גם בוש רוצה התכנסות
גם בוש רוצה התכנסות מאת אלוף בן לראש הממשלה אהוד אולמרט היו אתמול הרבה סיבות טובות לצאת מרוצה מפגישת הבכורה שלו עם נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, בבית הלבן בוואשינגטון. בוש אימץ בחום את רעיונות אולמרט לנסיגה עמוקה בגדה המערבית, וכינה אותם רעיונות אמיצים ש"יהיו צעד גדול לשלום". הנשיא הבטיח שארה"ב תחוש להגנת ישראל אם זו תותקף על ידי איראן, ולא פחות חשוב מבחינת אולמרט - הנשיא הדגיש את הקרבה האישית בין השניים וסיפר על שיחה שיקיימו באגף המגורים של הבית הלבן בלי נוכחות עוזריהם, לאחר מסיבת העיתונאים, בארבע עיניים. "ואם נרצה נספר להם אחר כך על מה דיברנו", אמר. אולמרט תרם את חלקו בהבטחה פומבית שבכוונתו "לנסות כל דרך" לנהל משא ומתן עם הפלשתינאים. הוא אפילו שידרג את תוארו של מחמוד עבאס מיו"ר הרשות ל"נשיא", הבטיח לפגוש אותו בקרוב ולא חזר על דבריו מלפני הביקור, שהציגו את עבאס כ"חלשלוש". בשמיעה ראשונה זה הזכיר את הבטחתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, לפני שבע שנים, "להפוך כל אבן בדרך לשלום". אבל עוזריו של אולמרט מיהרו להרגיע שהוא לא תולה שום תקוות במשא ומתן עם עבאס, ובסך הכל מדובר בפסק זמן לגיבוש המהלך החד-צדדי. מההצהרות של אולמרט ובוש ברור שהנסיגה לא תהיה לגבולות קבע - אלה יוכרו רק אחרי הסדר קבע ישראלי-פלשתיני. אולמרט השתמש בביטוי "גבולות בטוחים" וחזר על הבטחתו לספח את גושי ההתנחלויות לישראל, מול הבטחה נגדית של בוש, שהוא דבק במכתבו לראש הממשלה הקודם אריאל שרון מלפני שנתיים, שבו הכיר ב"מרכזי אוכלוסייה ישראליים" בשטחים. אולמרט, לשכת ראש הממשלה והבית הלבן הנמיכו ציפויות לקראת הביקור והצליחו לנטוע בתקשורת את הרושם שהתמיכה האמריקאית בהתכנסות תהיה פושרת, ושאיראן תעמוד במרכז הביקור. הציפיות הנמוכות סיפקו רקע נוח להצהרה האוהדת של בוש, שנתמכה בתזכורת של אולמרט, שהנשיא היה הראשון שתמך בתוכנית ההתנתקות של שרון, ושאר העולם, שהעלה שאלות וספקות, הצטרף אליו רק בהמשך. אולמרט נראה מעט נרגש מהמעמד, כשצעד לצד הנשיא בוש על השטיח האדום, בדרך ל"חדר המזרחי" של הבית הלבן, שבו נערכה מסיבת העיתונאים, כשהשניים מוקפים בשתי שורות של דגלנים, שאחזו בידיהם את דגלי ארצות הברית בישראל. שני המנהיגים הקריאו את הההצהרות שעוזריהם ניסחו בימים האחרונים, אך אולמרט האריך בתשובותיו בסוף מסיבת העיתונאים ואמר שהוא מקווה להשלים את מהלך ההתכנסות תוך שלוש-ארבע שנים. מעניין מה חשב על כך בוש, שבאותו זמן כבר לא יהיה נשיא. הרגע המביך של בוש היה כשעיתונאית אמריקאית התעקשה לגרור אותו מהחזון המלהיב של שלום ישראלי-פלשתיני לבוץ המדמם בעיראק, ולשאול אותו מתי כבר ייצאו משם חיילי ארצות הברית? http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=719272&contrassID=1
גם בוש רוצה התכנסות מאת אלוף בן לראש הממשלה אהוד אולמרט היו אתמול הרבה סיבות טובות לצאת מרוצה מפגישת הבכורה שלו עם נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, בבית הלבן בוואשינגטון. בוש אימץ בחום את רעיונות אולמרט לנסיגה עמוקה בגדה המערבית, וכינה אותם רעיונות אמיצים ש"יהיו צעד גדול לשלום". הנשיא הבטיח שארה"ב תחוש להגנת ישראל אם זו תותקף על ידי איראן, ולא פחות חשוב מבחינת אולמרט - הנשיא הדגיש את הקרבה האישית בין השניים וסיפר על שיחה שיקיימו באגף המגורים של הבית הלבן בלי נוכחות עוזריהם, לאחר מסיבת העיתונאים, בארבע עיניים. "ואם נרצה נספר להם אחר כך על מה דיברנו", אמר. אולמרט תרם את חלקו בהבטחה פומבית שבכוונתו "לנסות כל דרך" לנהל משא ומתן עם הפלשתינאים. הוא אפילו שידרג את תוארו של מחמוד עבאס מיו"ר הרשות ל"נשיא", הבטיח לפגוש אותו בקרוב ולא חזר על דבריו מלפני הביקור, שהציגו את עבאס כ"חלשלוש". בשמיעה ראשונה זה הזכיר את הבטחתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, לפני שבע שנים, "להפוך כל אבן בדרך לשלום". אבל עוזריו של אולמרט מיהרו להרגיע שהוא לא תולה שום תקוות במשא ומתן עם עבאס, ובסך הכל מדובר בפסק זמן לגיבוש המהלך החד-צדדי. מההצהרות של אולמרט ובוש ברור שהנסיגה לא תהיה לגבולות קבע - אלה יוכרו רק אחרי הסדר קבע ישראלי-פלשתיני. אולמרט השתמש בביטוי "גבולות בטוחים" וחזר על הבטחתו לספח את גושי ההתנחלויות לישראל, מול הבטחה נגדית של בוש, שהוא דבק במכתבו לראש הממשלה הקודם אריאל שרון מלפני שנתיים, שבו הכיר ב"מרכזי אוכלוסייה ישראליים" בשטחים. אולמרט, לשכת ראש הממשלה והבית הלבן הנמיכו ציפויות לקראת הביקור והצליחו לנטוע בתקשורת את הרושם שהתמיכה האמריקאית בהתכנסות תהיה פושרת, ושאיראן תעמוד במרכז הביקור. הציפיות הנמוכות סיפקו רקע נוח להצהרה האוהדת של בוש, שנתמכה בתזכורת של אולמרט, שהנשיא היה הראשון שתמך בתוכנית ההתנתקות של שרון, ושאר העולם, שהעלה שאלות וספקות, הצטרף אליו רק בהמשך. אולמרט נראה מעט נרגש מהמעמד, כשצעד לצד הנשיא בוש על השטיח האדום, בדרך ל"חדר המזרחי" של הבית הלבן, שבו נערכה מסיבת העיתונאים, כשהשניים מוקפים בשתי שורות של דגלנים, שאחזו בידיהם את דגלי ארצות הברית בישראל. שני המנהיגים הקריאו את הההצהרות שעוזריהם ניסחו בימים האחרונים, אך אולמרט האריך בתשובותיו בסוף מסיבת העיתונאים ואמר שהוא מקווה להשלים את מהלך ההתכנסות תוך שלוש-ארבע שנים. מעניין מה חשב על כך בוש, שבאותו זמן כבר לא יהיה נשיא. הרגע המביך של בוש היה כשעיתונאית אמריקאית התעקשה לגרור אותו מהחזון המלהיב של שלום ישראלי-פלשתיני לבוץ המדמם בעיראק, ולשאול אותו מתי כבר ייצאו משם חיילי ארצות הברית? http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=719272&contrassID=1