גם אני רציתי לנפנף בדגל ולהניף בלון
גם אני רציתי לנפנף בדגל ולהניף בלון כחול.. שואלת את עצמי את אותן השאלות שרובנו שואלים אותם..מחדלים על מחדלים... שואלת ואין תשובה.. מחדל יום כיפור ומחדל שלום הגליל.. ומחדל מלחמת המפרץ והרי התוצאה היא לפנינו שבעוד ימים שבועות או חודשים יצאו עם ישראל בהמוניו שוב פעם לכל רחבי העולם לחפש מסתור מאותו איום עירקי מפורסם .. ומחדל הפיגועים ומחדל רבין מי אשם הוא או פרס או בכלל מישהו אחר שהאמין שעם ערבים אפשר לעשות שלום וסולחה..ואפשר להעניק להם בטחון ורובים...ומחדל רון ארד שנשכח אי שם בין שמיים וארץ ...ואיש לא יודע בכלל מה עלה בגורלו והאם בכלל הוא חי או מת..רק אלמנתו כבר חיה בעצבות חמש עשרה שנה בלי אפשרות להנשא שנית ולהביא ילדים לעולם...וחיה על פיסות זכרון מתקופה אחרת שונה....ומחדל ג´נין שנטבחו חיים חיילים במקום להפגיז מלמעלה עם מטוסים ומסוקים...כן אני יודעת שאסור להרוג חפים מפשע כי אנו עם הומני..אנו העם הנבחר שאלוהים בחר בנו מכל העמים והעניק לנו את הזכות להיות המובילים...המדינה הקטנה שגורמת כאב ראש לכל אומות העולם.. ומחדל עולה ומחדל בא...ואנו כשה שהולך לטבח כמו אז לפני חמישים שנה.. כן גם אני רציתי לתלות את הדגל ולנפנף ולזעוק תחי מדינת ישראל..וכל הכבוד לצה´ל ואיזה כיף שיש לנו מדינה אחרי אלפיים שנות גלות ואולי עוד מאה...כן גם אני רציתי להניף את הבלון הכחול לרון ארד ולהגיד בעזרת השם בשנה הבאה הוא יהיה איתנו ונצחק ונרים כוס לחיים לימים של שמחה... אבל כשמביטה מסביב ורואה רצח הרג שכול כאב ועצבות..כשרואה מולי שאדם אל אדם זאב ...כשרואה בעיניים שאדם אל אדם שכח להיות אדם.. אני מתבוננת אל השמיים הגדולים ושואלת רק אותו היחיד מכולם.. לאן נעלם אותו עם הסגולה שאתה הוצאת מארץ מדבר וצייה?? היכן אותו העם שלחם באש ובמיים באנטבה ..בששת הימים..היכן אותו העם שחייך אל כל עולה ואמר ברוך הבא.. ובוא שב איתי כאן ואכול איתי פת לחם ומעט ריבה.. היכן אותו עם הסגולה שאתה במו ידיך הוצאת משם מארץ מצריים הארורה.. אל פיסת גן העדן שקראת לו ארץ זבת חלב דבש ודבלה?? ויודעת בליבי גם זה מחדל.. ובליבי רק כאב וחסל.. אז לא תליתי את הדגל וגם לא הנפתי בלון.. כי הכל אי שם נעלם לי בין אתמול לשלשום.. כן המדינה הלכה פייפן אפשר לסגור את הים ולהבריח את הדגים.. כי שכחנו קצת להיות פה אנשים ... וכל כך רציתי לנפנף בדגל ולניף בלון ולצעוק בקול היי חברים כן כאן היא ארץ היהודים שאותו הרצל עם הזקן והבגדים השחורים חלם ואהב והלך לאורכה ורוחבה ..ונחלם בשוויץ בגרמניה באוסטריה במשך עשור שנה... כן כאן היא מדינת היהודים עם דגל כחול לבן והמון שמיים יפים...ואני עוד מתבוננת למעלה מחפשת את הכוכב ואת האבוקה שיובילו אותנו כמו פעם לפני אלפי שנה אל ארץ אהבת האדם... וכל כך רציתי לנפנף בדגל ולהניף בלון אך הטמנתי אותם בארון ונעלתי בחוזקה ובחרון .... ורק דמעות זעם נשארו שם עם תום נעורים שכבה כך פתאום.. גל
גם אני רציתי לנפנף בדגל ולהניף בלון כחול.. שואלת את עצמי את אותן השאלות שרובנו שואלים אותם..מחדלים על מחדלים... שואלת ואין תשובה.. מחדל יום כיפור ומחדל שלום הגליל.. ומחדל מלחמת המפרץ והרי התוצאה היא לפנינו שבעוד ימים שבועות או חודשים יצאו עם ישראל בהמוניו שוב פעם לכל רחבי העולם לחפש מסתור מאותו איום עירקי מפורסם .. ומחדל הפיגועים ומחדל רבין מי אשם הוא או פרס או בכלל מישהו אחר שהאמין שעם ערבים אפשר לעשות שלום וסולחה..ואפשר להעניק להם בטחון ורובים...ומחדל רון ארד שנשכח אי שם בין שמיים וארץ ...ואיש לא יודע בכלל מה עלה בגורלו והאם בכלל הוא חי או מת..רק אלמנתו כבר חיה בעצבות חמש עשרה שנה בלי אפשרות להנשא שנית ולהביא ילדים לעולם...וחיה על פיסות זכרון מתקופה אחרת שונה....ומחדל ג´נין שנטבחו חיים חיילים במקום להפגיז מלמעלה עם מטוסים ומסוקים...כן אני יודעת שאסור להרוג חפים מפשע כי אנו עם הומני..אנו העם הנבחר שאלוהים בחר בנו מכל העמים והעניק לנו את הזכות להיות המובילים...המדינה הקטנה שגורמת כאב ראש לכל אומות העולם.. ומחדל עולה ומחדל בא...ואנו כשה שהולך לטבח כמו אז לפני חמישים שנה.. כן גם אני רציתי לתלות את הדגל ולנפנף ולזעוק תחי מדינת ישראל..וכל הכבוד לצה´ל ואיזה כיף שיש לנו מדינה אחרי אלפיים שנות גלות ואולי עוד מאה...כן גם אני רציתי להניף את הבלון הכחול לרון ארד ולהגיד בעזרת השם בשנה הבאה הוא יהיה איתנו ונצחק ונרים כוס לחיים לימים של שמחה... אבל כשמביטה מסביב ורואה רצח הרג שכול כאב ועצבות..כשרואה מולי שאדם אל אדם זאב ...כשרואה בעיניים שאדם אל אדם שכח להיות אדם.. אני מתבוננת אל השמיים הגדולים ושואלת רק אותו היחיד מכולם.. לאן נעלם אותו עם הסגולה שאתה הוצאת מארץ מדבר וצייה?? היכן אותו העם שלחם באש ובמיים באנטבה ..בששת הימים..היכן אותו העם שחייך אל כל עולה ואמר ברוך הבא.. ובוא שב איתי כאן ואכול איתי פת לחם ומעט ריבה.. היכן אותו עם הסגולה שאתה במו ידיך הוצאת משם מארץ מצריים הארורה.. אל פיסת גן העדן שקראת לו ארץ זבת חלב דבש ודבלה?? ויודעת בליבי גם זה מחדל.. ובליבי רק כאב וחסל.. אז לא תליתי את הדגל וגם לא הנפתי בלון.. כי הכל אי שם נעלם לי בין אתמול לשלשום.. כן המדינה הלכה פייפן אפשר לסגור את הים ולהבריח את הדגים.. כי שכחנו קצת להיות פה אנשים ... וכל כך רציתי לנפנף בדגל ולניף בלון ולצעוק בקול היי חברים כן כאן היא ארץ היהודים שאותו הרצל עם הזקן והבגדים השחורים חלם ואהב והלך לאורכה ורוחבה ..ונחלם בשוויץ בגרמניה באוסטריה במשך עשור שנה... כן כאן היא מדינת היהודים עם דגל כחול לבן והמון שמיים יפים...ואני עוד מתבוננת למעלה מחפשת את הכוכב ואת האבוקה שיובילו אותנו כמו פעם לפני אלפי שנה אל ארץ אהבת האדם... וכל כך רציתי לנפנף בדגל ולהניף בלון אך הטמנתי אותם בארון ונעלתי בחוזקה ובחרון .... ורק דמעות זעם נשארו שם עם תום נעורים שכבה כך פתאום.. גל