גם אני רוצה קצת לקטר
אתמול בערב אנחנו חוזרים הביתה בשעה 8 בערב אחרי שבת מעיפת מאד מלאה התרוצצויות. אני מתה מרעב, חולמת על להכנס למיטה אחרי שהילדים יגמרו לאכול, אפילו כבר לבשתי פיג´מה
, ומי מתקשרים שהם באים לבקר? חמי וחמותי כמובן. חס וחלילה לא שואלים אם נוח לנו שהם מגיעים בשעה כזאת
, בדיוק כשהילדים צריכים ללכת לישון
. איך שאנחנו ניגשים לשולחן הם מגיעים ומתישבים בסלון. אני מנסה להיות מנומסת, מציעה להם להצטרף אלינו. הם לא רוצים ואני מחליטה לא להתרגז, וככה אני והילדים אוכלים במטבח, והם יושבים בסלון רואים טלויזיה. יש להם איזה ביזנס עם בעלי. אבל במקום שיכנסו לחדר העבודה שלו וידברו שם בנחת, הוא יושב בחדר העבודה, והם בסלון, והם צועקים מקצה לקצה. לשמחתי הרבה תוך רבע שעה נגמר הביזנס, אני חושבת שהם הבינו מהפיג´מה שלי שהשעה לא במיוחד מוצלחת (החלטתי שאני לא מתלבשת שוב לכבודם), ועזבו.
אתמול בערב אנחנו חוזרים הביתה בשעה 8 בערב אחרי שבת מעיפת מאד מלאה התרוצצויות. אני מתה מרעב, חולמת על להכנס למיטה אחרי שהילדים יגמרו לאכול, אפילו כבר לבשתי פיג´מה