גם אני רוצה קצת לקטר

גם אני רוצה קצת לקטר

אתמול בערב אנחנו חוזרים הביתה בשעה 8 בערב אחרי שבת מעיפת מאד מלאה התרוצצויות. אני מתה מרעב, חולמת על להכנס למיטה אחרי שהילדים יגמרו לאכול, אפילו כבר לבשתי פיג´מה
, ומי מתקשרים שהם באים לבקר? חמי וחמותי כמובן. חס וחלילה לא שואלים אם נוח לנו שהם מגיעים בשעה כזאת
, בדיוק כשהילדים צריכים ללכת לישון
. איך שאנחנו ניגשים לשולחן הם מגיעים ומתישבים בסלון. אני מנסה להיות מנומסת, מציעה להם להצטרף אלינו. הם לא רוצים ואני מחליטה לא להתרגז, וככה אני והילדים אוכלים במטבח, והם יושבים בסלון רואים טלויזיה. יש להם איזה ביזנס עם בעלי. אבל במקום שיכנסו לחדר העבודה שלו וידברו שם בנחת, הוא יושב בחדר העבודה, והם בסלון, והם צועקים מקצה לקצה. לשמחתי הרבה תוך רבע שעה נגמר הביזנס, אני חושבת שהם הבינו מהפיג´מה שלי שהשעה לא במיוחד מוצלחת (החלטתי שאני לא מתלבשת שוב לכבודם), ועזבו.
 

חני ב

New member
מיכל, למה לא אמרתם

שזו לא שעה נוחה לכם? או להבא, שבעלך יאמר להם שהם אורחים ברוכים אבל בשעות נורמליות יותר.
 

AdiBason

New member
יוווווווווו מזכיר לי את חמי וחמותי.

אני מאוד אוהבת במוצאי שבת לשבת רגל על רגל אחרי שביתי ישנה , לצפות בטלויזיה עם בעלי ברוגע ולנשנש משהו..... וז נישמע הצילצול המעצבן של הטלפון שחמותי רוצה לבוא....וכשהיא באה-----> שוכחת ללכת. וגיסתי רואה בעניים שלי שהם אדומות ( 23:30 ) ושואלת: את עייפה? ןאני עונה שכן. חמותי שומעת ומתעלמת!!!!!! כמה כבר אפשר לפהק והיא לא מבינה????
 
שאלו אותי בכלל?

לבעלי לא נעים להגיד להם שלא יבואו, ואותי בכלל לא שאלו. פתאום הוא מודיע שהם מגיעים. לפחות הם התקשרו הפעם לפני שהגיעו. ברוב המקרים פתאום יש צלצול בדלת והם שם. ואם חס וחלילה אנחנו לא בבית, אני מוצאת הודעות היסטריות במזכירה "איפה אתם?". כאילו שאסור לי לצאת מהבית אחה"צ.
 
אני פטרתי את הבעיה של ה טלפון

כשנועה הולכת לישון,אני מורידה את הטלפון והוא נהיה טפוס, שמה את הסלולרי על ויברייט וזהוא!!!!! שקט!!!! למי שאני רוצה אני עונה,למי שלא לא. לי שפוט נימעסו הטלפונים והביקורים הבילתי רצויים. .
 
"אני לא מצליחה לתפוס אותך כל הזמן

תפוס בטלפון שלך". וגם המשפט הידוע: "את שוב באינטרנט? מה יש לך לעשות שם??" (לא הילדה פשוט שחקה בטלפון, ולך יש גם את המספר של הסלולרי שלי ...)
 

AdiBason

New member
אני לא מתקשרת לחמותי והיא כבר אמרה

לבעלי-"כל הכלות מתקשרות אלי חוץ מאישתך!!!", לא יודעת מה הוא ענה לה אבל הוא לא אמר לי זאת עד שפעם היתה לנו שיחה על ה"הורים" של שנינו והוא אמר זאת. אני באתי בטענה שהיא כל הזמן מתקשרת לפלאפון שלו ולא לבית שלנו אז למה שאני אטרח להתקשר אליה? אם היא כ"כ רוצה לשמוע אותי, שתתקשר לבית!!! אבל לא אמרתי לו שממש אין לי מה לדבר איתה ואין לי כוח לסיפורי מחלות ורופאים שלה. וחוץ מזה מפני שאין לה מה לומר לי היא שואלת לפחות 6 פעמים ( בשיחה שאורכה לא יותר מ- 2 דקות ) " אז מה נישמע?". חלאס אין לך מה לומר תגידי שלום וביי!
 
בסונית בוקר טוב ../images/Emo140.gif

כבר אמרתי לך שתאומתה של חמתי זו חמותך
זה פשוט מדהים ואותו הדבר בדיוק. חמותי גם כן היתה מחייגת כשבעלי בבית אל הפלאפון שלו
. בפעם אחת אני פשוט החזרתי לה בצורה הכי יפה ותמימה, בעלי נכנס הביתה וכשהיה במקלחת כיביתי לו את הפלאפון וכשהטלפון צלצל (ובעלי הרי לא עונה, גם אם הטלפון יתפוצץ
) עניתי ועשיתי עצמי לא שומעת ונתקתי לה מלא פעמים עד שאמרתי זהו אני אענה לה. מעבר לזה אני לא מתקשרת כי התשובות שלה מאוד לקוניות וזה נמאס ובאמת שומעים רק על "כואב לי פה וכואב לי שם". חוץ מיזה ......... הפתעה !! יש לי גיסה כזאת מה ק.ג.ב שאוהבת לדעת הכל ומעבירה גם הכל (לא אמינה ולא שומרת סודות) אז אם קורה משהו היא צי´ק צ´ק מרימה טלפון לספר. והיא (הגיסה)באופן עקרוני גרה לחמותי באוזן אז אני מיותרת (וזה טוב מאוד). כשהיתה לי יום הולדת והיא לא התקשרה להגיד אפילו מזל טוב , בעלי מה זה התבאס ובכל יום היה שואל באם התקשרה. ביום הולדתה להבדיל קניתי לה מתנה מאוד מאוד גדולה (שהיא פשוט התעלפה כי בחיים לא התחייסו כך ליום הולדתה ומאוד כאב לי אז החלטתי להפתיע אותה) ועשינו ארוחת ערב גדולה וחגיגית והנה מגיע יום הולדתי ושום טלםון ושום התחייסות ובשבוע אחרי פתאום "הה מגיע לך מזל טוב" , ממשלא יפה. הבעל שלי כנראה דיבר איתה מהעבודה וכשהגיע הביתה שאלתי אותו באם קרה משהו לאמא שלו כי היא לא מתקשרת ולא כלום ואז הוא עונה שהוא דיבר איתה והיא מאוד מתלבטת מה לקנות לי (
- עכשיו? אולי תחכי לשנה הבאה כבר?) ענתי לו בשיא הקלסיות וכמו שחונכתי " שונא מתנות יחיה ואין לי רצון בשום מתנה ממנה, המתנה הגדולה שקבלתי זה אתה". ההההההה?
 

AdiBason

New member
תשמעי משהו....

בעלי לא מגיע לפעמים בלילה הביתה כי הוא יוצא למס´ ימים מעבודתו. ופתאום דווקא בערב זה אמא שלו מתקשרת הביתה אלינו. ופעם אחת היא פלטה בטעות "כן בעלך אמר לי להתקשר אליך כי את לבד..." אני מזה התעצבנתי על בעלי ואמרתי לו שאני לא זקוקה לרחמים שלה ולפחות שלא תאמר שאתה אמרת לה להתקשר....כי זה ממש מעליב, אם היא היתה רוצה לדבר איתי היא היתה מתקשרת ללא בקשתו....
 
בסוניק´ה......../images/Emo124.gif

אל תתעצבני מכל דבר, חבל על העצבים (במיוחד שאת אולי מרגישה שעושים לך דווקא) במשך שנתיים שלמות עברתי גיהנום עלי אדמות עם מצבם של חמותי וחמי והגעתי למסקנה שהכל צריך לעבור לידי ולא אצלי. למדתי במשך הזמן לנטרל את הרגשות, חמותי מתה לי בידיים (והוחייתה בבי"ח) ולקחתי אחריות מאוד גדולה על חייה ובכל הזמן נדבקתי לה לנשמה שתשמור על הבריאות, אבל כשראיתי שאין עם מי לדבר והסגריות המשיכו ואפילו החריפו, פשוט הודעתי שמהיום זה נגמר ולא מעניין אותי כלום. עדי, מאז כבר שמונה חודשים שאני לא רואה אותה ממטר ובקושי רב בכלל מתקשרת או מקשיבה זה לא מעניין אותי, תביני שלקחת את הסוס עד השוקת את יכולה אבל להכריח אותו לשתות את לא יכולה, אז אומר שמבחינתי מי שרוצה לעזור לעצמו אני אעזור לו ולא מי שרק רוצה לבזבז לי את האנרגיות. בעלי היקר מאוד מעריך אותי על מעשיי לחמותי בתקופה הקשה שלא היה מה לאכול והבריאות היתה על הפנים (זה למזלי הרב מכל המתלוננים שהחמות לא עוזרת פיננסית, אצלנו זה הפוך) והבין גם כשהתרחקתי כשלא התאים לי השילוב של הגיסה וכל חירחורי המריבות למיניהם, הנחתי שאם היא מרגישה טוב אז זה בסדר ואני אשגיח רק מרחוק. ו.. אל תכעסי על בעלך תביני: עם אימו הוא לא נכנס למיטה כמו שאת לא ילדת אותו, יכול מאוד להיות שבדרכו שלו הוא מנווט בניכן ואולי יודע קצת יותר ממה שאת חושבת. בהצלחה בובה.
 
למעלה