לי את המקדמה ששילמתי (שווי של 1000 ש"ח). הצלחתי איכשהו במבחנים שעשיתי עד עכשיו - אמנם מצפים מאיתנו לציונים של 95 ומעלה בדרך כלל, אבל אני חושבת שגם 91-92 זה טוב כשמקבלים סמי הרדמה שגורמים לשכחה יום לפני מבחן, ועושים את המבחן עם המוגלובין 7 וחצי, לא? אתמול היה לי יום קצת מעצבן, אבל שרדתי בלי בחי, ואפילו הסתכלתי על הכל בשעשוע. הלכתי לבי"ח לעשות ספירת דם ולפגישה עם מנחות התזה שלי (זה החלק הטוב, אני עובדת באותו בי"ח, כך שנוח לי להגיע לשם). החדירו לי עירוי, לקחו דם, ועד שהגיעו התשובות הייתי בפגישה. כשחזרתי אחרי שעתיים, כבר המתינה לי מנת דם בגלל ההמוגלובין הנמוך. טרומפוציטים היו 20 אלף, כך שהרופאה החליטה שאני צריכה לקבל מנה. עד כאן נחמד. קיבלתי מנת דם במשך שעה, סיימתי, הוציאו לי את העירוי - והלכתי ללבוש בגד ים, כדי ללכת לקרוא קצת על החול בחוף הכרמל. אלא שאז, גיליתי להפתעתי משהו שנראה כמו מחזור - דימום (ורק לפני שבועיים היה לי מחזור). סיפרתי לאחות, והיא הפנתה אותי לרופאה - אז גם אמרתי שבעצם יש לי שטף דם קטן בפה, והיא הסתכלה ואמרה שהוא לא כל כך קטן, ויש לי דווקא עוד אחד קטן. גם הפלסטר ששמו לי כשהוציאו את העירוי התמלא פתאום בדם. לאור הדימומים - היא החליטה לתת לי מנת טרומפוציטים (איזה כיף - בדיוק כשהוציאו את העירוי) - ואני כל כך רציתי ללכת לים... ליד ביה"ח יש חוף עם הפרדה - ימי נשים וימי גברים. היה יום נשים, אז לבשתי את החזיה של בגד הים - והלכתי לקרוא על החוף. אחרי חצי שעה התקשרו אלי מהמחלקה שהטרומפוציטים מוכנים. ורק התחלתי להינות... נשארתי עוד רבע שעה בשמש, וחזרתי למחלקה מלאה בחול, אבל גם בחיוניות ושמחה. שוב דקרו אותי. ביקשתי לא לקבל הכנה לטרומפוציטים - אז טפטפו אותם לאט, ובסיום נתנו לי שטיפה של נוזלים למשך 20 דקות, רק כדי לראות שאין תגובה אלרגית. הכל היה בסדר והרגשתי מצויין. הוציאו לי את העירוי - ואז פתאום - נקודה על הצוואר. האחות מייד אמרה - זו תגובה לטרומפוציטים - את צריכה הידרו... אוף - שוב לדקור אותי. אולי נוותר? אני מרגישה טוב! ואז התייעצות עם הרופאה. יש גם כדור שאפשר לקחת, אבל הוא מרדים, ואני צריכה לנהוג... בסוף התפשרנו - נשארתי כבר אחרונה כמעט במחלקה בשעה 16, כשכולם הלכו הביתה... אני יושבת מול האחות, והיא מסתכלת עלי. אם מופיעות עוד נקודות, נטפל בזה, ואם לא, אפשר ללכת הביתה עוד חצי שעה. אחרי רבע שעה מופיעה לה עוד נקודה מעצבנת על המצח. אחרי תחינות שלי "לא, לא, לא", היא הסכימה להמשיך ורק להסתכל עלי. תוך רבע שעה - היא עשתה לי בדיקת כל הגוף לנקודות - הראתי לה את בגד הים החדש שלי - והייתי בעיקר מלאה בחול, כך שגם אם היו עוד נקודות לא היה אפשר לראות אותן. היא אמרה - "בסדר", ואצתי רצתי לי הביתה... היה יום כיף בים... וכל הכבוד למי שקרא הכל עד עכשיו.
... עבדתי עליכם... אין לי חדשות טובות - סתם רציתי לכתוב את הכותרת הזו... קורים לי כל מיני דברים משונים, ואני מקבלת מנות דם ומחכה ומחכה שספירות הדם שלי תעלנה כדי שאוכל להמשיך בטיפול. אני חושבת שיש עליה, אבל היא מינורית, ואני לא יודעת אם היא מזוייפת כי אני מקבלת מנות דם לעיתים די קרובות. אז איזה חדשות טובות יש בכל זאת? קיבלתי תואר ראשון בטקס קצרצר. יש לי זמן ללכת לים. בעל המלון שעשיתי אצלו הזמנה, כתב שיחזיר לי את המקדמה ששילמתי (שווי של 1000 ש"ח). הצלחתי איכשהו במבחנים שעשיתי עד עכשיו - אמנם מצפים מאיתנו לציונים של 95 ומעלה בדרך כלל, אבל אני חושבת שגם 91-92 זה טוב כשמקבלים סמי הרדמה שגורמים לשכחה יום לפני מבחן, ועושים את המבחן עם המוגלובין 7 וחצי, לא? אתמול היה לי יום קצת מעצבן, אבל שרדתי בלי בחי, ואפילו הסתכלתי על הכל בשעשוע. הלכתי לבי"ח לעשות ספירת דם ולפגישה עם מנחות התזה שלי (זה החלק הטוב, אני עובדת באותו בי"ח, כך שנוח לי להגיע לשם). החדירו לי עירוי, לקחו דם, ועד שהגיעו התשובות הייתי בפגישה. כשחזרתי אחרי שעתיים, כבר המתינה לי מנת דם בגלל ההמוגלובין הנמוך. טרומפוציטים היו 20 אלף, כך שהרופאה החליטה שאני צריכה לקבל מנה. עד כאן נחמד. קיבלתי מנת דם במשך שעה, סיימתי, הוציאו לי את העירוי - והלכתי ללבוש בגד ים, כדי ללכת לקרוא קצת על החול בחוף הכרמל. אלא שאז, גיליתי להפתעתי משהו שנראה כמו מחזור - דימום (ורק לפני שבועיים היה לי מחזור). סיפרתי לאחות, והיא הפנתה אותי לרופאה - אז גם אמרתי שבעצם יש לי שטף דם קטן בפה, והיא הסתכלה ואמרה שהוא לא כל כך קטן, ויש לי דווקא עוד אחד קטן. גם הפלסטר ששמו לי כשהוציאו את העירוי התמלא פתאום בדם. לאור הדימומים - היא החליטה לתת לי מנת טרומפוציטים (איזה כיף - בדיוק כשהוציאו את העירוי) - ואני כל כך רציתי ללכת לים... ליד ביה"ח יש חוף עם הפרדה - ימי נשים וימי גברים. היה יום נשים, אז לבשתי את החזיה של בגד הים - והלכתי לקרוא על החוף. אחרי חצי שעה התקשרו אלי מהמחלקה שהטרומפוציטים מוכנים. ורק התחלתי להינות... נשארתי עוד רבע שעה בשמש, וחזרתי למחלקה מלאה בחול, אבל גם בחיוניות ושמחה. שוב דקרו אותי. ביקשתי לא לקבל הכנה לטרומפוציטים - אז טפטפו אותם לאט, ובסיום נתנו לי שטיפה של נוזלים למשך 20 דקות, רק כדי לראות שאין תגובה אלרגית. הכל היה בסדר והרגשתי מצויין. הוציאו לי את העירוי - ואז פתאום - נקודה על הצוואר. האחות מייד אמרה - זו תגובה לטרומפוציטים - את צריכה הידרו... אוף - שוב לדקור אותי. אולי נוותר? אני מרגישה טוב! ואז התייעצות עם הרופאה. יש גם כדור שאפשר לקחת, אבל הוא מרדים, ואני צריכה לנהוג... בסוף התפשרנו - נשארתי כבר אחרונה כמעט במחלקה בשעה 16, כשכולם הלכו הביתה... אני יושבת מול האחות, והיא מסתכלת עלי. אם מופיעות עוד נקודות, נטפל בזה, ואם לא, אפשר ללכת הביתה עוד חצי שעה. אחרי רבע שעה מופיעה לה עוד נקודה מעצבנת על המצח. אחרי תחינות שלי "לא, לא, לא", היא הסכימה להמשיך ורק להסתכל עלי. תוך רבע שעה - היא עשתה לי בדיקת כל הגוף לנקודות - הראתי לה את בגד הים החדש שלי - והייתי בעיקר מלאה בחול, כך שגם אם היו עוד נקודות לא היה אפשר לראות אותן. היא אמרה - "בסדר", ואצתי רצתי לי הביתה... היה יום כיף בים... וכל הכבוד למי שקרא הכל עד עכשיו.
