גם אתם מתאהבים בקלות ומתקשים לשחרר?

גם אתם מתאהבים בקלות ומתקשים לשחרר?

אני מוצאת את עצמי מגיבה בחוסר פרופורציות מוחלט לכל קשר מכל סוג ובקשרים הכי קצרים בעולם נכנסת לטרגדיה ואובססיה לא פרופורציונלית בכלל. מישהו מזדהה? והכי מצחיק זה שמי בכלל יכול או רוצה לנהל קשר ככה כשאפילו לענות לטלפון אי אפשר. אני ממש דפוקה עד העצם
 
יש לי הרבה רגעים כאלה


אני תמיד תולה יותר מדי ציפיות באנשים וכשהם מאכזבים אותי, זה מרגיש כמו סוף העולם. (זה קרה לי בסופ"ש וזה היה זוועתי)
איך את בדרך כלל יוצאת מהמצבים האלה?
 
המודעות עוזרת לי אני חושבת..

זה שאני יודעת שזה טירוף לנהוג או לחשוב ככה ("הוא שלי" או "איך זה נגמר" ובטח שה- "אני אנצח" המפורסם .. אני מרשה לעצמי לעשות דברים קטנים אובססיביים כמו לבדוק אחריו ברשתות חברתיות וכאלה אבל בשום אופן לא לנקוט בצעד שהוא יגלה עליו , למרות שגם בזה כבר פישלתי .. הרבה פעמים למשל זה היה בר תיקון אבל בכלל ההתנהגות הפסיכוטית וההשתוללויות שלי- הבנאדם הבין שמדובר במשוגעת עם תגובות מטורפות - וברח :(

איך את מנסה לגבור על הטירוף הזה? <3
 
האמת שזה דווקא נשמע מאוד נפוץ

"אני מרשה לעצמי לעשות דברים קטנים אובססיביים כמו לבדוק אחריו ברשתות חברתיות וכאלה" הרגע הודית במה שכולם עושים. מרגלים אחרי האקסים שלהם באינטרנט

בכל מקרה, מודעות היא חיונית בשביל לצאת מזה.
אני תוהה, ניסית להשתמש במודעות הזו לפני שנכנסת למצבים האלה? אני לא שואלת בקטע רע, זה פשוט מעניין אותי לשמוע, כי הדרך שאת יוצאת מזה, היא הגיונית להפליא.

ואני... סוגרת את הטירוף בתוך מילים שאני לא אגיד ומעשים שאני לא אעשה. לא נותנת לו לראות שזה המצב, עד שאני מתעייפת ופשוט מוותרת על משהו שלא התחיל, כי להיות במצב הזה מתיש.
 

kasharel85

New member
כן

הייתי אובססיבית כלפי משהו 3 שנים והוא זרק אותי באס אם אס הבן טיט..... והיה לי משבר ואז התחלתי את הטיפול הפסיכיאטרי והתאשפזתי ואחרי כמה זמן משהו כמו שנה הקרתי את בעלי ואנחנו כבר שנתיים ביחד אבל אני לא אובססיבית כלפיו פעם חשבתי שאובססיה זאת אהבה והיום אני נזהרת מזה
 
אני כל כך שמחה לשמוע שמצאת את מקומך

נותן לנו גם את התקווה שיגיע מישהו שלא ייבהל מהטירוף הזה <3
 
את לא דפוקה את טיפה.....

שונה. אני מזדהה. לא בדיוק עם החוסר פרופורציות למע' יחסים אלא יותר לכל דבר אחר (אז כנראה שגם מע' יחסים).
אני מתלהב או מגזים מהרבה מאוד דברים קטנים ולעיתים גם חסרי חשיבות, זה משהו ביולוגי (המונח הלא מדויק זה נוירוטיות מוגזמת, לפי תיאוריה אחת). חוץ מזה שאני גורם לאנשים להרים גבה, זה לא מזיק.
זה יכול להיות בעיתי בעניינים אינטימים (כמו מע' יחסים) אז אני יכול להזדהות.
אני לא יודע מה איתך אבל צריך לנסות להסתכל מעבר לקושי לניתוק ממישהו. צריך להבין (במידה ומדובר בקשר קצר) שזה לא היה רציני ועמוק (אפילו אם זה מרגיש ככה) ולהתגבר על הרגשות המוגזמים, להכניס אותם פנימה ולהתסכל על דברים מזוית אחרת.
 
היי גון

תוכל להרחיב קצת על האבחנה הזו "נוירוטיות מוגזמת"? ומי לוקה בה בדר"כ?
לגביי הפתרון שלך - אתה צודק לחלוטין, רק מה עושים כשרק בדיעבד אתה מבין את ההיסחפות :/
 
אין לי הרבה להרחיב..

זו לא בדוק אבחנה אלא מצב שבו כל האנשים נמצאים, רק שרוב האוכלוסיה נמצאת "באמצע". יש שני מצבים קיצוניים (אחד גבוה ושני נמוך) כאשר התכונות של מצב גבוה הן לרוב לחץ מוגבר, רגש מוגזם ועוד ועוד. זה נובע ממע' פאר סימפטטית שתופסת כמעט כל מצב כמאיים. המצב השני הוא ההפוך לגמרי כאשר אנשים מתנהגים באדישות מוגזמת.
כמו שאמרתי, רוב האוכלוסיה נמצאת באמצע (מצב יציב), ויש אנשים שפשוט נודלים באחד מהקיצונים. אפשר לעבוד על זה ולהתייצב אבל אין לי פרטים על דרך פעולה שכזאת. ככה אני הפכתי מקיצוני גבוה לקצת פחות קיצוני גבוה (מעל הממוצע אבל לא בקצה).
אני לא יודע אם זה מה שיש לך, זו רק התרשמות לפי הודעה אחת.
כל הזכויות שמורות להנס אייסנק
 
קראתי הכל בעניין

פשוט שוב בקצה המגעיל של הבורדרליין עכשיו חח..
תודה רבה! כשאחזור לעצמי אשאל עוד שאלה שמעניינת אותי בעניין. <3
 
מוכר מאוד

זה קרה לי כ"כ הרבה, וכל פעם אחרי שהתעשתתי אמרתי לעצמי שבפעם הבאה אנהג אחרת. חשבתי שיצאתי חכם יותר מהמקרה.
אבל אז בפעם הבאה שוב לא יכולתי לנהוג אחרת וזה שוב קרה.. ככה עשרות פעמים!! לקח לי זמן להודות שאני לא שולט בעצמי ושגם בפעם הבאה זה כנראה יקרה אותו דבר ולא משנה כמה אחליט "לקחת דברים אחרת", ההיסטוריה ככל הנראה תחזור על עצמה והמוח שלי יעשה מה שהמוח שלי עושה.
וההבנה הזאת העבירה אותי לשלב הבא.. לנסות להבין מי או מה מפעיל אותי באמת.
בקצרה אומר שזה הרצון, אבל מה מפעיל את הרצון? האם זה אני? לא אני? מה קורה פה?
אבל זאת כבר שיחה אחרת.
 
נשמע ממש כמוני!

כל מילה שכתבת. ודווקא המשפט האחרון מאוווד בעניין, אשמח שתרחיב מנקודת המבט והתחושה שלך, כי כל השאלות והאנליזות שאני עושה לעצמי לא עוזרווותת
 
הלוואי והייתי יכולה להחליט כך.. כמו ש"מדעןחלל

אמר - אתה כל פעם מחליט שפעם הבאה אתה שולט בזה כי אתה במודעות מלאה שזה מגוחך - ושוב נופל לזה. לא משנה כמה אני אזהיר את עצמי ואדע שהכל FAKE - אני שוב ארגיש שאני מאוהבת כאילו הואאאא האחד (מכפילה אותיות המצב קשה) - ואז שוב בוכה כאילו אמא מתה. אי אפשר ככה:(
 

Lady Stark

New member
אלמינה

את רחוקה מלהיות דפוקה. את סובלת. תנסי להסתכל על זה ככה.
לגבי התאהבויות מהירות, אני מניחה שזה קשור לכך שאת מאוד פגיעה כרגע. הרבה פעמים אנחנו נקשרים מהר בתקופות רעות. חלק מחפשים מישהו ש"יגאל" אותם וחלק פשוט מתהלכים ברגשות חשופים והרבה יותר קל להם ליצור חיבור בגלל או בזכות זה.
אני יכולה לומר לך שהמוני אנשים מתהלכים בעולם ללא יכולת להרגיש או להתאהב ולכן יש צד חיובי בזה שאת מרגישה.
יכול להיות גם שאלה לא באמת התאהבויות אלא שביבי תקווה שטעית וחשבת שהם התאהבויות.

כל מקרה לגופו.

על כל מקרה, מן הסתם קיצוניות אינה חיובית. ממליצה לך לנסות להבין את עצמך בטיפול.
תרגישי טוב יקירתי. בסך הכל נשמע שלבך פועם בחוזקה, מה שאומר שאת בהחלט חיה
 
וואו...

את אמיתית גב' מנהלת פורום? כל כך רכה ואינטליגנטית. תודה לך על המילים החמות, כמה סבלנות! <3 <3
 
בקלות לא

אבל כן אובססיבית וחסרת פרופורציות, במיוחד לאור כך שמושא אהבתי לא אוהב אותי בחזרה.
 
כן, לזה התכוונתי יותר

הקלות זה לא ממש "להתאהב בקלות" כי כל העניין הוא שבשורה התחתונה אני בכלל לא מאוהבת.. :/
 
הממ נשמע מוכר

אני סבלתי מזה רבות. בעיקר כשחברים שלי ניסו להיפרד ממני ואני איימתי עליהם שאתאבד ובכיתי. אחרי כמה זמן אובחנתי עם הפרעת אישיות גבולית, ואחד המאפיינים זה "חרדה מנטישה אמיתית או מדומה, סערות רגשיות, אי יציבות במערכות יחסים בינאישיות" ועוד כמה דברים שאני לא זוכרת. אני חלילה לא מאבחנת אותך, אבל אולי זה זה, וזה הרבה יותר מועיל שאת מודעת לנטיות האלה שלך, כך ההתנהגות שלך פחות אוטומטית ואת יכולה לנסות לפחות לשלוט בה.
 
למעלה