גם אצלי הבעיה היא סבתא

scudnick

New member
גם אצלי הבעיה היא סבתא

אמא שלי ואחותה מתלבטים אם לשלוח את סבתא שלי למכון לחקר האלצהיימר בישראל, כי שם היא יכולה לקבל טיפול מלא - אבל המקום הוא מקום סגור עם שטח קטן של גינה שם היא יכולה לטייל (סבתא שלי במצב גופני טוב יחסית לגילה, היא הולכת באופן חופשי לגמרי והיא אישה אופטימית בלי התנהגות אגרסיבית בכלל), והמקום הוא כמו "בית כלא" לחולים. גם אם יחליטו להשאיר אותה בבית האבות, יש בעיה של להשאיר את המטפלת בלילה, מאחר וההנהלה לא מרשה למטפלים להישאר בלילה. אי אפשר לשכן אותה בבית אבות אחר, כי היא במצב מתקדם של המחלה ואף בית אבות אחר לא מסכים לקבל אותה עם אלצהיימר, אלא רק בבתי חולים סיעודיים, שזה אפילו פיתרון (אם אפשר לקרוא לזה פיתרון) עוד יותר גרוע. מה נראה לכם שכדאי לאמא ודודה שלי לעשות, ומהו הפיתרון הטוב ביותר לסבתי?
 

orf1

New member
אני לא ממש יודעת לגבי סבתך

אבל אני יודעת שסבי התדרדר דיי במהירות, האמת היא שהוא וסבתי הסתירו מאיתנו (המשפחה) סימנים במשך זמן מה. בכל אופן הוא בבית ויש לו מטפלת 24 שעות ביממה ונראה שזה דיי עוזר, הוא שומר על משקל יציב, יוצא לטייל מדיי יום(כמובן שלא לבד), אך יש כללים להתנהגות בבית שלומדים מניסוי ותהייה כמו לא להשאיר מפתח בדלת ושאר דברים בסיגנון. הביטוח לאומי משתתף בהוצאה של מטפלת ל 24 שעות אז אולי כדאי לשקול.
 

אירילה

New member
מטפלת או מוסד סיעודי לתשושי נפש

השאלה היא באיזו דרגת חומרה נמצא החולה. אם עדיין הוא בתובנה שיכלית ונמצא רק בשלבים הראשונים של המחלה ,אזי מדוע לשלול ממנו את החירות שעדיין חייב להינות ממנה. מאידך באם החולה נמצא בשלבים המתקדמים של המחלה ,עומדת לפנינו השאלה ,איזו איכות חיים תהיה לחולה ,האם בבית ,האם במוסד לתשושי נפש שנועד לטפל בחולי אלצהיימר , או האם להצמיד מטפלת? אני חושב שכל מקרה הוא לגופו של עניין. כשזה יגיע למפתן דלתינו ,אני בטוח שנתחבט בבעיה ,קל לצופה מן הצד לעוץ עיצות. דעתי האישית היא להשתדל להשאירו בתחוםי המשפחה כל עוד אנחנו מסוגלים להעניק לו איכות חיים סבירה ,דהיינו מטפל צמוד ,אני חושב גם שזה תלוי בחוסנה הנפשי של המשפחה. לצערי ,אין לנו פתרונות קסם בנושא כאוב זה ,יש לנו אחד את השני בכדי לשאוב עידוד ,לתמוך ,ללמוד ולסייע במידת האפשר. גרשון
 
למעלה